ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: נשא
פרשה נוכחית: בהעלותך
פרשה הבאה: שלח לך
 


האויב של הטוב: הטוב מאוד

ד"ר מיכאל אבולעפיה

לפעמים נראה שאין טוב יותר מאשר הטוב הלא שלם, כמו שאין שלם יותר מלב שבור. אנשים רבים סובלים בדור הזה ממצב של ריבוי אורות ומיעוט כלים, כלומר יש להם קושי לצמצם את עצמם על מנת להכיל את הטוב האין סופי הטמון בהם. לפעמים האדם פורק עול תורה ומצוות כי הוא רוצה להיות עובד ה' בשלמות ולא מסוגל לסבול את חטאיו, ועל כן אצלו זה או הכול או לא כלום... אך זוהי טעות הדור שאין גדולה ממנה.
לכתחילה אנחנו מתפללים שיהיה טוב, ובדיעבד אנחנו מאמינים וגם רואים בעליל שהדיסהרמוניה שה' שם לנו בדרך היא בעצם חלק מההרמוניה. מוזיקה פשוטה וחד גונית, ללא תנועות שמשנות אותה, היא משעממת. לעומת זאת, כשהמוזיקה מלאה ברעשים דיס-הרמוניים כביכול, שנשמעים כצרימה אך לבסוף הופכים להיות חלק של ההרמוניה הגדולה, היא מוזיקה של יצירה. כי יצירה ללא יצר אינה יצירה. היצירה היא ההכלה של היצריות בזה שהיא כוללת אותה ומכילה אותה. אם לא כן, המוזיקה היא העתקה, והעתקה אין בה דבר. היופי הוא ביטוי של מיוחדות ואין מיוחדות ללא הופעה של צעקה אישית פרטית... נכון שלפעמים הצעקה לא נשמעת טוב, אבל כך בדיוק האדם מתעורר אל הניגון ההרמוני של נשמתו, ובחודש זה, על ידי הצעקה של השופר. אם כן, הפחות טוב הוא יותר טוב מהטוב מאוד...
הבחור 'המוצלח השלם' עלול ליפול קשה בטירונות למשל, כי הרי אין הוא יודע לספוג נפילות ולקום... הנוסחה של העצמת חיי נשמתנו היא לדעת להרגיש רע אך לא נורא, לא להתפעל מהרע, לדעת שאין נפילה באה אלא על מנת להיבנות. לפעמים הטוב הוא לא נעים, קשה למשל להיות קשוח עם ילד, זה לא נעים אך זה טוב... עלינו לזכור שאין תחייה של כוחות נפשנו ללא עמל וסבל, אין קטורת המחייה את המתים ללא חלבנה, שהיא סם עם ריח רע... ואהבת לרעך כמוך, רעך מלשון רע, גם הרע של חברך תדע שהוא חלק מהטוב, חלק מההרמוניה המחברת ביניכם, ותנאי לאהבה להכיר ברע, אך לא להתפעל ממנו, לא להניח לנו לשבש אותנו. תוך כדי קבלה של הרע, והלימוד כיצד לסבול אותו, ניתן לטפל בו.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: