בהפטרה השבוע” הנביא מדריך אותנו כיצד עלינו להתנחם ולהתמודד עם קשיים הפוקדים את ישראל במעלה הדרך המפותלת ורצופת המכשולים לאורך אלפי שנים” באומרו “הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נוקרתם” הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו” (ישעיהו נא א-ב).
אברהם אבינו היה אחד ויחיד בדורו שפרסם את האמונה בשי”ת א-ל עולם” באמצעות משפחתו ודורו ומכוח אמונתו” ובסופו של דבר היה לאב המון גויים שכל האנושות מושפעת ממנו ויצא ממנו גוי גדול וקדוש. וכשם שהוא היה יחיד נגד רבים והצליח” גם עם ישראל עמד ויעמוד כנגד כל הקמים עליו” כסלע איתן ועץ מושרש.
הביטו אל שרה אמנו. שרה היתה עקרה בטבעה אך בזקנה מופלגת ילדה בסייעתא דשמיא” כנגד הטבע” כך גם עם ישראל בקיומו המופלא” התפתחותו היא בניגוד הטבע האנושי (מלבי”ם שם). יש להביט ולהתבונן בצור – בסלע שממנו חוצבנו” “כי מראש צורים אראנו מגבעות אשורנו” (במדבר כג ט) – אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שורשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וכגבעות הללו הרומזים על האבות והאמהות (רש”י שם).
על מנת ללמוד את חוסנו של העץ” יש להביט ולהתבונן בשורשים” ככל שהם עמוקים יותר וגדולים יותר” יחזיק העץ מעמד וכל רוח שבעולם לא תעקור אותו. כך” בשביל לדעת את קושי האבן והסגולה שבה יש להתבונן וללמוד מהו הסלע שממנו חצבו אותה.
נכון לעכשיו” עלינו להביט אל השורשים שלנו. ללמוד ולהכיר את עצמנו דרך הסגולה המיוחדת הטבועה בנו” דרך ההליכות של אבותינו ואמותינו שהיו אנשי אמונה” בעלי מידות אציליות” הדבקים בשי”ת בכל המצבים המשתנים והמסובכים. הם השורשים של כולנו” ומתוך שנלך בדרכם נמשיך לצמוח ולפרוח לעשות פרות מתוקים ויתקיימו דברי הנביא: “כי ניחם ד’ ציון ניחם כל חורבתיה וישם מדברהּ כעדן וערבתהּ כגן ה’ ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה” (ישעיה שם).
מהמצפה לישועות
