ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שלח לך
פרשה נוכחית: קרח
פרשה הבאה: חוקת
 


"אדם שיש לו מקום"

הרב עזריאל אריאל

אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני כל אדם הוא בניית היכולת 'לזוז הצידה' ולפנות מקום למישהו אחר. לא מדובר כאן על מקום פיסי, אלא על מקום חברתי, על מעמד, על תפקיד ייחודי - במשפחה או בחברה. מי שחש כי אין לו מקום, מרגיש כי אין טעם ומשמעות לקיומו עלי אדמות. נתינת מקום לזולת, היא אחד הדברים הקשים ביותר לכל אדם. כבר אבותינו ואמותינו התמודדו עם האתגר הזה, ואנו ננסה ללכת בעקבותיהם וללמוד מהם.
מורת הדרך שלנו היא רחל אמנו, שהסכימה לתת מקום לאחותה בביתה היא. גדול מאוד הוא ויתור של אישה על מקומה הבלעדי כרעיה יחידה לאישהּ, ורחל קיבלה על עצמה את הקורבן הזה כדי למנוע כלימה מאחותה. אולם הקורבן הקטן התברר לאחר זמן ככבד מנשוא. בתחילת הדרך היתה רחל הרעיה העיקרית ליעקב. "ויאהב גם את רחל מלאה". ואז לא יולדת בן ראשון ליעקב, ובפיה תפילה "כי עתה יאהבני אישי". אחריו נולד בן נוסף, ועמו חל שינוי נוסף ביחסו של יעקב אליה. בלידת הילד השלישי רואה לאה כי "עתה הפעם יילווה אישי אלי". ובלידת הילד הרביעי היא מודה לה' על כך שזכתה גם היא להיות רעיה אהובה לאישהּ.
במשך כל הזמן הזה רואה רחל כיצד היא נשמטת מן המקום המיועד לה. אם בראשית הדרך הובטח לה מקום מרכזי באוהל יעקב - גם כאם וגם כרעיה, הרי שמקומה של ה'אם' תפוס במלואו על ידי לאה. ולא זו בלבד, אלא שגם חלק ניכר ממקומה של ה'רעיה' הולך ונכבש גם הוא בידיה.
על כן, מספרת לנו התורה: "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה, ותאמר, הבה לי בנים, ואם אין - מתה אנוכי". לא קנאה קטנונית יש כאן, אלא תחושה קשה עד מאוד עולה בלבה של רחל, המרגישה כי "אין לה מקום", ומה טעם נותר עוד לחייו של אדם 'מיותר', שאין לו תפקיד משלו בעולם?
יעקב לא מוותר לרחל: מדוע סבורה את כי אין לך מקום? האם סבורה את כי סתם "מנע ה' ממך פרי בטן"? אולי השליחות הייחודית שלך בעולם היא היא הנכונות להתמודד פנים אל פנים עם אתגר נתינת המקום לזולת (עי' מדרש איכה, פתיחתא כד)?
רחל קולטת את המסר ועושה מעשה. לא זו בלבד שנתנה מקום לאחותה, עכשיו תתן מקום אפילו לשפחתה. "ותאמר, הנה אמתי בלהה, בוא אליה ותלד על ברכיי, ואיבנה גם אנוכי ממנה. ותתן לו את בלהה שפחתה לאִשה". בניגוד לשרה, שרצתה שהגר תישאר שפחה גם לאחר מסירתה לאברהם, הסכימה רחל כי בלהה לא תיוותר שפחה, אלא תהיה אשה של ממש ליעקב אישה (אור החיים).
לאחר שרחל עמדה במשימה ופינתה מקום אף לבלהה, זכתה להיבנות על ידה, והיא אומרת: "נפתולי א-להים נפתלתי עם אחותי, גם יכולתי". דהיינו: סיבוכים נוראים הסתבכתי עם אחותי, אבל בסופו של דבר עמדתי בהם. רק אז נולד יוסף.
בסופו של יום, לא זו בלבד שבלהה מקפידה לתת לרחל את מקומה כגבירה, עד שגם בהריונה השני היא מוגדרת כ"שפחת רחל", אלא גם עם ישראל כולו נותן לה, לרחל, את מקומה המרכזי, כאשר יותר מכל האימהות האחרות, היא נקראת: "רחל אמנו", או "מאמע רוחל".
איש לא אמור להיות כמו רחל אמנו. אבל כולנו צריכים ללמוד ממנה את היכולת להיענות לאתגר, שקורא לנו בשעת הצורך, 'לזוז הצדה' ולפנות חלק מן המקום שלו לזולתנו.
איזהו מכובד? - המכבד את הבריות!!!


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: