המחלוקת על החינוך בבית בימינו (סיום)

הגישה הפוסט מודרנית מודאגת בעיקר מהאפשרות שהשפעה חינוכית חזקה על המתבגר תביא אותו לזייף את אישיותו. בהשפעת החינוך” במקום לחיות על פי ה”אני” שלו ועל פי זהותו העצמית” מאמץ הנער זהות שאיננה שלו” שהלבישו עליו הוריו ומחנכיו. העמדה הפוסט-מודרנית מאשימה את החינוך בפגיעה בזהותו העצמית של המתבגר: במקום לתת למתבגר לגלות את זהותו העצמית ולפתח אותה” מבקש החינוך” לדבריהם” לעצב את זהותו לפי הטעם האישי של המחנכים. המחנכים אמנם מכירים בחשיבותה של הזהות העצמית ובמרכזיותה אבל הם מנסים “להנדס” אותה. הם מלמדים את הנער במה להאמין” באילו ערכים לדבוק” כיצד לחשוב וכיצד להרגיש. אין זלזול ברגשות” אין התעלמות מהם” אבל נעשה ניסיון לחנך את הנער “להרגיש” נכון” כיצד להגיב למצבי חיים שונים” במקום לאפשר לו לזהות את רגשותיו הטבעיים” ה”אוטנטיים”” ולחוות אותם כפי שהם.
אוטנטיות וגילוי עצמי – הם מילות המפתח של הגישה הפוסט-מודרנית. לכן היא דוחה על הסף כל ניסיון הורי להשפיע על עיצוב דמותו של הבן. הבן יעצב את זהותו כפי רצונו. תפקיד ההורים הוא לספק לו את הכלים ואת האמצעים לממש זאת. גישה זו היא עקבית מאוד” ולעיתים גם קיצונית מאוד. לדוגמה” קבע אחד מחסידיה שגם אם יש לבן רגשות שליליים” כמו כעס וקנאה” אסור להורים לדרוש ממנו להשתנות” ואפילו לבקר את רגשותיו” מפני שכל הרגשות הם אוטנטיים כולל הרגשות השליליים. לכן אסור להורים לומר לבן: אל תכעס. רק אם הביטוי של רגשותיו פוגע בזולת” מותר לבקש ממנו להפסיק” כלומר לדרוש ממנו לבטא את רגשותיו בדרך שלא תפגע בזולת…
קל להתמודד עם המסקנות המעשיות הקיצוניות של גישה זו” אבל כיצד נתייחס לעקרונות המנחים שלה: ערך האוטנטיות והגילוי העצמי של הזהות” השולל כל חינוך מעצב ו”מהנדס”. כיצד נחנך לתורה וליראת שמים? כיצד נחנך למידות טובות?
תשובה: א. תורת ישראל רואה את האדם כמורכב משני כוחות גדולים פעילים – היצר הטוב והיצר הרע. שניהם אוטנטיים באותה מידה. גם אם נניח שיצר הטוב הוא הפנימי והעמוק ביניהם” כלומר הוא אוטנטי יותר” אין בכך לבטל את האוטנטיות של היצר הרע. היצר הרע הוא חלק עצמי של האדם” אבל לא משום כך חייבים לגלות אותו ולטפח אותו. ייעודו המוסרי של האדם הוא לשתק את היצר הרע ולבטל אותו” או לנתב אותו ו”להנדס” אותו. הערצת האוטנטיות מוּנעת על ידי שיקולים נפשיים ופסיכולוגיים” והיא מתעלמת לחלוטין משיקולים מוסריים. בלשון אחרת: זו גישה ששוללת את המוסר. מי שמאמין במוסר ודוגל בו איננו יכול להתמכר לאוטנטיוּת.
ב. תורת ישראל היא מסגרת מקיפה שבתוכה יש מרחבים פתוחים גדולים. על המסגרת עצמה לימדו אותנו חז”ל שהיא מתאימה לזהות הישראלית הבסיסית שקיימת בכל אחד מאיתנו” כפי שהורו לנו: רמ”ח מצוות עשה כנגד רמ”ח איברי האדם” ושס”ה לא-תעשה כנגד שס”ה גידי האדם. והוסיפו בעלי הסוד שגם בנשמה יש תרי”ג חלקים כנגד תרי”ג מצוות. בזה רמזו לנו שהתורה איננה זרה לאדם אלא היא ביטוי אוטנטי לזהות האישית הבסיסית שלו.
אבל כאמור” התורה היא מסגרת רחבה המאפשרת לכל אחד להיות נאמן לעצמיותו ולפתח בה את זהותו העצמית. יש בה עושר רוחני ורב-גוניוּת מופלאה” כך שכל אחד יכול למצוא בה את האות שלו ולגלות אותה בצורה אישית.
האפשרות שהנער ימצא בתורה את האות שלו איננה מובטחת. היא תלויה באופי החינוך. אם הוריו ומחנכיו ידחפו אותו לאפיק תורני צר” יסתירו ממנו את הגוונים הנוספים בתורה ולא יאפשרו לו להתהלך במרחבי התורה על מנת לגלות ולפגוש את האות שלו” הוא עלול לסבול ממועקה ולהרגיש תחושה של זיוף עצמי.
אנחנו מאמינים בחינוך ולא נוותר עליו. לכן” נחנך את בנינו לתורה” בלא חשש שאנחנו “מהנדסים” אותם. אבל” שומה עלינו לאפשר להם להתפתח בצורה עצמאית בתוך מרחבי התורה” על פי נטיותיהם ובחירותיהם” ולא רק על פי הטעם האישי והבחירה האישית שלנו. יש אותיות רבות בתורה וכולן קדושות. האות שלנו – ההורים – אינה בהכרח האות של בנינו. חובתנו להכיר להם את האות שלנו” אולי היא גם האות שלהם” אבל טעות היא לכבול אותם לאות שלנו בלא לאפשר להם להכיר אותיות נוספות בתורה.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.