ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: פנחס
פרשה נוכחית: מטות, מסעי
פרשה הבאה: דברים
 


עורב- אליה וקוץ בה

הרב נתנאל לוי

מוח של ציפור- מקור לגאוה.
אמרת עורב, אמרת אוניברסיטה! מבין כל העופות הייתי רושם אותו ראשון לפקולטה בסביבת הקמפוס שכל כך מתאימה לו עדי כדי סיפור מופלא על להקת עורבים החיה סמוך לאוניברסיטה בסנדאיי סמוך לפרברי טוקיו, שלמדו להיעזר בטכנולוגיה שלנו.
עורבים אוהבים אגוזים, אך הם קשים מדי לפיצוח ואם אין לעורב מספיק כוח יש לו המון מוח. בארץ, רואים אותם עומדים על עמוד חשמל גבוה במיוחד ומשליכים את האגוז לקרקע בתקווה שישבר. אולם בסמוך לאוניברסיטה ביפן העורבים משליכים את האגוז למעבר חציה ומחכים שמכוניות ידרסו אותו. מרגע זה הם ממתינים לרמזור ירוק להולכי רגל שיאפשר להם לקצור את פירות חכמתם. פשוט עוף גאון, לא פלא שנוח בחר דווקא בו.

להיכנס לראש של דג, ולדוג אותו
עורב רעב יקח פרוסת לחם ויעוף לברכת דגים, ירטיב ויפורר את הפרוסה כמו שדגים אוהבים, ידוג אחד מהם וייהנה מארוחה דשנה פרי חכמתו. פרופסור הינריך הוכיח שיש לעורבים תפיסת השלם, לדוגמא - עורב שגנב דג מתוך חכה ינסה לשחרר את החוט. אם יזהה אדם מתקרב הוא ינטוש את הדג ויברח מבלי שינסה לקחת אותו בפיו, כי הוא מבין שהדג יישמט לו באוויר. ד"ר נייתן אמרי מאונ' קיימברידג' תיעד עורבים המכינים כלים, גוזמים ומפסלים זרדים ויוצרים קרס לשליפת מזון שאינו נגיש.
"נוח חכם היה... אמר: יודע אני שאין פיקח בעופות כמו העורב למידע מניה סימנא בעלמא (לדעת ממנו סימן בעולם) מיד וישלח את העורב" (זוה"ח לח, ב). אין ספק שהעוף המבריק הזה הכי מתאים לשליחות נוח לדעת אם יבשו המים. אבל... הוא נכשל! מה הולך איתו? כנראה שהעורב בעצמו אגוז קשה לפיצוח.

עורבים ממררים את חיי
תושב רמת השרון, אדון ש. יהודי בעל לב רחום. ראה לפני שש שנים גוזל של עורב מוטל על הקרקע במקום בעייתי, הרים והניח אותו לא הרחק. ההורים של הגוזל 'סימנו' אותו ומאז הוא נאלץ להסתובב עם קסדה. 'אני חי כמו בסרט הציפורים של היצ'קוק' הוא אמר בתחנונים לראש העיר. ענו לו הרשויות: 'סבלנות, עוד שבועיים זה יעבור לעורבים, מה לעשות הם עוף מוגן'. אדון ש. ענה בשאלה 'ואני לא מוגן?'
למה העורבים הגיבו ב אכזריות כזאת? הם פשוט חשדו בו וראו בעין רעה את העזרה שהגיש לגוזל. מסיבה זו הם מרבים לעורר מהומות ולתקוף כל המתקרב לקינם. מפליא עד כמה חז"ל חידדו נקודה זו במדרש על העורב בפרשה. הם תיארו ויכוח בין העורב המתמרד לבין נח: "אמר ר"ל: תשובה נצחת השיבהו עורב לנח. אמר לנח: רבך שנאני (הקב"ה) ואתה שנאתני! רבך שנאני (שהרי) מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה (וממני רק זוג). ואתה שנאתני, הנחת מין שבעה ושיגרת מין שנים (שלחת אותי לקחת סיכון ולא אחד משביעיית האווזים בתיבה) אלמלי פוגע בי שר חמה או שר צינה לא נמצא העולם חסר בריה אחת (יכחדו העורבים)?!" (ילקוט שמעוני נח). עם חוויית קיום כזו מי יכול לחיות? השמש נגדו, הגשם נגדו, הוא הוכיח שנוח (האנושות) נגדו, ושאפילו הקב"ה מנדה אותו! ממש עולם שחור בעדו. ומה איתך, אוהב/ת עורבים?

מדינת ישראל נגד העורבים
על שכמותו נאמר 'יוסיף דעת יוסיף מכאוב' מי שלא יודע לאהוב, מה תועיל לו חכמה?! במקומו נבחרה דווקא היונה אלופת התקשורת הזוגית והנאמנה לאדם. אבל העורב, עם כזה מרמור לא פלא שהוא ממיט חורבן על ציפורים אחרות וחומס להם קינים. הוא כבר מגזים עד כדי שבסוף שנת 2006 הוא נפל ממעמד של ציפור שיר מוגנת למעמד של עוף מזיק, ויש לזה השלכות שעדיף לא לכתוב...
סוף אכזר של עוף מבריק, גאון, חזק ומגובש שהוריד לטמיון את כל הכשרונות שלו בגלל מבט חשדני על הזולת, מבט שחור שאיבד את העין הטובה. להביט בעין טובה על מישהו זה להעניק לו חיים. העורב שלא טיפח את הכשרון לאהוב, לצאת מהקופסה המשפחתית הפרטית ולתקשר עם השונה, הגיע למצב שבו איבד בסופו של דבר את הזכות לחיות בעולם. כי בעולם שלנו, רקם הקב"ה את כל סוגי הברואים למערכת מאוחדת, אחת.



תגיות: יונה | אכזריות | עופות | עורבים | עורב | פרשת נח



מאמרים נוספים מעלון פרשת נח ה'תשע"ג:
החיה שבאדם - הרב שלמה אבינר
להתחיל מבראשית - ד"ר מיכאל אבולעפיה
בסוד שיח בעלי תשובה - הרב יואב מלכא
סליחה. - הרב ליאור אנגלמן
טוב להודות לפני ה' - הרב עזריאל אריאל
בנישואין - יש להשקיע - הרב שלמה אבינר
לימוד אמונה - הרב אלישע אבינר
חינוך להכלה וללימוד האמונה - ד"ר מיכאל אבולעפיה
טעמי מצוות - הרב דוד לנדאו
להיות במשימה - הרב יורם אליהו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: