אור ויקר – היחיד והיחד

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה… ונתת את הברכה על הר גריזים (דברים יא).
שואל הכלי יקר מדוע פתח הפסוק בלשון יחיד “ראה”” ועבר ללשון רבים “לפניכם”? ומשיב הכלי יקר: הגמרא בקידושין (מ ע”א) – “לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם כולו במצב שקול” חציו זכאי וחציו חייב. עשה מצוה אחת” הכריע את כל העולם לכף זכות” עשה עברה אחת הכריע את כל העולם לכף חובה” ח”ו. “לכך אמר אל כל יחיד ‘ראה’ שיראה בעין שכלו כי כל מעשיו יחזרו ‘לפניכם'” לכולכם”.
דהיינו” כל יחיד יבין שבכל מעשה ומעשה הוא יכול להביא את העולם לברכה או חלילה להפך. ואם בכל העולם כן” בעם ישראל על אחת כמה וכמה. שהרי כל ישראל ערבים זה בזה (סנהדרין כו ותורת כהנים)” ואת ערבותם הלוא קיבלו בהר גריזים ובהר עיבל (סנהדרין מ).
מלאכת מחשבת של השילוב בין היחיד והכלל” היא אבן יסוד באמונת ישראל אשר תורתנו בנויה עליה. ישנן שיטות ממשל ופילוסופיות שונות המעמידות את בניין החברה בראש ובמרכז” גם אם הפרט וזכויותיו נרמסים ונשחקים (כמו הממשל הקומוניסטי). לעומתן יש שיטות ממשל אחרות האומרות כי העיקר הוא זכויות הפרט” והחברה אינה אלא מסגרת ארגונית הבאה לסייע לפרט. תורתנו הקדושה בונה את היחיד והיחד” הפרט והכלל” בשילוב ובבניין מפליא. היחיד לא ייבנה אלא אם ייצא מאנוכיותו וירגיש עצמו כחלק מהכלל. והכלל בונה את מסגרותיו – לתת לכל יחיד את האפשרות להוציא מהכוח אל הפועל את כישוריו של כל פרט ופרט.
נסיים בדברי הראי”ה בעיבוד סגנון (מתוך ‘פניני הראיה’ על פ”ש לפר’ בחוקותי” הרב צוריאל) “סגולה זו של הערבות היא מתנה מיוחדת לישראל” “בהנחל עליון גויים” בהפרידו בני אדם” יצב גבולות עמים… כי חלק ה’ עמו יעקב חבל נחלתו”. היסוד אצל אומות העולם הוא ההפרדה. בהפרידו בני אדם. הלאום הוא קיבוץ של יחידים נפרדים” והעם הוא שותפות של פרטים. יש שלפעמים מתאחדים עמים לאגודה אחת אבל כל זה בגבולות (יצב גבולות עמים)” האיחוד אינו שלם סופי ומוחלט. האומות נעדרות את קדושת האחדות שניחן בה כלל ישראל מאז מתן תורה. “ויחן שם ישראל נגד ההר” כאיש אחד בלב אחד”.
ראש חודש אלול הבעל”ט מסמל את החיפוש והבירור הפנימי בלבנו” ויסודו בתיקון הפירוד בעם ישראל.
ראה (ראה אלול הגיע) והתבונן בשילוב היחיד ביחד” כדברי הלל לגר “ואידך זיל גמור”.