ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישלח
פרשה נוכחית: וישב
פרשה הבאה: מקץ
 


למה זה אנכי.

הרב אייל ורד

לכל אדם יש בעיות במשך החיים. חלקן בעיות או קשיים טכניים, הניתנים לפתרון מהיר יחסית, אך יש בעיות הבאות מבפנים, מתרוצצות ולא נותנות מנוח. כיוונים סותרים המשמשים בנו בערבוביה, הרצון להיות גם כאן וגם שם בעת ובעונה אחת, קשיים כאלו הם פעמים רבות סימן ללידה קרובה, למשהו חדש שאמור להיווצר בחיינו, אך בדרך - גורם לנו כאבים.
לרבקה יש כאבים כאלו - ויתרוצצו הבנים בקרבה. בעיה פנימית הנמצאת בתוכה ולא מחוצה לה, ולא נותנת מנוח.
רבקה מלמדת אותנו את האופן הנכון להתמודד עם סוג בעיות שכזה- "ותאמר - אם כן למה זה אנכי".
הנטייה הבסיסית שלנו היא לנסות לפתור את הבעיה בעצמנו. מחסום הבושה ומחסום הגאווה שניהם יחד מונעים מאיתנו מללכת ולספר למישהו על הקושי וההתרוצצות הקיימים בנו- מה הוא יחשוב עלי ? אולי תדמיתי תיפגע? וכך אנו נשארים עם ההתרוצצות הפנימית, מנסים להשתיק אותה באמצעות אפידורל כזה או אחר אך לא באמת מצליחים.
רבקה יודעת להגיד- למה זה אנכי. כלומר, רבקה מצליחה לשאול את עצמה - האם אני באמת מסוגלת לטפל בבעיה הזו לבד? האם 'אנכי' יספיק כאן?
ותשובה היא שישנן בעיות שהאדם לא יכול לפתור לבדו. הוא זקוק לחבר, למורה, למישהו שנמצא מחוץ לסערה שלו וייתן לו עצה טובה.
אמנם, כדי לשתף את החבר צריך להתגבר על האנוכי שלנו, על הגאווה ועל הביטחון ולהיות מוכנים למעט מבוכה כאשר מספרים על קושי פנימי.
לספר לשם ועבר על התרוצצות בבטן בזמן שרבקה עוברת על יד בית עבודה זרה - זה לא כבוד כזה גדול - ובכל זאת-ותלך לדרוש את ה'.
אם את דרישת ה' אנו מבקשים, יש צורך ללכת ולהיוועץ. אם אנו דורשים את ה' , הרי הדרישה כוללת גם את הקושי עצמו שבא באופן מכוון כדי לדרוש מאיתנו עוד. הקדוש ברוך הוא מסתתר בעצמו בקושי הזה, מדבר אלינו דרכו - ולכן יש צורך לדרוש את ה'.
אמנם בעומק, הקושי לא בא רק כדי לרומם אותנו, להעביר אותנו שלב, אלא הוא בא גם לספר על הקושי של ה' יתברך כביכול. עקרות של מטה היא בבואה של עקרות של מעלה, והאדם המתנסה בקשיים, אמור להיות מסוגל לצאת מהאנוכי שלו, מהקושי שלו, ולהבין דרך הקושי והצער שלו את צער השכינה, כך למדנו מחנה, שמתוך עקרותה המרה התפללה על ה', "והיא מרת נפש ותתפלל על ה' ובכה תבכה", ועוד לפניה רבקה אמנו, האומרת - למה זה אנכי, מדוע רואה אני רק את כאבי וצערי - הרי יש גם צער שכינה - ותלך לדרוש את ה'.
הנראה לרמז בזה על סדר תפלת האדם בעת צר לו חלילה לבלתי ישים אל לבו לצעוק אל ה' עבור עצמו כאב בשרו וצער נפשו בעניני עוה"ז. אך רק ישא לבבו השמים לתקן פגם העליון אשר על ידו ואז אח"כ ממילא ושב ורפא לו ... וכן רבקה כאשר התרוצצו הבנים ידעה את כל זה אשר נעשה אמרה א"כ למה זה אנכי. ר"ל למה זה אביט על אשר אני בצער למטה ותלך לדרוש את ה' לתקן כבוד ה' ית"ש (תפארת שלמה על התורה).



הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: