פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
במותם ציוו לנו את החיים – פרשת צו ופרשת פרה | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
התחדשות של הנפש – עבודת ה’ לחודש אדר ב’ (הרמוניה) | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קיום פקודה וסירוב פקודה – פרשת פקודי | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קהילות אמיתיות וקהילות מדומיינות – פרשת ויקהל | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
לשאת את הראש, לא את האף – פרשת כי תשא | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין

אלהים בלי עולם

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫טוב, אז שלום לכולם.
‫אנחנו נמצאים בשיעור ‫ה-11, בסדרת יסודות האמונה.

‫כתחילת כל שיעור, נציין ‫שהשיעורים בנויים פה על תהליך,

‫וכל מי ששומע או שומעת את השיעורים הללו,

‫מתבקשים להשלים את השיעורים מקודם.

‫ואנחנו אמרנו, הפלטפורמה, לעת ‫התא, בהמשך נגיע לעוד מאמרים,

‫אבל לעת התא, הבסיס שעליו אנחנו ‫בונים את המהלך הזה, שדות האמונה,

‫זה על בסיס מאמר מאוד ‫מרכזי בספר אורות של הרב קורג,

‫שנקרא ייסורים ומרכים,

‫שבו הרב מסביר לנו את תפקיד הכפירה,

‫תפקידם של היסורים בעולם, ‫במקרה הזה היסורים הרוחנים,

‫אבל מתוך כך הוא נוגע בנקודה שאולי ‫היא הלב והמרכז של כל הלימוד התורני,

‫וזה היחס למושג האלוהות. מה זה אלוהים?

‫ומה שדיברנו במהלך כל העשרה שיעורים הקודמים,

‫זה שאנחנו מזככים, לא מבטלים,

‫מזככים את המושגים האמוניים המקובלים,

‫שהמושגים הרגילים, הם ‫מדברים על אלוהות ככוח חיצוני,

‫כמשהו שמשביט את האדם, כמו שנדבר קצת היום,

‫ולעומת זאת, התפיסה ‫היותר פנימית של תורת ישראל,

‫היא משאירה אמנם את היחס הזה של אלוהים,

‫שהוא גדול והוא מחוץ לעולם,

‫אבל הוא מופיע דרך החיים שלנו, מה ‫שאנחנו מכנים גדולת שלמות אינסוף,

‫משהו שממלא כל על מין, מסבב כל על מין,

‫זאת אומרת, דבר שמחיה את החיים שלנו,

‫ואיך אנחנו מזהים אותו? ‫מתוך ההתבודנות על עצמנו,

‫מתוך ההבחנה שיש בחיים ‫שלנו יסוד קיימותי של חיים,

‫של מעיין אינסופי, של שלמות, קיימות,

‫שכל הזמן מוסיף עוד ועוד חיים,

‫והאמונה היא לא להשביט את החיים,

‫כמו שהדברים מתפסים ‫לתפיסה הדתית, אלא בדיוק הפוך,

‫להתמלא בחיי עוצמה, שמחה, התקדמות,

‫מה שקראנו, בכל דרכי חדיהו.

‫מה שראינו בשיעור האחרון, ראינו,

‫התחלנו לדבר על ההשלכות שיש לתפיסה הזאת,

‫זאת אומרת, מה שאנחנו מדברים ‫פה עכשיו זה לא רק איזה פלסוף עקר,

‫זה לא מה שמעניין אותנו, זה כל הרעיון,

‫שהמטרה היא לא לדבר על ‫אלוהים, אלא לחיות את אלוהים.

‫ובשביל לחיות את אלוהים אנחנו ‫צריכים להבין את המושגים הללו.

‫אבל ההבנה יש לה השלכה מאוד ‫מאוד ישירה לחיינו היום יומים.

‫ופעם שעברה, קראנו לשיעור, ‫קראנו לזה עולם בלי אלוהים,

‫זאת אומרת, כאשר ההבנה ‫הזו של אלוהים ככוח עליון,

‫זו ההבנה שרווחת בתרבות, ‫כמו שלצערנו, זה המציאות כיום.

‫שעוד פעם יש איזה טוענים שיש ‫איזו ישות, איזה כוח שנמצא למעלה.

‫באופן טבעי, האנושות מתחלקת לשניים.

‫כאלה שמוכנים לקבל את זה וכאלה שלא.

‫מה שראינו פעם שעברה,

‫זה מה קורה לאותם אלה שלא מוכנים לקבל את זה.

‫זאת אומרת, אם אדם, האלוהים ‫היחיד שהוא מכיר מרגע לדתו,

‫זה, שוב, איזה, מספרים לו ‫שיש שם איזה מישהו שם למעלה,

‫אז אמרנו, בשלב זה או אחר, ‫הוא מתכחש לאלוהות הזו.

‫למה? או בגלל שהוא אינטלקטואל,

‫והוא באיזה שלב לא מסתדר ‫פה, מבחינת הלוגיקה שלו.

‫הרעיון הזה שמישהו שולט עליו.

‫אבל יותר אמרנו, מה שמפרע לאנשים,

‫וזה מה שיצר את תרבות ‫החילון במאות השנים האחרונות,

‫ששולטת בעולם, זה חוסר ‫המוכנות לקבל את זה.

‫שיש משהו שמשביט את החיים ‫שלי, שמקביל את החיים שלי,

‫שלא נותן להופעה של חיה ‫להופיע בצורה שמחה ובריאה.

‫ואז נוצרת התרבות החילונית, שאין אלוהים.

‫אין שמיים, אין גנדן, אין גנום, ‫אין כלום, יש רק תחיה את החיים.

‫ואז דיברנו על ההשלכה שיש לזה.

‫שברגע שהתרבות הגיעה למסקנה שאין אלוהים,

‫כמו שקרא לזה הרב קוק,

‫אותה תרבות תחל לחוש את מה חוויה בזמן קרוב.

‫זאת אומרת, גם היא בהתחלה, ‫אז זה נראה מאוד כוסם,

‫איזה יופי, הנה, אין אלוהים, ‫אפשר לעשות מה שרוצים,

‫ועכשיו אפשר לפתח את המדע ואת ‫החיים ואת האנושיות ואת היצירה,

‫והנה, תראה איזה עולם נפלא בנינו,

‫השתחררנו מהלפיתה של ימי הביניים,

‫שהיום נדבר עליהם, ועל ‫הדתיים האלה שהחניקו את העולם.

‫הנה, פתחנו עולם מודרני, ‫עולם מלא חירות, מלא חופש,

‫מלא מדע, מלא חשיבה, מלא אנושיות,

‫מלא הומניזם וכולי וכולי, אבל מהר מאוד,

‫תוך כמה מאוד שנים, מבחינה ‫היסטורית זה מהר מאוד,

‫הולך ומסתבר שעשינו פה מה שנקרא, מקח טעות.

‫למה? כי ברגע שאין אלוהים, אמרנו,

‫זה בעצם מילה אחרת לומר, ‫אין שלמות, אין מוחלטות,

‫אין שום דבר ודאי, אין אמת.

‫כלומר, אין אלוהים, אי אפשר ‫להשאיר את זה רק ברובד הדתי.

‫אין אלוהים, אבל יש ערכים אנושיים,

‫אין אלוהים, אבל אין בעיה ‫לקבוע דברים מוסרים וכולי.

‫כי מי שלוקח מה שנקרא, עד הסוף,

‫וכשמדברים על אנושות בפרספקטיבה היסטורית,

‫אז בסוף מישהו לוקח את זה עד הסוף.

‫גם אם בדור הראשון אנשים מצליחים ‫לחיות עם הסתירה העצמית הזו,

‫שאין אלוהים, אבל תדע לך ‫שחשוב מאוד לפרנס את המשפחה.

‫אין אלוהים, אבל תדע לך חשוב ‫מאוד להילחם למען המדינה שלך.

‫ברגע שהרעיון הזה של אין ‫אלוהים, הוא מחלחל לאט לאט בעולם,

‫הוא הולך ומקרסה, ובאיזה ‫שלב מתחילות לשאל השאלות,

‫מי אמר אז שצריך להקים משפחה?

‫מי אמר שצריך להילחם למען המדינה?

‫מי אמר שצריך להיות מוסרי? ‫מה זה בכלל להיות מוסרי?

‫מה זה נקרא להיות ישר? מה זה אמת? ‫מה זה שקר? מה האמת?

‫מה, סליחה, מה נכון? מה לא נכון?

‫הכול הולך להיות, מה ‫שנקרא, הופך להיות רלטוויסטי,

‫זאת אומרת, יחסי, לא ברור, מסופק,

‫ולאט לאט החברה הולכת ומתמוטטת.

‫אין אלוהים זה מילה אחרת ‫להגיד אין כלום, אין תקווה,

‫אין כיוון, הכול אקראי, הכול אקסדנטלי,

‫וכמו שאמרנו, יש כל מיני בלמים בדרך,

‫שמחפשים כל מיני איזה אידיאלים ‫שמחזיקים מעמד חמישים, מאה שנה,

‫מדברים עכשיו על זכויות אדם, דמוקרטיה, בסדר,

‫כמו שלפני מאה שנה דיברו על קומוניזם,

‫וכמו שלפני 200 שנה היו ‫ערכים אחרים שעמדו על נס,

‫הכול הולך ומתערר, ובסופו ‫של דרך מביא לחורבן של החברה.

‫לעומת זאת, אמרנו, ההבנה של האלוהות,

‫כגדולת שלמות אין סוף, היא בדיוק ההפך.

‫אם התפיסה אומרת שאין ‫אלוהים, אז אין משמעות לכלום,

‫כי הכול מסופק, והכול יכול להיות ‫שאני עושה דברים שבכלל לא נכונים,

‫ולמה לי לשקיע ימים אלה, ‫ילך ויתברר שזה לא ודאי?

‫ברגע שהם מבינים שיש ‫גדולת שלמות אין סוף, אז הפוך,

‫הכול מקבל משמעות.

‫מה שקראנו, בכל דרכי ‫רדיהו, כל דבר יש לו חשיבות,

‫כל דבר עשו אותו מדויק, עד הסוף,

‫כי הכול מופיע את אלוהים, ‫והחיים מתמלאים באושר,

‫בכל המובנים, בקיום, ‫בתחושת ודאות, במוטיבציה,

‫והדברים הולכים ופורחים אלעל.

‫טוב, עד כאן זה היה מה שראינו.

‫היום אנחנו נראה את הצד השני של המטבע.

‫זאת אומרת, אם דיברנו פעם שעברה ‫על מה קורה לעולם בלי אלוהים,

‫בוא נראה עכשיו מה קורה לאלוהים בלי עולם.

‫זאת אומרת, אם ננסח את זה ‫בשפת צירות, בשיעור הקודם,

‫דיברנו מה קורה לתרבות החילונית,

‫כאשר היא לא מבינה את הרעיונות האלה,

‫ואיך היא לאט לאט הולכת וכורסת,

‫מה קורה, נלמד היום, לתרבות הדתית,

‫שגם לא מבינה את המושג הזה,

‫ואיך היא, מהצד השני, גם ‫הולכת ועורגת את עצמה.

‫עומר ערב, אני ממשיך בספר.

‫אגב, מי שמסתכל או מסתכלת בספר,

‫אני מדלק פה על כמה שורות, ‫שנראה אותן, בזרת ה' בשיעור הבא,

‫ואני מדלג לפסקה שמתחילה ‫במילים, השממון של המחשבה, בסדר?

‫השממון של המחשבה, ממהות הלימוד והידיעה,

‫מביא את האדם לחשוב הרבה במהות האלוהות.

‫וכל מה שיהיה יותר משוקע,

‫בבערות של מחשבת עזות ‫נוראה וסכלות איומה זאת,

‫יחשוב שבזה הוא מתקרב ‫אל הידיעה האלוהית הרמה,

‫ששמע תמיד שכל גדולי הנפש שבעולם

‫עורגים אליה.

‫בהצבר הרגל כזה במשך כמה דורות,

‫מתארגים מתוך כך אבלי שווא רבים,

‫שתעוצותם רשעות רבות ‫ונוראות, עד שאפילו האדם הפרטי,

‫הועבדו את חילו החומרי ‫והרוחני מרוב צרה ואפילה.

‫נסביר את הדברים.

‫מה קורה, אמרנו, לעולם שהתפיסה ששולטת בו

‫זה הרעיון הזה שיש איזה כוח עליון,

‫שנמצא שם איזה ישות ששולטת ‫עלינו ואומרת לנו מה לעשות.

‫אנו חלק מהעולם, אומר, עזוב אותי,

‫אם זה האלוהים שלכם, לא רוצה אלוהים,

‫תעזותנו לעשות מה שאני ‫רוצה, ראינו למה זה מביא לטווח.

‫עכשיו הרב מטפל בצד השני.

‫מה קורה לאותו חלק בעולם שאומר, בסדר,

‫שכנעתם אותי שיש אלוהים, ‫שכנעתם אותי שיש שם איזה ישות,

‫שכנעתם אותי שיש שם איזה כוח,

‫אני מקבל על עצמי להיות דתי.

‫מה קורה אז?

‫אומר הרב, זו אותה גברת בשינוי הדרת.

‫זאת אומרת,

‫התפיסה החילונית אומרת שאין אלוהים,

‫ואז אמרנו, זה מביא לזה ‫שאין שום חשיבות לעולם הזה.

‫לטווח ארוך, לטווח קצר הפוך,

‫טווח קצר, איזה יופי, העולם ‫הזה הופך להיות העיקר,

‫אבל לטווח ארוך גם בסוף ‫העולם הזה בעמד במשמעותו.

‫התפיסה הדתית היא מועסת ‫בעולם הזה מכיוון אחר.

‫מדוע?

‫כי כאשר אדם בנה לעצמו בראש,

‫שיש איזה ישות שם ‫שנמצאת למעלה, אז זה נכון.

‫יש אמת בעולם, יש נכון ולא נכון,

‫יש מה שאלוהים אמר לעשות, ‫מה שאלוהים אמר לא לעשות,

‫אבל בסופו של דבר, מה האלוהים רוצה מאיתנו?

‫אלוהים רוצה שנהיה קרובים אליו.

‫מה זה להיות קרובים לאלוהים בתפיסה הדתית

‫שאלוהים הוא חיצוני לחיים?

‫להיות מחוץ לחיים.

‫ככל שאני אהיה פחות חי,

‫ככל שאני פחות התעסק עם העולם הזה,

‫כך אני יותר קרוב לאלוהים.

‫העולם הזה הופך להיות ‫משהו שנתפס כמעיים על האדם.

‫העולם הזה, כלשון ‫התפיסה הדתית הנוצרית,

‫שהיא אולי התפיסה הקלאסית,

‫הוא אנטי קריסטוס, הוא נגד האלוהים.

‫העולם הזה, או בשפה קבלית ‫שאנשים לא מבינים את העומק שלה,

‫אבל משתמשים בביטוי הזה, ‫העולם הזה הוא סיטרה אחרה,

‫הוא כוח אחר.

‫יש את אלוהים, שזה רוחניות, ‫ויש חומריות, החומריות זה רע.

‫אתה רוצה להתקרב לאלוהים?

‫אתה רוצה להתקרב לאלוהים?

‫כמה שפחות בעולם הזה.

‫העולם הזה הוא הבלי העולם הזה.

‫זה פיתוי, זה יצרי, מה יש להשקיע?

‫אדם חי 70-80 שנה, כל ‫העולם הזה רק כמה שפחות,

‫כל שנייה שמתעסקים ‫בעולם הזה, זה ביטול תורה.

‫כל שנייה שנהנים מהעולם הזה, זה חטא.

‫אדם צריך להיות סגפן, ‫אדם צריך להיות מסכן,

‫אדם צריך להיות פרוש מהעולם הזה,

‫ואז הוא יזכה לגעת באלוהים.

‫אומר הרב, השממון של ‫המחשבה ממיעוט הלימוד והידיעה,

‫שלא לומדים אמונה, ‫אנחנו נדבר על זאת בהמשך,

‫שלא מזכחים את המושגים,

‫הם נשארים עם התפיסות ‫המוקשמות האלה, כמו בגן ילדים,

‫שאלוהים מצטייר כאיזה מישהו שנמצא שם למעלה,

‫זה מביא את האדם לחשוב הרבה במהות האלוהות.

‫אדם חושב שהוא מבין מה זה אלוהים?

‫אולי פעם, אלוהים זה ‫כוח, אלוהים זה מישהו.

‫וכל מה שיהיה יותר משוקע

‫בבערות של מחשבת, ‫הזות נוראה וסכלות איומה,

‫עושים אולי את הרב מגדיר את המחשבה הזאת.

‫מי שחושב שהוא מבין מה ‫זה אלוהים, א' זה בערות,

‫כלומר חוסר ידיעה מוחלטת, ‫ב' הזות נוראה, חוצפה.

‫חוצפה במשמעות הפשוטה, ‫כאילו שאדם, מה אתה חושב,

‫שאתה תפסת את השלמות ‫ביד, אתה מבין מה זה שלמות,

‫אתה מבין מה זה אלוהים, ‫וסכלות איומה, וזה טיפשות.

‫ככל שאדם יותר שקוע בזה,

‫אני יודע מה זה אלוהים, ‫הכל בסודר, אז מה?

‫יחשוב שבזה הוא מתקרב ‫אל הידיעה האלוהית הרמה,

‫ששמע תמיד שכל גדולי ‫הנפש שבעולם הורגים אליה.

‫מה צריך לעשות אדם צדיק, לפי התפיסה הדתית,

‫גדולי הנפש בעולם, מה עושים הצדיקים?

‫הם הורגים לאלוהים, נכון? ‫ככה קוראים במדרשים,

‫שאדם קלטה נפשי ‫לאלוהים, לכל חי צמה נפשי,

‫אדם צריך להשתוקק לאלוהים, ‫מה זה להשתוקק לאלוהים?

‫בתפיסה הדתית הקלאסית, ‫להיות כמה שיותר פרוש.

‫האדם הצדיק זה אותו אחד ‫שלא מתעסק עם הדברים פה,

‫הוא רק כל היום מסתגף, הוא כל יום צם,

‫הוא כל יום מתפלל, הוא כל יום לומד תורה,

‫זה נקרא להיות קרוב לאלוהים.

‫בהצבר הרגל כזה במשך כמה דורות,

‫האמין? אם זה לא משהו פרטי,

‫כאשר זה הופך להיות התרבות במשך אלפי שנים,

‫זו הייתה התפיסה.

‫מתארגים מתוך כך אבלי שווא רבים, כן?

‫הריגה, לאט לאט נוצרים, אבלי שם, נוצרים,

‫עולמות דמיוניים שתעוצותם ‫רשעות רבות ונוראות,

‫עד שאפילו האדם הפרטי ‫עובד את חילו החומרים הרוחני

‫מרוב צרה ואפלה.

‫כאשר התודעה הדתית ‫משתלטת על העולם, זה אסון.

‫העולם נהרס.

‫תבינו איך הדברים עובדים, אנחנו,

‫אנחנו באופן טבעי, אנחנו,

‫אני מניח שמי ששומע את השיעורים האלה,

‫רובנו גדלנו בעולם דתי, אז ‫אנחנו רגילים תמיד, מה שנקרא,

‫להבין שדתיים זה ‫טוב, ולא דתיים זה רע.

‫יש בו כמובן נקודת אמת,

‫כי רואה, שמענו, ההבנה ‫הזו של האדם שיש אלוהים

‫ויש משהו אמיתי ומוחלט בעולם,

‫זה מה שמביא את העולם בסופו של דבר לגאולתו.

‫אבל החילונות לא צמחה ככה סתם.

‫זה לא במקרה שהעולם הפך להיות חילוני

‫בשלוש מאות שנה האחרונות.

‫אם הדתיים זה כזה כיף והכול פשוט וברור,

‫מה, למה אנשים לא מקבלים את זה?

‫תשובה.

‫כאשר התפיסה הדתית שולטת,

‫התפיסה הזו משדרת בכל ערוץ אפשרי

‫שלא טוב לחיות.

‫זה מתנגד לעצם הקיום האנושי.

‫זאת אומרת, בעם ‫ישראל זה לא ניכר כל כך.

‫בתורת ישראל,

‫הדברים, מה שנקרא, הם ‫תמיד עוברים איזה ריכוך.

‫כי אדם דתי שגדל במה שנקרא, ביהדות,

‫כמה שתכלס, אם הוא ייקח את ‫המחשבה האמונית שלו עד הסוף,

‫נכון, אם אתה מאמין ‫שאלוהים זה כוח עליון ורוחני,

‫אז נכון, בשביל להיות קרוב ‫אלוהים צריך להיות רוחני.

‫אז צריך מצד האמת, מה שנקרא,

‫ללכת עד הסוף, לפרוש לגמרי ‫מהחיים, לא להתחתן, לצום,

‫אני יודע מה, להתבודד בכל מיני מערות וכו'.

‫זו התפיסה הדתית הקלאסית.

‫מי שנקרא, הולך עד הסוף עם הדתיות שלו.

‫אבל מה לעשות?

‫מי שהוא שייך ליהדות, ‫הוא נתקל בכל מיני ציוויים

‫שבהכרח מכניסים אותו לחיים.

‫למשל, כתוב, ושמחת ‫בחגיך, מבאס, צריך לסמוך.

‫זה בעל, למה צריך לסמוך? אתה דתי, נכון?

‫אם דתי, מה זה סמוך?

‫לסמוך זה כאילו ליהנות ‫פה בעולם הזה, מה פתאום?

‫לא, לא, שמחת, הכוונה היא שמחה רוחנית.

‫אבל חזל אומרים, אין ‫שמחה, אלא בבשר וביין.

‫מה עושים עם זה?

‫האדם הדתי נמצא ‫בבעיה, הוא צריך לסמוך.

‫אז הוא מצא לעצמו פתרון, הוא אומר, זה מצווה.

‫אז מצווה, צריך לסמוך.

‫הכוח הזה בשמיים, אמנם הוא ‫רוצה שנהיה כמה שעות רוחנים,

‫אבל מהסיבות שלו,

‫הוא גם החליט שמידי פעם אנחנו צריכים לסמוך.

‫כנאל, אם הולכים עד הסוף עם התפיסה הדתית,

‫מה פתאום להקים משפחה?

‫אם איזה ביטול תורה זה משפחה?

‫כמה שעות בחיים של האדם מבוסבז

‫במקום לעסוק מצוות, במילות חסדים,

‫הוא צריך להיות עם הילדים?

‫עם הבן, בת, זוג, מה זה?

‫פעם היה לי איזה תלמיד צדיק כזה,

‫חמוד, תמים, אהבתי להתעלל בו.

‫אז כשהוא התארס, אז הוא בא,

‫אז הוא אמר לי שהתארס, אז צחקתי, אמרתי לו,

‫נו, מזל טוב, נו, אתה מבין,

‫עכשיו כשאתה מתחתן הולך להיות ביטול תורה,

‫אתה הרבה זמן תבזבז, לא תוכל ללמוד תורה.

‫אז הוא לקח את זה ברצינות,

‫אומר לי, מה לעשות, הרב אומר ‫לי, זה מצווה, לעשות חייבים.

‫חייבים להתחתן, מצווה.

‫מה לעשות?

‫כמה שזה אפשר להצחיק, עוד פעם,

‫מי שלא אומר את זה, הוא פשוט מתחיק, למה?

‫אם אתה דתי, אז תהי ‫כאבי, יש לך איזה כוח עליון,

‫והמטרה היא כמה שיותר לפרוש ‫מהעולם הזה, מה פתאום להתחתן?

‫ואתה אומר, כתוב בתורה,

‫ואז כולנו יודעים לחזור על הסיסמאות האלה,

‫תורת ישראל היא לא נגד החיים, נכון?

‫זה משפט שכולם עובדים להגיד בכל ‫סמינריון של בני עקיבא. לא. אנחנו...

‫התורה אומרת שגם צריך ‫לחיות, וגם צריך לעבוד, וגם...

‫למה? למה?

‫אם תופסים את האלוהים, כמו ‫שאנחנו אומרים, בתפיסה הפשטנית,

‫איך הגענו לזה?

‫אבל, כמו שאמרנו, הקבל ה' קבע כלל.

‫הלוואי אותי עזבו, תורתי שמרו, ‫שהמעור שבה מחזירם למוטב.

‫למרות שאנשים, באמת, המושגים האלוהים שלהם

‫הם מאוד מאורפלים.

‫אבל תורתי שמרו, מי ששומר תורה, אז בהכרח...

‫המעור שבה מחזירם למוטב, בהכרח...

‫התורה מיישרת אותו להיות מחובר אל החיים,

‫למרות שמבחינה סכנית הוא ‫לא מבין למה הוא צריך את זה.

‫אבל מי שלא שייך ליהדות,

‫בצורך העניין הוא הולך להיות נוצרי.

‫שם אין תורה, מה שנקרא, שבולמת אותך.

‫שם הולכים עד הסוף.

‫אבל שנייה, מה המטרה בחיים?

‫המטרה זה להיות עובד אלוהים, נכון?

‫סגרנו, אנחנו כל הדתיים ‫מסכימים שיש שם איזה כוח למעלה.

‫בניגוד, והעולם הזה זה עולם מלא חטאים,

‫מלא פיתויים, מלא יצרים.

‫אז יאללה, עד הסוף.

‫מה פתאום להתחתן?

‫החיים, הם צריכים ללכת למנזר.

‫צודקי.

‫שם אתה יכול לעבוד את אלוהים.

‫לך, תתבודד, תהיה במנזרים.

‫למה לפתח את העולם הזה?

‫מה זה לפתח? מדע.

‫מה, לעשות את החיים יותר קלים?

‫מה זה לעשות זה יותר קלים?

‫מה אתה אומר? אתה מפתח פה עכשיו מטוס?

‫מה פתאום?

‫אם אלוהים היה רוצה שנעוף, ‫הוא היה בורא לנו כנפיים.

‫זה משפטים שנאמרו, ועדיין נאמרים.

‫רפואה? לפתח רפואה? מה פתאום?

‫אם נגזר על אדם שימות, ‫אז אלוהים רוצה שימות.

‫העולם כולו, שהדתיים שולטים, ‫היום הדתיים לא שולטים,

‫אז מה שנקרא, לא מרגישים את זה כל כך.

‫כשהדתיים שולטים, העולם נכנס למה שנקרא

‫חשכת ימי הביניים.

‫שאתם צריכים להבין מה היה אז בעולם.

‫לא סתם קוראים לזה חשכת ימי הביניים.

‫זה היה 1,500 שנה שהעולם ‫נכנס לפובס, שהעולם נכנס להכפר.

‫מי שפעם יקרא וילמד על מה שהיה בימים האלה,

‫זה היה עולם אפל.

‫עולם שאנשים היו מסתובבים בדיכאון.

‫כי יש כל הזמן שם איזה מישהו שם למעלה

‫שאומר אסור לחייך.

‫היו תפיסות כאלה ‫בכנסייה, שאסור לחייך.

‫מי שמחייך, זה... מה אתה ‫מאושר? ממה אתה מאושר?

‫העולם הזה הוא רע.

‫יש כאלה שבתאות, גם הבינו את זה בתורת ישראל,

‫יש כל מיני משפטים כאלה.

‫אומרים חז'ל, אסור, הרמב״ם אומר את זה.

‫אסור לאדם שימלס חוק פיו בעולם הזה.

‫שנאמר, אז ימלס חוק פינו, שוננו עינה.

‫הבנה עמוקה של המשפט הזה, ‫שאדם צריך לדעת שבעולם הזה,

‫שאין בית מגדש, המציאות היא יחסית חסרה

‫למה שאנחנו עכשיו, ‫יש איזה חיסרון,

‫ואדם לא צריך שימלס חוק פיו.

‫זאת אומרת, אתה יודע שהשחוק הוא צריך להיות,

‫העושר הוא יחסית מוגבל לעומת מה שיש.

‫אבל אנשים שלא לומדים אמונה,

‫לוקחים את זה עד הסוף, אה, אסור לצחוק.

‫צריך להיות עצובים.

‫ללמד מדע, כמו שאמרנו, מה פתאום?

‫הכנסייה מתנגדת לכל הלימוד המדעי?

‫מה פתאום ללמוד?

‫מה זה השכלה? מאיפה זה הגיע?

‫בן אדם צריך להיות מלא בערות.

‫להיפך, הדתיים שמים לב

‫שככל שאנשים הופכים להיות משכילים יותר,

‫הם הופכים להיות חילונים.

‫לא טוב, צריך להילחם בזה בכל דרך אפשרית.

‫וכמו שאמרנו, הכל בעולם הדתי הלא יהודי,

‫זה תופס מימדים מפלצתיים.

‫עכשיו, יש משטרה, אינקיביזיציה.

‫צריך לבדוק מי לא מאמין מספיק.

‫מי מעז קצת לסמוך.

‫מי מחייך בו.

‫מי מעז לחשוב.

‫מי רוצה שיהיה לו בית יפה?

‫מה זה יופי?

‫מה זה, אתה מתעסק עם אסתטיקה, עם יופי?

‫מה פתאום? האסתטיקה ויופי זה רק בכנסייה, שם.

‫דברים יותר פשוטים, ‫חשבו, רק ככה דברים פעלו.

‫ילדים, למשל.

‫בתפיסה הכנסייתית, ילדים זה סטן.

‫ילדים זה משהו שהדתיים זהו שהוא שמח מדי.

‫ילדים הם ככה ספונטנים.

‫הם אוהבים את החיים.

‫צריך לשבור אותם.

‫החינוך הכנסייתי היה שצריך לשבור את הילדים.

‫כנס מהם, שיהיה חזר,

‫שיהיה יכול להיות מדוכאי כמו המבוגרים.

‫מה הם מאושרים?

‫לא היה מושג ילדות בכלל בימי הביניים.

‫כשאסתכל פעם בתמונות של ימי הביניים,

‫הוא יראה שאין שם ילדים.

‫בתמונות שציירו בימי הביניים,

‫שמציירים ילדים זה מבוגרים קטנים.

‫אתה יודע?

‫לא, אותם בגדים, אותם תווי פנים,

‫רק, מה שנקרא, בחצי גובה.

‫כי בימי הביניים לא היה מושג כזה של ילדים.

‫מה זה ילדים?

‫ילדים, שוב, זה ההכרה,

‫זה שאנחנו היום מתייחסים ‫לילדים אחרת מבוגרים,

‫זה מתחיל מזה שאנחנו מבינים

‫שלילדים יהיו צרכים שונים ממבוגרים.

‫שילד באמת שולטים בו יותר הצדדים הספונטניים,

‫הטבעיים, פחות הצדדים ‫ההכרתיים, הסכנים וכולי.

‫ויש לזה מקום, כמובן, ילד צריך להתבגר.

‫אז לא הבינו את זה.

‫דרשו מילדים מה שדרשו מבוגרים.

‫העולם היה בלי ילדות.

‫ילד, ברגע שהוא היה הולך על הרגליים,

‫היה הולך לעבוד עם המבוגרים.

‫ילד היה גונב פת לחם, וכולם ‫שם מתו מרעב כי אין מה לאכול,

‫כי אסור לפתח שום דבר.

‫רק צריך, וכמובן גם מה שכן מרוויחים,

‫העיקרים צריכים 90 אחוז לתת לכנסייה.

‫בסדר? אני כבר עונה.

‫אבל יש מילדים שבסופו של זמן ‫התפתחו מילים ומילים ומילים.

‫זה תהליך. ‫זה איך שפך, מאיפה, איך הדתות התפתחו,

‫זה תהליך ארוך, נצרות, ‫אסלאם, יש פה הרבה דברים.

‫אבל הרעיון שמוביל כל הזמן זה הרעיון הזה.

‫פשוט כל דור, מה שנקרא, לקח ‫את זה עוד צעד אחד קדימה.

‫בהתחלה, כמו שאנחנו אומרים,

‫כן, מצד אחד אנחנו דתיים, מצד ‫שני, אבל דווקא להתחתן זה בסדר.

‫למה? כי כן צריך להביא ילדים לעולם.

‫אחרי זה בא מישהו ואומר, ‫שנייה, שנייה, בוא נרצנים,

‫ואז בוא ניכנס למנזר, את מבינה?

‫וזה קוסם, ואנשים מרגישים עם זה טוב,

‫כי הם מרגישים פה חוויה רוחנית.

‫אנחנו עוזבים את העולם השפה ‫לזה, העולם הזה שמוריד אותנו.

‫כולנו, תשימו לב, לכולנו ‫שלפים את ההרגשה הזו.

‫כולנו לפעמים שנמצאים באיזה ‫שלב שהחיים, מה שנקרא, קשים,

‫נמצאים באיזה משבר, נמצאים ‫באיזה מורכבות של חיים.

‫יש את הרצון הזה של, עזוב אותי,

‫תן לי לשבת מול ענוף ולבואות באוויר.

‫תכפילו את זה, בלי מיליון.

‫אדם אומר לעצמו, עזוב אותי מהעולם הזה.

‫אני הולך למערות קומרן, ‫בסדר, שם בלעד ים המלח,

‫הולך לאיזה מנזר בטיבט, ‫הולך לאיזה מנזר בערי האלפים,

‫קם בבוקר ועובד את אלוהים.

‫מתפלל, נמצא בחוויות רוחניות,

‫מאוד קוסם, אבל זה הולך ‫לאט-לאט ואורס את העולם.

‫שמענו, אין ילדות, אין ‫שמחה, אין שכנון, אין כלום.

‫החיים הופכים להיות קשים, מרים ואכזרים.

‫יש המון ספרים שנכתגרו על התקופה הזו, שזה...

‫ואני תמיד ממליץ, יש המון שאפשר לקרוא על זה,

‫אבל מי שרוצה, מה שנקרא טיפה,

‫אני חושב, אחד התיעודים ‫היותר טובים שאני מכיר, לפחות,

‫שמדברים על תקופת ימי הביניים,

‫להבין שוב, עם איזה עולם אנחנו מתעסקים,

‫מה קורה כש... ‫כן, הדתיים חולמים שהגיע היום והדתיים ישלטו.

‫אם הדתיים שהשלטו זה הדתיים ‫שמאמינים באיזה כוח עליון כזה,

‫כמו שאנחנו מציירים, אז זה לא כזה...

‫מה שנקרא, אף אחד מאיתנו ‫לא רוצה לחיות בעולם כזה.

‫יש ספר שכתבה אותו ‫ההיסטוריונית אמריקאית-יהודית,

‫זה אומר לה, ברברה ‫תוכמן, ספר שנקרא ראי רחוק,

‫כן, מראה רחוקה, המאה ה-14.

‫שהיא מתארת את חיי היום-יום במאה ה-14.

‫המאה ה-14 באירופה, שהכנסייה שולטת.

‫מה זה להיות בחיים של אדם, ‫מה שנקרא, שנשלט בידי הכנסייה?

‫זה דברים עזויים ‫שאנחנו... אכזריות, למשל.

‫אכזריות בימי הביניים הייתה בלתי נתפסת.

‫למה? כי שוב, אנשים גדלו בלי אנושיות.

‫הם גדלו באיזה עולם, כמו שאמרנו, אין ילדות.

‫תחשבו עכשיו על ילדים שמגיל ‫0 מתייחסים להם כמו למבוגרים.

‫ילד שגונף פת לחם, אמרנו, ‫מתייחסים לה כמו למבוגר,

‫קורדים לו את היד, כי זה ההונש על גנב.

‫הילד הזה גדל להיות אבא כזה.

‫זאת אומרת, יש פה דורות ‫שגדלו בלי אהבת אבא ואמא,

‫גדלו בלי יחס של ילדים, אז ‫הם גם הופכים להיות אכזרים.

‫זה בא לידי ביטוי, אמרנו, ‫בזה שהכול זה שרידות.

‫צריך להילחם על כל דבר, ‫כי אין בעולם הזה שום דבר.

‫מחלות, מגפות, שאף אחד ‫לא יודע מה לעשות איתן.

‫ואז זה מפתח אנשים מלאי ‫אכזריות, מלאי אלימות.

‫ימי הביניים מלאים.

‫אז זה היה השעשוע שרצו קצת להשתעשע.

‫היו הולכים לטקס שריפה של כופרים.

‫זה היה הכיף.

‫לבוא ולהגיע לכיכר הכפר

‫ולראות איך שורפים אנשים.

‫אנשים קיבלו מזה טיפה ‫של מה שנקרא עניין בחיים.

‫איך העולם היה בנוי.

‫וזה במשך אלפי שנים שהעולם ככה נשלט.

‫זה יוצר, מה שנקרא, התחכות איומות ונראות,

‫שבסופו של דבר הולכות ומתפרצו.

‫אז בעם ישראל, כמו שאמרנו, ‫הדברים תמיד היו אחרת.

‫תמיד היה יותר שמחה, יותר מגע לחיים וכו'.

‫אבל עדיין, התפיסה הזו,

‫כמו שתיארנו כמה פעמים בהלך השיעורים האלה,

‫שזה לא טוב לחיות.

‫התפיסה הזו, כמו שכמה פעמים שעלו כאן,

‫שנתפסה התפיסה הדתית,

‫שמי שלא לומד תורה כל היום הוא סוגבט.

‫זה לא בסדר.

‫כי מה אלוהים רוצה? ‫הם רוצה שיהיה מה תורה כל היום.

‫אז זה הדמויות שמעלים על נס.

‫נכון? מי שעובד, מבטל תורה.

‫מי ששמח, גם אתה שמח.

‫מה? איזה חטא עשית?

‫למדת שמח.

‫זה שאתה יוצר דברים.

‫אומנות.

‫הכול נתפס כמשהו שלא קשור לעבודת ה'

‫זה הבעיה.

‫ברגע שזו התפיסה, אומר הרב,

‫מצווה רגל כזה במשך כמה ‫דורות, מתארגים אבלי שווא רבים,

‫שתוצאותם רשעות רבות ‫ונרעות, עד שאפילו האדם הפרטי

‫עובד את חילו החומרי והרוחני מרוב צרה ואפלה.

‫אנשים מלאים יסורי מצפון, ‫מלאים פחדים, מלאים התחקות.

‫כי כל הזמן יושב להם שם איזה מישהו,

‫ככה הם מדמיינים, שאומר להם,

‫כל שנייה שאתם חיים זה לא טוב.

‫עוד פעם, אתם יכולים להשתמש ‫בחיים רק כסוג של אתגר.

‫בסדר? החיים הם אתגר כדי ‫שתעמדו בניסיונות בעולם הזה.

‫ככה החיים מתפסים בתפיסה הדתית הקלאסית.

‫באמת, היה עדיף לוותר עליהם.

‫אבל עכשיו, כשאנחנו פה,

‫ככה אנשים קולטים את המדרשים האלה,

‫עדיף לאדם שלא נברא משנברא.

‫עכשיו שנברא, הקב' ‫רצה להתעלל בנו.

‫נתן לנו עכשיו 70-80 שנה של פיתויים.

‫תצליחו ב-70-80 שנה האלה

‫לא לעמוד בפיתויים, לחיות כמה שפחות,

‫תקבלו פרס בעולם הבא.

‫בסדר? זו התפיסה.

‫עם תפיסה כזו אי אפשר לפתח עולם.

‫תבין?

‫תפיסה כזו, אפשר לשרוד בעולם הזה.

‫אי אפשר להקים מדינה עם תפיסה כזו.

‫אי אפשר להקים צבא בדרך הזאת.

‫אי אפשר להקים אייטק עם הצבא.

‫כי הכול, אדם על עצמו, ‫אני אמור כמה שפחות לחיות.

‫נו, עכשיו, בכל זאת, אני ‫מתעסק במשהו בעולם הזה,

‫כי אין ברירה, אני חייב לאכול.

‫טוב, בואו נעשה את זה, ‫מה שנקרא, מהפסקות.

‫בין משנה למשנה, בואו גם ‫נראה איך אפשר לרפא בן אדם.

‫לא.

‫כשלהקים רפואה, צריך להיכנס לזה לגמרי.

‫אנשים צריכים להקדיש ‫את חייהם בשביל הדבר הזה.

‫אבל מכיוון שזה נתפס שזה לא עבודת ה'

‫זה ביטום תורה, וזה מוזמן,

‫אז אנשים שמרגישים את ‫עצמם שייכים לעולם הדתי,

‫אומרים, לא, לא רוצים את זה.

‫רוצים להתעסק בזה.

‫וכך העולם הולך ומדרדר לו.

‫כן.

‫אז אני לא מבינה מה באמת ‫הפירוש של כל המדרשים האלה,

‫בשביל להתפלג את שאלה...

‫כל המדרשים צריכים להגיד שאל תפלו,

‫אל תפלי בצדדים הגסים של העולם הזה, מבינה?

‫כשאת עכשיו עוסקת, לא ‫יודע, ביצירה של משהו מדעי,

‫אפשר לקחת את זה לצדדים של גסות, של חומרנות,

‫של עיסוק בצדדים הנמוכים של האדם.

‫כי נגד זה אומרים שהאדם צריך להיזהר,

‫והעולם הזה, הוא דומה לפרוסדור,

‫וקיצור, והאדם עומדים לו כל הזמן,

‫אומרים, המסילת הישרים ‫מלחמה לאדם פנים ומאחור.

‫אבל אם האדם עכשיו בא מגישה אחרת,

‫הוא משתמש עכשיו במדע בשביל ‫להופיע יותר שלמות בעולם הזה,

‫כדי שהחיים יהיו יותר טובים, ‫יותר בריאים, יותר שמחים,

‫כוחות החיים יופיעו יותר שלמית,

‫אז זה קדושה, אז זה עבודת ה'

‫מבינה?

‫לא שה...

‫אני אומר כבר, אם ניקח את ‫המדרשים וכל אלה כפשוטם,

‫אז גמרנו, בואו נתאבד כולנו ונגמר סיפור.

‫אלא מה? אסור להתאבד, אז זה גם בעיה.

‫באמת, הקב' עשה לנו מה שנקרא תרגיל.

‫גם הכניסת אלרום הזה, גם אומר ‫תסבלו, וגם אומר אסור להתאבד.

‫אז בכלל, אכלנו אותם מכל כיוון.

‫מלכוד 22.

‫כאילו, אי אפשר... אפשר להשתחרר מזה.

‫ודאי שלא. ודאי שלא.

‫שאף אחד לא עושה את הכניסת הסוף.

‫כולם, גם אלה שמדברים על ‫דתיים וזה, הם לא עושים את הסוף.

‫כולם בסוף מספרים שלא, התורה ‫בעצם אומרת שצריך כן לחיות וזה וזה.

‫אבל כמו שאמרתי, אם הם לוקחים

‫את המושגים האמוניים לא ‫מבוררים, אז הם בסוף נתקעים.

‫מנסים לבריא את המושגים האלה ‫פעם אחת כמה שאפשר בצורה מלוטשת.

‫בוודאי שאדם צריך לזהר ‫מליפו לאבלי העולם הזה.

‫אבל כאשר אדם עושה את ‫הדברים מתוך כוונה נכונה,

‫מתוך... על פי ההלכה, ‫מתוך חיבור לקדושה ותהרה,

‫עפו. כשאנחנו מסתכלים על אבות ‫האומה, אברהם, מצחק ויעקב, דוד, המלך,

‫כשמסתכלים על החיים של עם ישראל במצב השלם,

‫אנחנו לא רואים שם אנשים ‫שישבו כל היום ולמדו תורה.

‫רואים אנשים שמתוך תורה

‫החיו את כל העולם הזה.

‫בנו מערכות כלכליות, ‫משפחתיות, צבאיות, עושר, כסף, זר.

‫הופיעו את השלמות פה בעולם הזה.

‫בסדר?

‫אז אנחנו עדיין לא במדרגה ‫הזו, ואנחנו נדבר על זה בהמשך.

‫ודאי שהיום אנחנו חייבים ‫גם לדקק קצת את החומר.

‫זה לא שאדם עכשיו יכול להשתולל בנושא הזה.

‫ודאי שעדיין יהיה צדדים, שאדם ‫צריך לרסן את עצמו ולתחוץ סיפוקים,

‫אבל צריך לזכור מה המטרה.

‫המטרה של עבודת ה' זה לא למות, אלא לחיות.

‫בסדר? כמה שיותר חיים, זה יותר עבודת ה'

‫מה זה חיים? איך חיים?

‫זה סוגיה בפני עצמה. אבל קודם כול, מה המטרה?

‫כן?

‫רק אחת? אז זה יפה.

‫החומר שהיה בעבר, הוא היה ברמה של שאלה?

‫שאלה טובה. יש הבדלים בין התקופות.

‫בסדר, זו שאלת נכונה.

‫החומריות שהייתה בעבר, ‫היא שונה קצת מחומריות היום.

‫אני חושב שזה משפט אחד, כי זה נושא ארוך.

‫בגדול, בזמן ימי הביניים, זה ‫לא סתם שהקב' הוא גלגל את זה

‫שהאנושות תדחוק את החומר,

‫כי באמת אז מי שהיה מתעסק בחומר,

‫היה מה שנקרא נגמר, עד הסוף.

‫אבל זה לא האידיאל, והרעיון ‫הוא שככל שאנחנו חוזרים,

‫עם ישראל חוזר לארץ ישראל, ‫ולא משנה מה שאנחנו קוראים גאולה,

‫אז החומר מתחיל להזדקך.

‫זאת אומרת, יש היום יותר, לא לגמרי,

‫יש היום יותר אפשרות ‫להתעסק בחומריות בכיוון הנכון,

‫ולא שזה יוריד את הבן אדם.

‫כשבאתם על המקום שהאנשים ‫היו מרגישים את החומר,

‫שהם מדברים כמו ‫אברהם, הם מפחדים מזה.

‫כן, מפחדים מזה, כן.

‫אבל תשימו לב שגם אלה שהיום מדברים,

‫גם, בשם זה רק ללמוד תורה ‫ושונה, הם גם לא חיים ככה.

‫אף אחד היום לא פרוש ‫מהחומר כמו שהיו בימי הביניים.

‫גם גדולי הלומדים.

‫חינוך ילדים, למשל.

‫אף אחד לא מחנך היום ילדים פה בימי הביניים.

‫נכון? היום כולם מדברים, גם מתוך העולם הדתי,

‫שצריך לתת אמון בילד וצריך לפתח את הכישרון.

‫למה? שוב, מה... כי כולם מרגישים,

‫גם משלא לומד את התכנים האלה באופן ישיר,

‫כולם מרגישים את זה שהעולם השתנה.

‫שהיום הרצון הזה לחנוק את ‫החיים על כל המובנים שלו,

‫הוא לא הולך.

‫יש משהו שהקב' הוא מקדם בעולם

‫שבהכרח כוחות החיים חוזרים לעולם, בכל התחום.

‫ורק מכיוון שאדם לא עובר את זה אמונית,

‫אז הוא כל הזמן נמצא בהתנגשות עם זה.

‫הוא כל הזמן חי בזה.

‫מצד אחד, הוא אומר, כן צריך ‫לתת חיים, צריך כן לסמוח.

‫מצד שני, אבל פתאום הוא נתקל ‫במדרשים שאומרים שאסור לסמוח.

‫אז מה עושים? אז הוא מסתבך עם עצמו.

‫מצד אחד, הוא חייב להשתמש במדע,

‫והוא גם מתחיל לפתח את ‫המדע, כי העולם חי ככה.

‫מצד שני, הוא כל הזמן שומע שזה ביטול תורה.

‫אז הוא לא יודע... ואז נוצרים ‫כל הסיבוכים שדיברנו עליהם.

‫כי הכל שאדם לומד יותר את ‫הדברים, אין פה שום סיבוך, פשוט.

‫הוא עושה את זה לא בתוך ‫דיעבד, לא מתוך תחושות...

‫זה עבודת השם.

‫הוא הולך בשמחה וטוב,

‫כמו שאמרנו, הוא רוצה לעבוד מתוך שמחה,

‫שמח, בלי שום מסורי מצפון,

‫מפתח את העולם, ורואה ברכה בעולמו.

‫בסדר? זה הרעיון של עבודת השם.

‫ממשיך הרב ואומר, תסתכלו,

‫את המעצור היותר גדול ‫ברוח האדם, בבאו לכלל דעת,

‫מביא מה שהמחשבה האלוהית היא ‫קבועה בצורה מיוחדת וידועה אצל בני אדם,

‫מפני ההרגל והדמיון הילדותי.

‫אומר הרב, הקשל המחשבתי הזה,

‫של האלוהות כאיזה כוח חיצוני ‫שרודה באדם ורומס את האדם,

‫זה תמיד היה בעיה.

‫זה מעצור ברוח האדם, זה ‫לא נותן לרוח האדם לפרוח,

‫אבל כל עוד בן אדם אין לו דעת,

‫כל עוד בן אדם הוא מה שנקרא ילד,

‫אז איכשהו הוא מתחיק את זה.

‫ככל שהאנושות באופן כללי והאדם ‫הפרטי מתחיל להיות יותר עם דעת,

‫זה יותר מציק להם.

‫ילד מוכן לקבל את זה,

‫שאומרים לו, אתה אסור, אסור, אסור, אסור,

‫אדם מבוגר הוא לא מוכן לזה.

‫הוא רוצה לחיות, הוא רוצה ‫לממש את הכישורים שלו, צוויון שלו,

‫וככל שהאנושות יותר היא מגיעה לידי דעת,

‫היא קצה בדבר הזה.

‫זה מפה מעניין של בגרות אישית של אדם,

‫איך הם שומעים, ניסיון של ‫הרבה שנים של הסוגיות הללו.

‫אני יותר ויותר מגלה שיש אנשים שזה לא...

‫זה לא מפריע להם.

‫זאת אומרת, טוב להם עם התפיסה ‫הזו של עבדות במשמעות הפשטנית,

‫שיש שם איזה מישהו למעלה,

‫אומר מה לעשות, לא צריך ‫להבין, לא צריך להרגיש,

‫לא צריך כלום, פשוט לבצע מה שנקרא.

‫הם חושבים שהם מצאו כזה כרטיס...

‫כרטיס טיסה ישיר לאלוהים, ‫ומה שנקרא, טוב לי, איך שיש.

‫בסדר.

‫כמו שאמרנו, יש כאלה, ‫שזה מה שהעולם שמחזיקתם,

‫בפעם הבאה בשיעור הבא נדבר ‫גם על המקום שיש לדבר הזה.

‫אבל אנחנו אומרים, הם שם.

‫שאדם יש לו דת, הוא לא,

‫ואני אומר, דת זה לא רק פערמה הפלסופית,

‫שמאדם מתחיל לשאול ‫עצמו שאלות, איך זה יכול...

‫זה משהו יותר נפשי, בגרות.

‫אני אדם רוצה, אני רוצה ‫לחיות, אני רוצה לפתח דברים,

‫אני... גם רואים את זה מבחינה היסטורית,

‫פתאום אדם שם לב שמי מפתח את העולם.

‫כן, אנחנו, דתי, רואים, לא, רק הדתיים,

‫ומי שלא תורה, ולא צריך מדע,

‫הבאמת, ומי בסוף, מאיפה אתה מקבל את הכסף,

‫מאיפה אתה מקבל את האוכל, ‫מאיפה אתה מקבל את הרפואה?

‫מהעולם החילוני, לא?

‫כלומר, מי שבפועל מנהל את ‫העולם, ואנחנו משתמשים בזה,

‫זה אנשים שפועלים פה בעולם הזה,

‫ולא חיים עם הדמיון הזה שמישהו ‫אחר יעשה להם את העבודה.

‫מכל הדברים האלה, אדם לאט לאט מרגיש

‫שחייבים לבנות פה אמונה עוד יותר גדולה.

‫כמו שאמרתי, תסתכלו בבן האדם.

‫יש איזה מכון מסוים, לא אגיד את שמו,

‫שעוסק פה בירושלים, שעוסק בלימודי אמונה,

‫ברמה מאוד גבוהה, באמת, ‫סביב התכנים מהסוג הזה.

‫יש תמיד חכם שנמצא שם, ‫שלומד עם אנשים חברותה,

‫זאת אומרת, כאילו, עם ‫אנשים אחד על אחד, מה שנקרא,

‫שבדיוק מדובר באנשים מאוד מאוד רציניים,

‫אנשים אינטלקטואליים, שום אחר יכול.

‫אז פעם שאלתי אותו תמיד ‫חכם, אמרתי אותו, מה המדע שלך,

‫למי אתה מכניס למכון הזה ‫של לימודי אמונה ברמה גבוהה?

‫הוא אמר לי משפט כזה.

‫אני צריך להבין את זה ‫בהקשר הכללי, אבל הוא אמר,

‫בדרך כלל, מי שהיום יש לגמרי ‫מתקרב ליהדות, חוזר בתשובה,

‫בדרך כלל מגיע דרך התפיסות הדתיות המקובלות.

‫הוא אומר, מי שמרזיק מעמד, הוא אומר,

‫בעולם הדתי המקובל יותר ‫מחודשיים, אז אני לא מקבל אותו.

‫מי שמסוגל לשמוע את הדברים האלה ולא להתפוצץ,

‫אז כנראה שאין לו את ה...

‫וציפר לי שם אחד מהחבר'ה ‫האלה, אדם מאוד רציני,

‫שעשה הרבה דברים בחיים וזה, שחזר בתשובה,

‫ספר לי, שוב, אדם בתשובה אומר,

‫הוא הגיע לישיבה של חוזרים בתשובה,

‫שהייתה בתפיסה הדתית הזו, הקלאסית שלה.

‫הוא אומר, הוא ישב שם איתו,

‫ואז ישיבו לו איזה עברך אחד ‫שהדמד איתו גמרא או משהו,

‫הוא אומר, הוא ישב, ואחרי חמש ‫דקות שהוא למד עם אותו עברך,

‫אותו אדם אמר לו, העברך הזה,

‫תגיד לי, איך כל מה שאתה ‫אומר פה הוא קשור למדינה?

‫איך מה שאתה אומר פה הוא קשור לכלכלה?

‫איך מתוך התורה הזו אפשר לנהל את החיים וזה?

‫אז הוא אומר שאותו עברך הסתכל, אמר לו,

‫אה, אתה רוצה פוליטיקה?

‫פוליטיקה זה מכון מהיר, זה לא פה.

‫אז באמת, הוא אומר, הוא סגר את הגמרא,

‫והלך למכון מהיר, בסדר, בסדר, יאללה.

‫אילו תורה נתפסת כמשהו לא קשור לעולם הזה.

‫זה, אה, אתה מתעסק עם העולם הזה? זה לא דתי.

‫זה, יש אנשים שחיים עם זה טוב.

‫יש אנשים שיש להם דעת.

‫הם מסוגלים לסבול את הדבר הזה.

‫וזה, עוד פעם, אולי מבחינה ‫כמותית הם לא הרבה,

‫אבל לשם התרבות הולכת, לשם העתיד הולך.

‫וכאשר המזון הרוחני הזה לא ניתן לאנשים כאלה,

‫כמו שאמרנו, נהיה מעצור ברוח האדם.

‫את המעצור היותר גדול ‫ברוח האדם, בואו לכלל דעת,

‫מביא מה שהמחשבה האלוהית היא ‫קבועה בצורה מיוחדת וידועה אצל פני האדם.

‫זה שאנשים, כשהוא מקבעים ‫את אלוהים באיזה דמות חיצונית,

‫מפני ההרגל והדמיון הילדותי,

‫זהו ניצוץ מהפגם של עשיית פסל ותמונה,

‫שתמיד אנחנו צריכים להיזהר בו הרבה מאוד,

‫וביותר בתקופה הדעת יותר בהירה.

‫אדם שהופך את אלוהים לאיזה ‫דמות, זה ניצוץ של עבודה זרה.

‫זה בדיוק הרעיון. לוקחים את השלמות אינסוף,

‫ומגבילים אותה, ועוצרים אותה.

‫ואז מעילה נוצר שוב איזה ‫עולם כזה שלא שייך לאלוהים.

‫ועכשיו רק החיים הולכים והופכים ‫להיות קשים ומעיקים על האדם.

‫בתפיסה האמונית שאנחנו ‫מדברים עליה זה בדיוק הפוך.

‫אני רוצה שוב לקרוא את הפסקה ‫שקראנו אותה פעם שעברה,

‫מפני שהיא לדעתי, הפסקה הזו בספר מוסר אביך,

‫בכל דרכך דעהו, שזו הפסקה ‫שצריך לשנן אותה בעל פה.

‫זה היישום של אדם עובד אשם.

‫אמרנו, התפיסה הדתית הקלאסית ‫אומרת, אל תשקיע כלום בעולם הזה.

‫מה שאתה עושה, תעשה ברשלנות וזה הכול,

‫כי שום דבר לא חשוב, העיקר זה הצד הרוחני.

‫אומר הרב, לא, בכל דרכך ‫דעהו, אני חוזר שוב על הדברים,

‫בכל דרכך דעהו, אומר הפסוק בספר משלי,

‫צריך לבקש את הקב' ברוך הוא ‫בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם.

‫איך אדם מוצא את אלוהים?

‫לא בזה שהוא הוזה במחשבות רוחניות,

‫אלא בכל דבר שהוא עושה, ‫הוא עושה אותו טוב ואיכותי.

‫בהתחלה הרב מתחיל מדברים רוחנים.

‫כשהוא עוסק בתפילה, יבקש ‫תרחו בהבנת ענייני תפילתו.

‫כשאדם מתפלל, צריך להתרכז בתפילה.

‫אני לא אחזור פה על הכל, כי ‫ראינו את זה פעם כשהעברה.

‫כשהוא עוסק בתורה, ידע שימצא ‫את הקב' ביותו מעמיק ומעיין

‫להבין דבר על בוריו.

‫כשאדם לומד תורה, הוא פורגש ‫את אלוהים בזה שהוא לומד תורה

‫ולא מתעסק בדברים אחרים.

‫וכן, ביותו הסוג במילות חסדים, להתיב לחברו,

‫יבקש את הקב' רק בעמקה תצאיך ‫להתיב לו טובה גדולה, גונה וקיימת.

‫אבל, והנה זה המשפט שחשוב ‫לנו, וכן, בכל הדברים שעושה.

‫הרי באמת, אין דבר בעולם שאינו לכבודו יתברך.

‫לא רק בתורה, לא רק ‫בתפילה, לא רק במילות חסדים,

‫בכל דבר שאדם עושה, הוא יודע את השם יתברך.

‫כל מה שעושה, יהיה הכול דברי מצוותו ורצונו.

‫איך יבקש באמת שמו יתברך?

‫איך מבקשים את שמו של הקב' ברוך הוא?

‫כשהשתדל בכל שכלו וכוחותיו,

‫לעשות את מה שהוא עושה ‫בתכלית השלמות, בכל צדדי השלמות.

‫תשמעו לב, זה הנקודה.

‫להיות עובד השם, זה לעשות ‫כל דבר שאנחנו החלטנו,

‫מתוך תורה ומתוך שכל שצריך לעשות אותו,

‫לעשות אותו הכי טוב שאפשר,

‫לא כדי שזה ישמש כאמצעי לעבודה רוחנית.

‫לא על זה מדובר.

‫יש גם הבנה כזו, הרבם ככה ‫מספיר את הדברים בשמונה פרקים.

‫הרב מדבר על הבנה יותר עמוקה.

‫לא, לא שאני עכשיו...

‫בואי נתן לכם דוגמה ‫שאני גם נוהג לומר בספורט.

‫ראיתי פעם תלמיד שברוך השם ‫ישב ולמד את הרעיונות האלה,

‫והיום נהיה, ברוך השם, איש אייטק מצליח.

‫יש לו חברה למשהו, במחשוב,

‫אבל שעוסק במוצרי בטיחות למטוסים.

‫עוסק בהבטחת מטוסים ברמה זו או אחרת,

‫לא יודעת בדיוק מה זה, ‫משהו במחשוב של המטוסים.

‫שאלתי אותו פעם, איך אתה מיישם את ה...

‫בכל דרך הדעו בתוך העבודה שלך?

‫במה? בזה שאתה מארגן תפילת מנחה בזמן ההפסקה?

‫גם, אבל לא רק.

‫הוא אומר, אני מיישם, הוא ‫אומר, את עבודת השם, במה?

‫בזה שהחלטנו.

‫כאילו, החלטנו, זה המפעל שלו, הוא החליט.

‫הוא אומר, החלטתי, הוא אומר,

‫שאני מייצר מוצרי בטיחות למטוסים

‫בסטנדרט יותר גבוה ממה שדורשים חברות התעופה.

‫למה?

