יש מצוות יחיד ויש מצוות ציבור. פרשת “שופטים” היא קטנה יחסית” אבל מלאה מצוות ציבוריות. בהנהגת הציבור על פי דבר ד’ ישנם ארבעה יסודות: תורה ונבואה” כהונה ומלכות. המספר ארבע אינו מופיע במקרה. כשם שיש ארבע אותיות בשם הוי”ה” וארבעה יסודות דצח”ם – דומם” צומח” חי” מדבר – בטבע ובמציאות” כך יש ארבעה עמודי תווך לכלל ישראל. התגלות ד’ בעולם מופיעה על ידי “עם זו יצרתי לי”” ובניין האומה מתבטא במצוותיה – מצוות הציבור. לכן אפשר להבין שיש לה ארבעה יסודות כלליים. ארבעה יסודות אלה המופיעים בפרשתנו” מקיימים” מייצבים” ובונים את תוכן הקדושה של עם ישראל. לכל אחד מאלה הארבעה יש ערך מיוחד” ערך יסודי וכללי בבניין כלל ישראל.
הדבר היסודי הראשון בסדרי הציבור הוא הנהגת סדרי הדינים על פי דין תורה [1]. מינוי דיינים הוא קיום התורה בחיי החברה. במרכז הפרשה מוזכר עניין הסנהדרין [2] שהיא מקור תורה שבעל פה כדברי הרמב”ם. בסנהדרין מופיע בכל תוקפו קשר התורה שבכתב לתורה שבעל פה. עיקר התורה הוא תורה שבעל פה” “כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל” – אמרו חז”ל: “לא כרת הקב”ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה”. “עַם הספר” הוא ביטוי גויי. אנחנו עַם ד'” עַם החיים. בתורה שבכתב יש מקום לטעות בהבנה. לעומתה” תורה שבעל פה היא התגלות תורה שבכתב” היא “חיי עולם שנטע בתוכנו”” היא תורת חיינו” היא השכינה השוכנת במציאותנו. מתוך התורה השמימית וההחלטית” יש תורה שמתגלה בלימוד וקיום מעשים.
תורה ונבואה הן שני צינורות של דבר ד’ אל האדם. גם אמונה בנבואה שייכת לבריאות השלמה של כלל ישראל [3].
עניין הכהונה לא נזכר בהרחבה בפרשתנו” כי כמעט כולו נמצא בחומש ויקרא” “תורת כהנים”” ולא נשנה מחדש ב”משנה תורה”. ומה עניין הכהונה? עניינה הוא השייכות לבית המקדש” “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”. לעבודת המקדש נועד שבט מיוחד ומרכזי” אשר מתוך כך אין לו חלק בסידור הקרקעות [4].
תורה ונבואה הן שמימיות” וכהונה שייכת לבית המקדש. מלכות” לעומתן” היא על גבול השמימיות והארציות והיא שייכת לבריאות השלמה של כלל ישראל. מצות מינוי מלך [5] אינה מצוה פרטית אלא ציבורית. וכן סדרי מלחמות [6]” כמו מלחמת מצוה כיום” אינם מצות יחיד אלא של כלל ישראל [7].
מקורות:
[1] דברים ט”ז י”ח-כ’.
[2] דברים י”ז ח’-י”ג.
[3] דברים י”ח י”ז-כ”ב.
[4] דברים י”ח א’-ח’.
[5] דברים י”ז י”ד-כ’.
[6] דברים כ’ א’-כ’.
[7] על פי שיחות הרצי”ה דברים עמ’ 260-263″ 293-6.