כפרה” שמחה ואחדות בחג הסוכות / אור ויקר

חג הסוכות מוזכר בתורה (ויקרא כג) בשני חלקים נפרדים. הראשון עוסק באיסור מלאכה ובקרבנותיו” ואילו החלק השני עוסק במצוות ארבעת המינים והישיבה בסוכה. ובין שני החלקים נאמר “אלה מועדי ה’ ” וכו’. בסיום תיאור חג הסוכות נאמר “בסוכות תשבו שבעה ימים” כל האזרח בישראל ישבו בסוכות”. שואל הכלי יקר” מדוע כינתה התורה את ישראל בשם אזרח דווקא כאן? תשובתו: לפי שבזמן אסיפת התבואה מן השדה” כל אחד רוצה לילך מן השדה לתוך ביתו לישב בו ישיבה של קבע” וחששה התורה שמא על ידי ישיבת קבע ירום לבבו” כי מצאה ידו כביר וישמן ויבעט” על כן נאמר כל האזרח הרוצה להיות כתושב בעוה”ז ולא כגר” אליו צוה ה’ לצאת מדירת קבע לדירת עראי כדי שיכיר בפחיתות ערכו… ועל ידי זה לא יבטח בצל קורתו כי אם בצל שדי יתלונן. כמו שעשו ישראל במצרים” שלא ישבו בבתים ספונים וחשובים כי אם בהקף … אשר כבוד ה’ היה בתוכם.
רבנו יצחק אברבנאל כותב: בחג הסוכות שתי מצוות עיקריות – הסוכה והלולב השונות בטעמיהן. כי מצוות הסוכה לזכרון העבר” כנאמר: כי בסוכות הושבתי את בנ”י בהוציאי אותם… והלולב הוא מפני ההווה שהוא זמן האסיף בכל שנה ושנה” לתת שבח והודאה לה’ על הצלחתו הכלכלית.
את הסיבה לקביעת החג בט”ו לחודש” מסביר הגר”א כי לאחר שעשו ישראל את העגל נסתלקה השכינה (ענני הכבוד) וחזרה רק כשהתחילו לעשות את המשכן. וזה קרה בט”ו בתשרי. כי משה רבנו ירד ביוה”כ עם הלוחות והכפרה” ולמחרת בי”א הקהיל את עם ישראל וציווה על מלאכת המשכן. ועם ישראל אסף את נדבותיו במשך יומיים” בבוקר בבוקר. בי”ד בתשרי קיבלו חכמי לב (האמנים) את הזהב במניין ובמשקל” ובט”ו בתשרי החלו בעשיית המשכן” ואז חזרה השכינה לשרות בישראל.
התורה חילקה את חג הסוכות לשני חלקים נפרדים. חלק אחד מחובר לכל החגים באיסור מלאכה ובקרבנות המיוחדים לחג” ואז סיכמה התורה את כלל החגים בפסוקים “אלה מועדי ה’…” ובחלק השני ציינה את המייחד את חג הסוכות בשלושה דברים: א. שהשמיני בו הוא מקרא קודש. ובכל התורה” השביעי הוא קודש” כמו שבת” חג המצות” החודש השביעי – תשרי המקודש” שנת שמיטה. ב. עזיבת מקום משכנו של האדם והיציאה לסוכה. ג. נענוע המינים (ר’ ספורנו).
הכלי יקר (כג מ) על הפסוק “ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר” מביא מדרש מפתיע ומבארו (ויק”ר לז): ביום הראשון? והרי יום חמשה עשר הוא? אלא ראשון לחשבון עוונות. כי ביום כיפור נתכפרו כולם” וארבעת הימים המפרידים בינם לבין חג הסוכות” עסוקים במצוות בניית הסוכה” ארבעת המינים וכו’ וניצולים מן העברה. וביום הראשון מתחיל חשבון מחדש. בסיום המדרש נאמר: בערב ר”ה זכו הגדולים בדין ובעשרה ימי תשובה הבינוניים” וביו”הכ אף הרשעים שחזרו בתשובה. כהגדרת צבו”ר – צדיקים בינונים ורשעים. בחג הסוכות נצטוו לקחת ‘לכם’ ארבעה מינים המסמלים את שלושת סוגי הציבור כאשר הבינוניים מחולקים לשניים. הטעם מסמל את המעשים” והריח מסמל את התורה והאמונה. פרי עץ הדר אשר בו טעם וריח” תורה ומצוות הלא הם הצדיקים. הערבה שאין בה לא טעם ולא ריח” מסמלת את הרשעים. והבינוניים מסומלים בשתי קבוצות. לולב שיש בו טעם אך אין בו ריח” אילו המקיימים מצוות ואין בהם תורה” והדס שיש בו ריח אבל אין בו טעם מסמל את הבינוניים שיש בהם תורה אך מיעוט מעשים.
הכלי יקר מסביר: על מנת לאפשר כפרה בשאר ימות השנה חייבים באחדות ישראל של כל חלקי העם וכדבריו: “על כן נאמר ‘ולקחתם לכם’ כמו שמצינו ‘בכם’ שלוש כתות אלו” ע”י זה תבוא הכפרה בכל השנה”. “ויכלול בזה עניין התשובה כי ידוע שבכל ימות השנה אין הקב”ה מקבל כי אם תשובת הרבים” אבל תשובת היחיד מקובלת רק בעשרת ימי תשובה… ועל כן נתן נתן הכתוב טעם למה צריכים להיות אגודה אחת ובהיות עמ”י מאוחדים ומלוכדים תתפרץ השמחה בלבבם.”