‫לשם שמיים.

‫כדי שהטיסות בעולם יהיו יותר בטוחות.

‫זה נקרא עבודת השם ברמה של הרב גורי.

‫לא שאני מייצר עכשיו מוצרי בטיחות למטוסים

‫כי אני מקבל מזה כסף,

‫ומזה אני אמר, הכסף, אני אתמוך בכל אלים.

‫לא, זה גם, באופן טבעי.

‫אדם שגם מרוויח כסף הוא חלק מהשלמות האלוהית,

‫הוא גם מבין שחלק מהשלמות האלוהית

‫זה שיהיה תורה בעולם הזו.

‫אבל לא זה הסיבה.

‫לא אני מייצר עכשיו מוצרי בטיחות למטוסים

‫כדי שהמטוסים יטוסו יותר טוב

‫ויוכלו להטיס אנשים לקיים גמילות חסד

‫בארגוני צדקה.

‫לא.

‫אני עכשיו מארגן שהמטוס ‫הזה יטוס יותר טוב על חשבוני,

‫זה על חשבון הזמן והכסף שלו.

‫למה?

‫כדי שהדבר הזה שנקרא טיסה, ‫השלמות הזו בעולם שנקראת טיסה,

‫היא תופיע יותר טוב.

‫זה עבודת השם.

‫אדם הולך להיות רואה ‫חשבון, לא כדי שהוא ירוויח כסף

‫ומהמסקורת הזו היא אוכל לשבת

‫ואימות דף יומי בערב.

‫זה גם נכון, אבל לא.

‫אדם הולך להיות רואה חשבון טוב

‫כדי שראיית חשבון תופיע בעולם כמו צריך.

‫כדי שעכשיו מנהלים את ענייני הכספים,

‫לנהל אותם כמה שיותר טוב, איכותי,

‫כדי שהשלמות תופיע בעולם.

‫ברור שהכספים היו לדברים ‫חיובים, לא לדברים שלילים.

‫כשהאדם עכשיו, דיברנו על ‫זה, הוא יוצר משהו, לא יודע מה,

‫הוא מסדר את השולחן.

‫יש לב ארוחה, מסדרים את ‫השולחן, שהשולחן יהיה מסודר יפה.

‫למה?

‫כי אסתטיקה זה גם חלק מהשלמות בעולם.

‫וחשוב שהאוכל לא רק ‫יהיה מזין, גם שיהיה אסתטי.

‫שוב, מה המינון שמשקיעים בזה?

‫האם עכשיו שווה להשקיע בזה חמש שעות

‫על חשבון לימוד תורה? לא אמרנו.

‫אבל ברמה העקרונית, ‫עכשיו שהחלטנו שיש ארוחה,

‫לא רק ארוחת שבת.

‫לא רק, לא, כי זה מצווה, לא ‫להכניס פה את הקשרות הדתית.

‫לא, החלטנו לעשות ארוחה.

‫המשפחה יושבים עכשיו יחד לארוחת ערב.

‫יש תהיה ארוחה טובה.

‫איכותית, מזינה, ‫הכל כזה של מינונים.

‫טעם, לפעמים שווה קצת להשקיע בטעם,

‫למרות שזה קצת פחות בריא,

‫כי זה נותן עכשיו אווירה יותר טובה וכו',

‫זה לפחד שיקולים, אבל לכל ‫חלק משלמות עבודת השם.

‫האדם לא יושב עכשיו ‫ואוכל ככה, בטול תורה.

‫צריך ללכת, לדבר.

‫האדם עכשיו החליט

‫שהוא צריך לדבר בטלפון עם ההורים שלו,

‫השלמות האלוהית מופיעה ‫שם, בכל דרך הדעהו.

‫במה?

‫שהוא מדבר טוב.

‫טוב, מדבר עכשיו ‫דקה, לא בקוצר רוח,

‫לא בגלל, אמא, אני מהר ‫לשיעור, אז להתראות.

‫אל תתקשר, אל תתקשר לפני השיעור.

‫תעשו זמן יותר טוב.

‫להתקשר בזמן בנחת

‫ולדבר כמו צריך, לחשוב על מה שהם מדברים.

‫עכשיו, אתם מתקשרים להורים?

‫כל יום?

‫כל יום?

‫באמת, יפה.

‫ככה, זה היה הסטנדרט.

‫לפחות פעם ביום טלפון להורים.

‫עד סוף החיים, ככה.

‫כל יום.

‫כל יום טלפון.

‫היום יש טלפון, מה הבעיה?

‫חמש דקות, בחיים עם טלפון, מה הבעיה?

‫מה נשמע? מה קורה? וזה וזה.

‫וכולי.

‫גם בגיל ארבעים.

‫מסיים איזה, כל ערב מתקרבים להורים.

‫משקיעים זמן חמש דקות איכותיות ביום

‫לדבר עם ההורים.

‫שוב, לא להכניס פה עכשיו שוב את הקטע הדתי.

‫לדבר עם ההורים, כדי, ‫אני רוצה לקיים מצוות כיוון.

‫זה נכון.

‫אבל זה להקטין את העניין.

‫כמו להגיד, אני הולך להתחתן כי זה מצווה.

‫זה נכון, אבל זה לא הפואנטה.

‫אני הולך להתחתן, אתם ‫הולכים להתחתן כדי להופיע,

‫כולנו מבינים שאנחנו מתחתנים ‫למה שאנחנו מפיעים שלמות בעולם.

‫זה מצווה.

‫אבל זה לא מתחיל מאיזה משהו חיצוני.

‫זה משהו שברור שהחיים, כדי שיופיעו,

‫צריכים עכשיו להקים משפחה.

‫רוצים להקים משפחה.

‫ככה אדם כל החיים צריך לחיות.

‫הוא עושה את זה בגלל שזה השלבות וההופעה.

‫ובאופן טבעי זה מצווה. ברור.

‫מירה, קודם שאלנו בו.

‫אני רוצה להתקשר לזה.

‫בבקשה.

‫אני רוצה להתקשר למידרון חלפת,

‫שבנאדם רוצה לתת לי ‫חליטה, אני אלוקי לכל קונספט.

‫צודק.

‫אבל אני רוצה להתקשר למידרון חלקת,

‫כי בכל הם מאוד רחוקים מהאידיאה האנושית.

‫זה לא בגלל... שנייה, בוא ‫נתחיל את השאלה הראשונה.

‫שאלה מצוינת. שאלת שאלה טובה. ‫זאת אומרת, זה מידרון חלקת.

‫ברגע שבנאדם עכשיו לוקח את ‫העולם הזה כמשהו חיובי כשלעצמו,

‫אז עכשיו הוא יעשה כל נבליו את ‫הרפאה ויאלביש לזה עכשיו את...

‫צודק. יש סכנה פה. נכון.

‫אבל הסכנה לצד השני היא לא פחות חמורה.

‫צריך לקלוט את זה.

‫אנשים כל הזמן מפחדים מהצד הזה.

‫אומרים, תקשיב, זה, זה.

‫כן, ומה?

‫באדם שהולך לכיוון השני, ‫וכל החיים נמצא בתסכול,

‫וכל החיים נמצא בתחושה ‫שהוא לא בסדר, וכל החיים הוא,

‫כמו שתיארתי לכם בשיעורים ‫הקודמים, שאדם לא עובד,

‫וכל היום נמצא בתחושה ‫שהוא לא מפגש עם אלוהים,

‫ורק בערב, כשהוא מתפלל ‫חמש דקות, אז יש לו איזה...

‫זה לא פחות הרסני. נכון.

‫אדם צריך מצד אחד להיזהר, לא ליפול לצד אחד.

‫מצד שני, לא ליפול גם לאפשרות השנייה.

‫אז אני מסכים איתך, זה בהחלט סכנה,

‫ולכן באמת התכנים האלה, זה ‫תכנים שדורשים איזושהי בגות רוחנית.

‫ילדים, למשל, אי אפשר ‫ללמד אותם את התכנים האלה.

‫גם ילדים בגיל 40, אם הם מבחינה רגשית,

‫אנחנו נדבר על זה בשיעור הבא,

‫שבאמת אנשים שהם לא בשלים לזה, ‫התכנים כאלה יכולים להרוס אותם,

‫כי כמו שאתה אומרת, הם עכשיו, ‫אז העולם הזה הוא בסדר, אז יאללה.

‫ומצד שני, לא נעשוק, מה שנקרא, את האמת,

‫ממשהו ש... אנשים שכבר הגיעו לשלב,

‫וזה לא רק צדיקי עולם. כל אדם נורמלי היום,

‫עוד פעם, שהוא בריא בגופו ובנפשו,

‫הוא ברמה מסוימת, יש דברים מסוימים שלא,

‫ובדעה שאף אחד מאיתנו לא ישלה את עצמו,

‫שעכשיו כשהוא אוכל פיצה, אז הוא ‫מופיע את השלמות האלוהית בעולם וכו',

‫זה... הוא לא נמצא עם שם.

‫אבל בדברים, כמו שאמרתי, דברים שהם עבודה,

‫דברים שהם משפחה,

‫דברים שאנחנו יכולים יותר לחוש ‫בהם את ההשלמות באופן טהור,

‫אדם צריך לפתח את המודעות הזו ולסמוך בה,

‫ולא כל יום להילחם בדבר הזה.

‫אני יכולה להגיד, אני מאוד ‫מבינה מבחינות התקדמות,

‫שאומרים לו, אין פה רכוע, מדע, משפחה,

‫אבל, כאילו, איך... איך באמת, בכל מושבים,

‫כמו שהפנוכני הראש נושא, זה לקדם ‫אסתטיקה מוסיף לשירות האנושית לכל...

‫למה לא? כי גם אסתטיקה, זה גם שלמות האלוהית.

‫למה לא? כשאת נכנסת היום לבית,

‫גם בית של תלמיד חכם ‫גדול, איך הבית נראה?

‫הסתכל פעם.

‫אבל אף על פי כן, התורה שגם ‫הבית של אותם אנשים תורנים,

‫כן, תלמיד חכם גדול ואשתו,

‫הם מצאו זמן, מישהו מצא שם זמן,

‫גם שהבית ייראה מסודר ואסתטי.

‫עוד פעם, שאלה באיזה רמה.

‫האם עכשיו אדם משקיע את כל ‫הכסף שלו כדי לקנות שייש איטלקי

‫ועל חשבון עכשיו לתת סדקה ולחינוק ילדים וזה?

‫זה אנחנו לא מדברים.

‫אבל ברמה פשוטה, מה זה בדיוק? זו שאלה.

‫זה תלוי גם בעצם למציאות, ‫לחברה, ליכולות, יש פה כמה דברים.

‫אבל הרעיון הזה שכן, גם בית ‫של אדם שכולו ספוג בתורה,

‫זה בית שהוא אולי לא בית מפואר,

‫אבל בית שנראה עם אסתטיקה בסיסית.

‫למה? כי גם אסתטיקה,

‫כשהדברים ייראו מסודרים בהרמוניה ברמה זוכרת,

‫זה גם חלק מהשלמות.

‫למה לא?

‫מה זה חשוב? שבן אדם מדבר עברית קינה.

‫מה זה חשוב?

‫שידבר עברית אילגת.

‫למה לא?

‫זה ביטול תורה, לא ללמוד דקדוק ולשון.

‫זה בזמוז זמן, לא חבל על כל דקה.

‫אז שיגידו, לא, בשביל להבין ‫יותר טוב את הפסוקים, אז...

‫את הקטע הדתי נכנס פה.

‫אוקיי, אז לא פסוקים.

‫סתם, כשאדם מדבר בעברית יומיומית,

‫שהיא לא משמשת אותו לצרכים לימודיים דתיים.

‫למה זה חשוב שהוא ידבר כמו צריך?

‫למה זה חשוב שאת מדברת עם חברה

‫שיהיה שיח נעים ביניכם?

‫למה?

‫אז שוב, אנשים, כל דבר כזה מכניסים לצד הדתי.

‫לא, כי חשוב מצוות שבין ‫אדם לחברו, אז צריך ש...

‫זה, אפשר להכניס הכול לטבלה הזו של המצוות,

‫אבל זה מאוד מקטין את הדברים.

‫כי חשוב, כשמדברים עם בני אדם,

‫להיות עם חברת בני אדם זה חלק ‫מהשלמות שמופיעה בעולם הזה,

‫של אנושיות וכו', והיא ‫צריכה להיראות טובה.

‫מה זה טובה?

‫סליחה, למרביד, ירד,

‫מה זה החלטה שלהם לקרות לצורך האלף השישי

‫ולירדית, כשאמרו לי, אתה הפוך, לא?

‫הפוך, זה בדיוק מה שקרה.

‫מה שקראת, האלף השישי,

‫זאת אומרת, לצורך העניין, ככל ‫שהם מתקרבים יותר, מתקדמים בגאולה,

‫אתה מבין מה זה אלף שישי?

‫בדיוק מה שאומר, זה מה שהולך להיות.

‫זה הגאולה, זה הרעיון.

‫תוצאו מהחלום הזה,

‫שגאולה זה איזה שלב ‫כאילו שהעולם מושבת ומוגפי,

‫וכולם מתחילים פה ‫לרחף... לא, זה גאולה,

‫שהעולם הזה הופך להיות... ‫העולם הבא והעולם הזה מתחברים.

‫רואים את זה גם מול העיניים שלנו,

‫זה מה שקורה בעולם במאות שנים האחרונות.

‫העולם הופך להיות יותר טוב בכל התחומים.

‫הרוחניות מופיעה בתוך החומריות.

‫החומריות הופכת להיות יותר משוכללת.

‫מבניין, זה שהיום תורכלת החיים,

‫היא ביקמה ממה שהיה ‫לפני 200 שנה, זה גאולה.

‫זה נקרא שהאלף השישי, ‫שהקדוש בחום מביא גאולה לעולם,

‫שהחיים הופכים להיות יותר שלמים.

‫אבל יש פה את מולת הפסידה שהחומר יפסיד.

‫צדדים הגסים של החומר יעלמו.

‫לא החומר, החומר יישאר.

‫זה ודאי שכן.

‫החומריות יישאר.

‫למה? מה יש לכם נגד חומריות?

‫מה יש לכם נגד חומריות?

‫החומריות יישאר.

‫החומרנות תעלם.

‫הגסות של החומר תעלם.

‫בית המקדש יופיע בחומר.

‫הוא יופיע בזהב, בכסף, בקורבנות.

‫הבאינה?

‫העולם יהיה יותר עשיר בכל המובנים.

‫זה הרעיון של הגאולה.

‫עכשיו, זה נכון שבחשבון הנצח האלוהי גם,

‫אני יודע מה יהיה בהמשך, ‫לא יודע, מיליארד שנה,

‫נהיה כולנו רוחניות שמופיעה בתוך קוסמוס,

‫לא יודע בדיוק מה.

‫אבל מבחינת למה אנחנו שואפים,

‫איך שואפים שהשלמות האלוהית ‫הופיעה בהכול, גם בחומר.

‫וכולנו רוצים את זה.

‫גם אלה שמדברים שלא ולא ולא,

‫הם חיים בתוך, אי אפשר ‫להשתחרר מהעולם החומרי.

‫ואף אחד גם לא רוצה להשתחרר מהעולם החומרי.

‫זה נכון, אבל אני לא יודע...

‫זה אגב הרעיון של דחיית המיתים.

‫שהרוחניות תתחייה,

‫המיתים, שוב, המציאות הפיזית היא תתחייה.

‫אבל קדושה אחרה יוצא במקום של פרישות דווקא.

‫קדושה מופיעה בפרישות מהגסות של החומר.

‫קדושה לא מופיעה במנזור.

‫קדושה לא מופיעה בניתוק מהעולם הזה.

‫קדושה מופיעה, מה קדוש ומחזה? לעולם קיימא.

‫קדושה זה קיימות.

‫האנשים הקדושים של עם ‫ישראל הופיעו בתוך העולם הזה.

‫במלוא העוצמה שלהם.

‫דוד המלך, זה האידיאל, ‫זה לא איש פרוש.

‫זה האדם שמופיע את הקדושה ‫בתוך, בתוך המציאות של המציאות.

‫מה, השאלה השנייה שרצית?

‫אה, זו אותה שאלה.

‫בסדר?

‫כן.

‫אפשר לומר שרוב העבודה פה היא בעצם

‫להגיע לציור נכון יותר של התפיסה האלוהית.

‫בהחלט.

‫ולציור הנכון יותר של התפיסה האלוהית,

‫כי כמו שראינו, יש השלכות מאוד מאוד מעשיות.

‫זאת אומרת שיש יותר חומרה

‫ותופעים קטנים שמפרשים את האלוהים לדינים.

‫ברור. ברור שהתפיסה הזו ‫שרואה את אלוהים כמשהו מפחיד

‫היא קשורה לחוסר הבנה.

‫יש יותר הרסנים מאשר יביא שהפיעת השאלות

‫ולכאורה שהיא לא מפורמת לשם...

‫אני לא יודע מה יותר הרסני.

‫יש סכנות לפה וסכנות לפה.

‫אנחנו לא מתכחשים לזה.

‫כמו שאמרנו, יש סכנות

‫שהאדם באמת חושב עכשיו שהעולם הזה זה אלוהים,

‫מה שהוא יעשה, ועכשיו חי לו חיים פראים

‫בלי התחיית סיפוקים ובלי כלום.

‫אבל יש סכנות גם לצד השני.

‫אני חושב שצריך פחות להתעסק עכשיו בסכנות,

‫יותר להבין במאמר הזה לאן העולם הולך.

‫הרב קוק מצביע,

‫העידן שאנחנו נמצאים בו ‫היום הוא בהכרח מוביל לשם.

‫אתם מבינים, אנחנו מדברים ‫כאילו זה בידיים שלנו,

‫אם נגיד לא נדבר על התכנים ‫האלה, אז כולם יהיו פרושים,

‫ולא לשם העולם הולך ונהיה יותר ויותר עשיר

‫ולא רק שוב בצדים הגסים שלנו, ‫בנפשיות, באנושיות, בתחכום,

‫את כל הדברים האלה צריך לחבר לאלוהים.

‫זה יקרה בכל מקרה,

‫רק השאלה אם אנחנו ממש נקרא ‫מקדמים את זה או מעכבים את זה

‫גם בחיים שלנו.

‫נסיים. לכן אומר הרב, ‫על כן הוא פרשה קטנה,

‫שוב, הפרשה הזו בכל דרך הדעהו,

‫פרשה קטנה שאין הציווי בה ‫גדלות והרחבה של חוכמות ומחשבות.

‫עד רבה.

‫צמצום בדבר הזה שהוא עסוק לבדו.

‫מה זה עבודת השם?

‫זה לא עכשיו להתחיל לרחף ‫ולחשוב על דברים רוחניים.

‫עבודת השם זה כל דבר שעושים,

‫שהוחלט שזה באמת דבר ‫שהוא מועיל ובונה את המציאות,

‫לעסוק בו.

‫מכל מקום, כל גופי תורה תלויים בה,

‫כי בזה יעשה הכול קשורה.

‫ובזה יימצא כבודו של הקדוש, ברוך הוא בתכלית.

‫ורמזו חזל בדבריהם זמן ‫תפילה לחוד וזמן תורה לחוד.

‫והבן, כשהאדם פועל,

‫איזה, גם אם שאמרנו, לא ‫זוכר בעל פה את כל הפסקה הזו,

‫לפחות שיזכור את השיעורות הללו.

‫כשהאדם פועל, איזה דבר של ‫שלמות, בין במחשבה, בין במעשה,

‫צריך לסמוח בחלקו.

‫ולא ירדוף אז אחרי דבר אחר.

‫זה מה שמילא אדם את הנחת.

‫הוא לא רדוף, הוא לא מתוסכל.

‫הוא חי את החיים בשיא השלמות שלהם.

‫הוא כל הזמן הולך ומופיע את העולם הזה

‫על כל המרחבים שלו ועל ‫כל הטוב שבו מתוך קדושה.

‫צריך לסמוח בחלקו, ולא ‫ירדוף אז אחרי דבר אחר,

‫כי כל העולם כולו מתקפא ‫לפניו, אז דווקא מפרץ.

‫תודה רבה.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231730975″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 12
עולם ללא אלהים
לא להרוס אמונות קטנות
אורך השיעור: 63 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231730975″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אלהים בלי עולם

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן