ערוץ מאיר

מוקירים תודה למורנו ורבנו, על כל פועלו למען הפצת היהדות והתשובה,
וכולנו מחזירים לו באהבה לימוד דף בתלמוד הבבלי

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: משפטים, שקלים
פרשה נוכחית: תרומה
פרשה הבאה: תצוה, זכור
 


תקשוב בחינוך

הרב אלישע אבינר

האם הכנסת טכנולוגיה מתקדמת לצרכי למידה במערכת החינוך רצויה או לא? האם ה"תקשוב בחינוך" נכון או לא? חלוקת מחשבים ניידים למורים ולתלמידים, למידה באמצעות מחשבים בכיתה, הצבת מסכי פלזמה ברחבי בית הספר, ואפילו התקנת רשת אינטרנט חופשית בחצר בית הספר על מנת שהתלמידים יוכלו לגלוש בהפסקות - האם זה נכון? יש אומרים, כן!!! ונימוקם עימם:
א. הטכנולוגיה פותחת אפשרויות רבות העשויות לקדם ולשכלל את הלמידה, שלא היו אפילו בגדר חלום במסגרת ההוראה השמרנית. המחשב מאפשר למידה פרטנית לפי הקצב האישי של התלמיד, ובכך ניתן לנהל כיתה הטרוגנית למרות פערים גבוהים בין התלמידים. המחשב יכול לתרגל את התלמיד ולתת לו תוצאות מידיות וכדו'. ניתן "ללמד" את המחשב להביע רגשות, לעודד את התלמיד ולהחמיא לו, או לחלופין להשמיע ביקורת. אין סוף לאפשרויות הטמונות כאן.
ב. הסביבה הטבעית של הילדים בעידן הדיגיטאלי היא המחשב - תרבות הפנאי שלהם מחוברת עמוק עם המחשב - לכן אין לך דבר טבעי יותר עבורם מאשר למידה באמצעות מחשב. הם מרגישים נוח עם המחשב, אצבעות ידיהם מורגלות למקלדת. בעזרת התקשוב, הלמידה בבית הספר איננה מנותקת מהחיים שלהם בבית - בועה משונה וזרה לאווירה שבה הם גדלים, אלא נוצר רצף שהוא ערובה להצלחה החינוכית.
ג. החברה שלנו הופכת טכנולוגית יותר ויותר. גם העתיד המדעי טמון בפיתוח טכנולוגיית המחשבים ובשימוש מושכל בה. זה חיוני למדינת ישראל שכלכלתה מבוססת על ייצוא טכנולוגיה ולא על ייצוא תפוזי יפו. מתפקידי בית הספר הוא להכשיר את התלמיד להשתלבותו המוצלחת בחברה. לכן, חובתו היא להקנות לתלמיד מיומנויות למידה באמצעות המחשב.
הנימוקים הנ"ל לגיטימיים, וניתן להתווכח עליהם. אבל, נביאי התקשוב אינם מסתירים את חזונם: מהפכה חינוכית שלמה, הן ביחס למטרות החינוך והן ביחס לתפקיד המורה (המורה כבר לא יהיה "מורה" אלא "מנחה"). להלן משפטים אחדים מתוך מאמר המציג את הרציונאל של התקשוב. המאמר מתאר את התלמידים כ"לומדים המורגלים לגירויים של תרבות אינטנסיבית, חודרנית ['האח הגדול'] וגלובלית". התהליך החינוכי הוא "התמודדות עם לחצים חברתיים-כלכליים המופעלים על מוסדות החינוך. עלינו להכשיר את תלמידי ישראל לחיים בעידן המידע ולהצלחה בכלכלה הגלובלית, מיומנויות המאה ה-21". ומהו התוצר החינוכי המבוקש: "המערכת צריכה 'לייצר' בוגרים חקרניים, המסוגלים לשרוד ולשגשג בסביבה משתנה תדיר. האתגר מ'ללמד חומר' ל'ללמד כיצד ללמוד'. הבה נתבונן קצת בדברים הנ"ל: הנחת המוצא הוא תלמיד המורגל לגירויים של תרבות אינטנסיבית, חודרנית וגלובלית. על מנת לעניין את התלמיד, צריך החינוך לשחק על אותו מגרש, ולהשתמש אף הוא בגירויים חזקים ובמסרים גלובליים. היעד של החינוך הוא הכשרת התלמיד להצליח בכלכלה הגלובלית.
כל האמור לעיל אינו פסול כל עוד נשמר המינון הנכון. לא רק שזה לא פסול אלא אולי חיוני. אי אפשר להתעלם מהקרע התרבותי של התלמידים ומהתחרות הכלכלית שקיימת בעולם. אבל, כאשר זוהי המטרה המרכזית של החינוך, הופך בית הספר למכללה ללימודי "כלכלה גלובלית", ומפסיק להיות בית חינוך לערכים. הוא מייצר ילדים שעולמם היחיד הוא טכנולוגיה, ילדים המנותקים מכל מימד אנושי הבסיסי, כלומר מאנושיות פשוטה. הוא מנציח את תרבות הגירויים ואינו מתמודד עמה.
לכן קמו בתי ספר בעולם שוויתרו לחלוטין על היתרונות של הלימוד המתוקשב ואינם מכניסים מחשב בשערי בית הספר. הם מבקשים להחזיר את הילד אל הטבע. במקום להקיש על מקשי מקלדת המחשב, עודרים הילדים את האדמה... זו לא רק אהבה רומנטית לטבע או נוסטלגיה לתקופה שחלפה לה, אלא ריאקציה להשתלטות הטכנולוגיה על חיינו ולתלוּת ההולכת וגוברת בטכנולוגיה.
מורה אחד קבל בפני שהוא מתקשה להתחרות עם המחשב. אחרי חצי שעה, מתלוננים תלמידיו שהשיעור משעמם, והם דורשים ממנו לעבור להפעלה חינוכית מתוחכמת על בסיס טכנולוגיית המחשב. אכן, באמצעות המחשב אפשר לייצר אפקטים שאף מורה בעולם איננו יכול לפתח. אבל, המחשב הוא "גולם" בלא נשמה, הוא טכנולוגיה "מתה", המבקש לחקות את האדם. בתחומים מסוימים הוא עולה על האדם, כשם שבעלי-חיים עולים בתחומים מסוימים על האדם (כל בעל-חי בתחום אחר), אבל בסך הכל, עולה האדם על כל בעלי החיים, כיוון שהוא כולל את כל הסגולות המפוזרות בכל סוגי בעלי החיים. אף מחשב לא יחליף את השפה האנושית, את הרגש האנושי, ואפילו את החכמה האנושית - את גמישותה ואת פקחותה.
כדרכה, האנושות מתלהבת מה"חידושים" שהתרבות מזמנת לה ונוטה להתמכר אליהם. רק בחלוף זמן, מתבררים הנזקים. ואז, מגיבה האנושות בבריחה אל הקצה השני. וכך היא נעה מקיצוניות לקיצוניות, כמו מטוטלת, עד שמוצאת את האיזון הנכון.
המחשב הוא חלק מחיינו. זוהי עובדה. אי אפשר לסגת לאחור. אבל, העצמת השימוש במחשב ללא גבול אינה רצויה. לדוגמה, הצבת מסכי פלזמה בבתי הספר מחוץ לכיתות, נראית מיותרת לחלוטין. האם גם בהפסקה חייבים התלמידים לפגוש את הטכנולוגיה במלוא עוצמתה?! האם יש חובה שינשמו אותה ללא הרף? מילת הקסם היא איזון. המחשב עשוי לתרום לחינוך, אבל רק במינון הנכון.

לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.



תגיות: הוראה ולמידה | אינטרנט | מחשב נייד | טכנולוגיה | חינוך



מאמרים נוספים מעלון פרשת בראשית ה'תשע"ג:
צניעות ויופי - הרב שלמה אבינר
יש סדר לנסים - הרב דוד לנדאו
ולהתחיל מבראשית. - הרב אייל ורד
חינוך ל'תל אביב' - ד"ר מיכאל אבולעפיה

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: