ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


דוד הקדוש

הרב שלמה אבינר

בסיור בירושלים העתיקה, אמר המורה לתלמידיו: "הננו עומדים במקום שבו עמד ארמון דוד המלך, ומפה" הוסיף המורה "הוא ראה את בת שבע באמבטיה". המורה הזה מטורף! זה מה שהוא מצא לעורר את דמיון התלמידים או התלמידות! במקום לעורר את הדמיון למידותיו הטובות של דוד, לסבלנותו, לספיגתו את העלבונות, לצמאונו לד', לגבורתו הצבאית, לגבורתו הלאומית, לקדושתו ולטהרתו, להתמסרותו לבניין מלכות ישראל - זה מה שהוא מצא לגרות את הדמיון?! כאילו הדמיון שלנו אינו די מגורה מכל הרוחות הרעות הנושבות מן המערב! אך לא היתה זו פליטת פה, אלא השקפת עולם שלמה, כפי שביטא אותו מורה בהמשך: "אני מדגיש שדוד היה בסך הכל אדם, אדם עם חולשות, אדם גדול עם חולשות גדולות, אדם מורכב מטוב ורע , לא אדם אידאלי". שומו שמים! זה מה שהוא מצא לנכון לומר! ואמנם הגיב תלמיד, "עם דמות כזאת, קל לי להזדהות יותר מאשר עם אדם טהור וקדוש". "אכן" אישר המרצה.
אוי לאוזניים שכך שומעות! ולצערנו זוהי שיטה שלמה, לקחת גדולי עולם וקדושי עולם, ולהורידם ל"גובה עיניים". נכון שהחיים קשים, שהמאבקים נגד היצר אינם קלים, שלפעמים אנו נכשלים, שלעיתים אנו מתוסכלים ומיואשים כי איננו מצליחים להיחלץ מן היצר הרע. אך מה הפתרון? להוסיף אומץ, להגביר תשוקה אל ריבונו של עולם, להסתכל אל גדולינו ולהמשיך אחריהם. במקום זה לוקחים גדולי עולם ועושים אותם קטנים, הופכים אותם לאיש מן ההמון עם רגל אחת בתוך האור ורגל אחת בתוך החושך, אור וחושך משמשים בערבוביא - וכך יכולים אנו להזדהות איתם!
במקום למשוך את התלמיד מעלה מעלה, לעורר אצלו שאיפות, הבנות, הכרות, ולתת לו כוח - משאירים אותו למטה ומורידים יחד אתו את מי שנמצא למעלה, ועתה יקל לו להזדהות, הוא יוכל ללמוד תורה שעה ואחר כך לקרוא באינטרנט ניבול פה.
אך דוד המלך עליו השלום בעצמו לא הזדהה עם חטאו, אלא כדברי חז"ל בכה עליו שלוש עשרה שנה, כמו שכתוב: "בדמעתי ערשי אמסה", הרטבתי מיטתי בדמעות. אין זה נוגע לבירור שחז"ל אומרים: כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, ורבי יצחק אברבנאל אומר שחטא אבל גם לדעתו, הוא היה אדם ענק ועשה תשובה מלאה, נחלץ מן העוון ונוקה ממנו. אמנם, דוד מלכנו חטא חטא חמור פעם אחת בחיים, לפי רבי יצחק אברבנאל, אך אין זה הופך אותו לחוטא. מי ששיקר פעם אחת בחייו אינו נהפך לשקרן, ומי שהפסיד פעם אחת בקרב לא נהפך למפסידן. אין מדביקים תואר של תכונות נפש על אדם בגלל מעשה חד פעמי.
דוד אינו חוטא למחצה לשליש או לרביע. הוא אדם גדול, צדיק וקדוש. אך גם לצדיק וקדוש תיתכן לפעמים מעידה. אפילו משה רבנו בא לידי כעס, בא לידי טעות - אך לא בגלל זה נאמר שהוא כעסן וטועה. אין שופטים אדם על פי עובדות חריגות.
לפני שאומרים על דוד המלך דברים חדשים שלא אמרו רבותינו, יש ללמוד דברים פשוטים. אין מניעה לומר פירושים חדשים על התנ"ך, יש כאלה למאות ואלפים, אך הם צריכים להיאמר מתוך אמונה ויראת שמים. לשם כך יש ללמוד ספרים יסודיים, כגון מסילת ישרים.
למד שער החסידות וראה שדוד היה צמא לד' ולא צמא לחטאו חס וחלילה. "כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוהים. צמאה נפשי לאלוהים לאל חי. נכספה וגם רוותה נפשי לחצרות ד'. צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואשתעשע במצותך אשר אהבתי".
הרמח"ל מדריך אותנו: הנך רוצה להגיע למידת החסידות? למד תהילים והימשך אחריהם! הרי כל נער למד מסילת ישרים. מן הסתם גם אותו מורה למד מסילת ישרים, אם כן , יחזור עליו עשר פעמים, מאה פעמים עד שהדברים יחדרו לעומק נפשו.
דמות דוד אינה הפקר, אי אפשר לומר עליו מה שרוצים, ולבנות לו אישיות חדשה, הטועמת מכל העולמות, והמספקת לגיטימציה להתהלך באופן דיאלקטי בערוגות החיים הטהורות והטמאות גם יחד. אף אם תלך בדרך זו ללמוד מרבי יצחק אברבנאל, למד איך דוד המלך עשה תשובה מופלאה מתוך תשוקת קודש נוראה.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: