על חדשות וחידושים

אנו אוהבים ‘להתחדש’ ” מחפשים כל הזמן חדשות וחידושים. קשובים מאוד לחדשות” לדעת מה קורה” בעולם תקשורתי שבו הכל און-ליין בשידור ישיר. מרוצים מאוד מגילויי מדע חדשניים” ממכשירים טכנולוגיים חדישים ומשוכללים” ואפילו שמחים מאוד מקניית חפץ או בגד חדש או מאכילת מאכל המתחדש מזמן לזמן. גם בלימוד תורה” אנו מחפשים לא פעם את השיעור ואת הרב שיחדש לנו חידושים” יאמר דברים מקוריים” מבריקים שאוזן לא שמעתם.
והנה בתחילת פרשתנו” כחלק מתיאור הברכות כתוצאה משמיעתנו והליכתנו על פי דבר ה'” אומרת התורה “ואכלתם ישן נושן”” והדבר תמוה: וכי אכילת הישן ברכה יש בה” הרי אנו מעדיפים לאכול דווקא מן החדש?
רש”י (ובעקבותיו מפרשים נוספים) מבאר שבשורת אכילת הישן מעידה על שפע כלכלי בלתי מצוי” שלא רק שהישן יספיק גם לתקופות הבאות מעבר לנורמליות הרגילה” אלא אף יישמר בטריותו כחדש” וכלשונו (במדבר כו): “הפירות יהיו משתמרים וטובים להתיישן” שיהא ישן הנושן של שלוש שנים יפה לאכול משל אשתקד”.
ה’שפת אמת’ הוסיף וביאר” שכאן התורה מבשרת לא רק על ברכת פרנסה יוצאת דופן אלא באה ללמדנו שהברכה הגדולה ביותר איננה חיפוש החדשות והחידושים” אלא אדרבא דווקא נקודת החיבור הבסיסית לישן – לקבוע” לאמת ולטוב” לערכים ולמוסר” לתורה שאינה משתנה כלל. וכלשונו (בחוקותי תרלח): “צריך להיות האדם מתפעל על ידי ידיעת האמת” ולא יצטרך לעורר התפעלות רק על ידי השגות חדשות”… הסבר – אחת מתכונות הבסיס בנפשו של אדם היא הרצון להתחדש” להוסיף ולהתפתח. זו תכונה חשובה מאוד המבטאת את הממד האלקי האינסופי שבאדם” שהולך ומתקדם” עולה ומתפתח ללא סוף. אך מאידך יש לשים לב מאוד שנקודת המוצא ממנה ‘מתחיל’ האדם את מסעו החידושִי ההתפתחותי” איננה התפעלות משתנה” רגש מתחלף” התלהבות מ’החדש’ אלא אדרבא” בדיוק להפך” שייכות יציבה ומוחלטת לאמת הקבועה והבלתי משתנה. לדוגמא: הקשר בין אדם לרבו לא נובע משכליותו רבת ההשגה של הרב או ממקוריותו והברקותיו” אלא בדיוק להפך” היות הרב מבחינתו הצינור המקשר בינו לבין ערכי התורה הנצחיים המוחלטים” העוברים אלינו במהלך הדורות. ועל כן” דווקא האמת המוחלטת והיציבות הרוחנית” דווקא הן בסיס היציאה לקשר שבין תלמיד לרבו. כמובן” עדיף שאמיתות וערכים אלה יתקבלו אצל התלמיד בשמחה ובהזדהות” ועל כן איננו נגד מקוריות מחשבה וחדשנות וכד'” אך יש לשים לב מאוד שלא בזה הדבר תלוי” לא זו נקודת היסוד המקורית” זוהי רק המעטפת החיצונית המתלווה אל יסודות העניין” מעטפת חשובה היכולה לפאר ולהוסיף אך בשום פנים ואופן לא לבוא במקום התוך-העצמי הקבוע והמוחלט” שהרי “כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה”. זוהי אם כן הברכה היותר עליונה שבה התברכו ישראל “ואכלתם ישן נושן” – ישן נושן” המבטא דווקא את הקשר למקור וליסוד בשורשו בקודש. ומנקודת מוצא זו יצא האדם אל החדש והחידוש שבתורה ושבעולם” באיזונים הנכונים” בפרופורציות הנכונות ולמען המטרות המכוונות. כך גם ישמע ויבין את המאורעות והחדשות” ומכוח נקודת מוצא זו יפעל בתוכן לחדשן באמת ממקורן ולהצמיחן.