הרמב”ם לא מנה את מצות ישוב ארץ ישראל ב’ספר המצוות’ שלו. תמיד מדברים על זה. פשוט הוא” הרמב”ם לא מנה מצוה זו – לא מפני שהיא פחות ממצוה” אלא מפני שהיא יותר ממצוה!
בהקדמה ל’ספר המצוות’ יש הגדרות יסודיות” מה נקרא מצוה. ישנן הגדרות סיסטמתיות” למשל” מצוות דרבנן לא נכללות ב’ספר המצוות’ ומצוות דאורייתא נכללות. זה פשוט ומובן מאד. מצוות דרבנן הן “פחות ממצוה”” פחות מאיסור דאורייתא. לעומת זה יש מצב של מצוות שאינן נמנות” לא מפני שהן פחות ממצוה” אלא מפני שהן יותר ממצוה. אילו מצוות הן “יותר ממצוה”? – מצוות כלליות כוללות. ידועה המחלוקת בין הרמב”ם לרמב”ן” האם שייך למנות את מצות האמונה” האם היא נחשבת למצוה? בוודאי אמונה היא מצוה” אבל היא גם יותר ממצוה” היא יסוד כל המצוות! על כן הרמב”ם כלל את מצות האמונה במניין המצוות” אמנם הכוונה לא לאמונה עצמה” שהיא מצוה כוללת” אלא לבירור האמונה. לכן הנוסח שם אינו “להאמין”” אלא “לידע”. זו דעת הרמב”ם שב’ספר המצוות’ אין ראוי למנות הצווים הכוללים התורה כולה.
זה גם ההסבר האמיתי הבולט מאד לעניין שלנו” מדוע לא מנה הרמב”ם את מצות ישוב ארץ ישראל בין תרי”ג המצוות. בפירוש ‘אור החיים’ על התורה כתוב במלים אלו: “כי ישיבת הארץ היא מצוה כוללת כל התורה”. דברים ברורים המתאימים להגדרת הרמב”ם. וכן כותב הרמב”ם לגבי מצות קידוש החודש” ש”שורש גדול משרשי האמונה” הוא שקידוש החודש תלוי בארץ ישראל דווקא. כי ארץ ישראל היא חיוניות” היא חיים” היא מציאות כללית ולא עניין פרטי. לסיכום: ישיבת הארץ היא מצוה הכוללת כל התורה כולה. לא רק שאינה פחות ממצוה” אלא היא יותר ממצוה” כוללת יותר מכל המצוות .