ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


הברכה והבחירה

הרב חנוך בן פזי זצ"ל

יצחק בוחר לברך את עשו, כנאמר: "ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו... בעבור תברכך נפשי" (בראשית כז). המלבי"ם שם כותב: "ה' בירך את אברהם שמזרעו תצא הסגולה. העם אשר בחר לו לנחלה שיהיה ה' להם לאלקים, וישכן שכינתו בתוכם והם ירשו הארץ, ויהיו קדושים לאלקיהם. אברהם לא מסר ברכה זו ליצחק, כי ברכה זו אין בכוח האדם להורישה לבניו, כי היא תלויה בקדושתם ובטיב מעשיהם. ורק אחר מות אברהם (כו ב-ה) בירך ה' את יצחק בברכה זו...".
מפליא הוא שדווקא יצחק מחליט לשנות ולברך בעצמו את בנו, ובוחר דווקא בבן שאינו ראוי לברכה זו. הכיצד?
משיב על כך אור החיים הקדוש: "וטעם יצחק שהיה חפץ לברך עשו הרשע, כי חשב שבאמצעות הברכות יתהפך למידת הטוב וייטיב דרכיו, כי הצדיקים יכאבו בעשות בניהם רֶשַע. והיה משתדל עמו להיטיב, ואפשר שהיה מועיל, ותמצא שאמרו חז"ל (ב"ר פ) כי נענש יעקב שמנע דינה מעשיו, שאפשר שהיתה מחזירתו למוטב. הרי שאפשר לו לחזור למוטב".
הברכה המיועדת לעשו היתה ברכת ההצלחה הגשמית ולא היתה ברכת הייעוד וההצלחה הרוחנית אשר לה זכה בסופו של דבר יעקב בבורחו לחרן.
ומוסיף הרד"ק: יצחק רצה לברכו, לא מפני שלא ידע מה טיבו, אלא מפני שידע, ודווקא משום כך רצה לסעדו בברכתו. יצחק בראייתו החינוכית, המופלאה מבין כי זרע האמונה והמצוות ינבוט ויצמח רק על מערכת יחסים קרובים הבנויים על אהבה, הערכה ואמונה בסגולותיו הפנימיות של הבן.
"והיה כי זקן ... ותכהינה עיניו מראות", האם טעה יצחק בהערכתו בגלל עוורונו או אדרבה, עוורונו אפשר לו יתר העמקה? עיני בשר רואות לעיניים, אך עיני הרוח ללבב ולפנימיות. בבחינת "אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך". (משלי ט' ח') הסר קליפתו החיצונית של הלץ, ותגלה את נקודת האור הפנימית, ואז הלץ ייהפך לחכם.
ואולי משום כך, בתפילה על לידת הבנים, נענה יצחק בתפילתו, כנאמר "ויעתר לו ה'." רש"י - לו ולא לה. כי אינה דומה תפילתו של צדיק בן צדיק לצדיק בן רשע. מאחר ובין הבנים עומד להיוולד עשו, דווקא יצחק המחפש זכות (זיכוך) הוא המתאים לגדל בן שכזה, ובזה יצחק ממשיך דרכו של אברהם המנסה ללמד זכות על סדום וכו'. "מעשה אבות סימן לבנים" , "הווה דן את כל האדם לכף זכות".
כידוע, אכן יצחק לא התכוון לתת לעשו בנו את ברכת ה' לאברהם. כדברי המלבי"ם: "וכן יצחק לא היה בדעתו לברך בניו בברכת אברהם (שהיא ברכת הבנים והבטחת הארץ, והשראת השכינה) כי ידע שלזה לא תועיל ברכתו רק המוכן לה יתברך בזה מאת ה'."

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: