בגמרא[1] ישנו בירור של המושג ברית. בתולדות עם ישראל היו שנים ודורות מסובכים. למשל” בזמן הושע” הנביא הראשון של תרי עשר” היה מצב של שחיתות וירידה מוסרית. על דורות אלה יש ביטוי של חז”ל בגמרא שם: “תמה זכות אבות”. על זה מעירים התוספות: “אומר רבינו תם” דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה” דהא כתיב – ‘וזכרתי את בריתי יעקוב’ אף לאחר גלות” ואנן אין אנו מזכירין זכות אבות אלא הברית”. ברית אבות קיימת לנצח נצחים” על אף הסיבוכים. היא מין כוח עליון” יסודי מאוד ועמוק מאוד של קדושת ישראל. דברים אלה נמצאים בהרחבה בדברי קודש של ספר הכוזרי ושל המהר”ל.
מהו העניין של זכות אבות? המשך מהאבות לבנים” השפעה של אבות גדולים וקדושים על הבנים. אברהם אבינו” האב הראשון היה מחנך גדול” ככתוב “למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד'”. היו לו חניכים” והוא גייס אותם למצוה אחת: “וירק את חניכיו” להציל את לוט. אמרו חז”ל: אברהם אבינו מגייר את האנשים ושרה את הנשים. זכות אבות היא כח מוסרי” רוחני ואמוני שנמשך מהמקור הגדול והקדוש של האדם המחנך האצילי לדורות רבים. זהו כוח רוחני אנושי הנמשך ממקור קדושה אנושית. מתוך זה צריך להבין שיש מצבים שנגמרת זכות אבות. זכות אבות יכולה להימשך הרבה מאוד דורות” אבל במצב של תסבוכת נוראה ואיומה היא תמה” מפני שכל תוקפה הוא אנושי. מה שאין כן ברית; ברית אינה אנושית אלא שמימית” אלוהית” ולכן היא נצחית. “כרת ד’ את אברם ברית” [2]. הברית היא מעל כל הדורות” ונמשכת מ”צדיק בכל הדורות” [3]” כמו שכתוב [4]: “והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם” [5].
מקורות:
[1] שבת דף נ”ה עמ’ א’.
[2] בראשית ט”ו י”ח.
[3] ברכות ההפטרה.
[4] ויקרא כ”ו י”ב.
[5] ע”פ שיחות הרצ”י ויקרא עמ’ 303-5.
