ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


יעקב אבינו ו'הקוד האתי' של העובד

נתן קוטלר

השיח הציבורי כיום מלא בדיונים על זכויות העובדים מבחינת השכר, תנאי התעסוקה וכדומה. אך כשם שהמעביד חייב לדאוג לזכויותיהם של עובדיו, כך העובדים חייבים למלא את חובתם הבסיסית כלפי המעביד ולשמור על מוסר עבודה (ראה רמב"ם, הל' שכירות י"ג, ז).
אם היינו כותבים את 'הקוד האתי' של העובד, חלק ניכר מהסעיפים היו נלמדים מיעקב אבינו:
"חובת העובד להימנע מבטלנות במסגרת שעות עבודתו - כאשר יעקב אבינו הגיע לאזור חרן, הוא ראה כמה רועים 'רובצים' מסביב לבאר, "וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ" (בראשית כט, ז). רש"י מסביר את הביקורת של יעקב כלפי הרועים, בדברים הבאים: "לפי שראה אותם רובצים, כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד, אמר להם הן עוד היום גדול, כלומר אם שכירים אתם לא שלמתם פעולת היום". הרמב"ם פסק דין זה להלכה: "כך העני (העובד) מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במרמה אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן" (הל' שכירות שם).

"חובת העובד להשקיע ולעבוד בכל כוחו - יעקב אבינו אומר לרחל וללאה: "וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן" (בראשית לא, ו). הרמב"ם לומד מכאן: "וכן חייב לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר 'כי בכל כחי עבדתי את אביכן' " (הל' שכירות שם).

"חובת העובד להימנע מעיסוקים אחרים בזמן עבודתו - התורה מדגישה שיעקב הפריד בין צאנו לצאן לבן: "וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן" (בראשית ל, מ). המדרש הגדול מסביר: "נטל כל הבהמות שעלו בחלקו ונתנן לבניו לרעות אותן והוא רועה שאר צאנו של לבן, שאין השכיר רשאי לעשות לעצמו מלאכה עם מלאכת בעל הבית" (מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ז עמ' תקמ"ו). לומדים מכאן שיעקב לקח אחריות אישית על צאנו של לבן ולא הסיח דעתו למחויבויות אחרות בשעת עבודתו.

"חובת העובד לשמור ולהתייחס בזהירות ובעדינות לציוד המעביד - יעקב אבינו אומר ללבן: "רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ" (בראשית לא, לח). החזקוני מסביר: "לֹא שִׁכֵּלוּ - נוהג שבעולם הרועה מכה הצאן ודופקם ומנהלם בדוחק וע"י כן משכלות, ואני לא הכיתים אלא ניהלתים לאט". אם כן, רואים מכאן שיעקב אבינו התייחס במקצועיות ובזהירות לרכושו של לבן.

"חובת העובד להימנע מלהשתמש ברכושו של המעביד לצרכיו האישיים - יעקב אבינו אומר ללבן: "וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי" (בראשית לא, לח). החזקוני מסביר: "מנהג הרועה כשהוא נוהג צאן למקום רחוק למצוא מרעה דשא ואינו מוצא לקנות לו מזון לפי שנתרחק מן היישוב, לוקח לו מאילי הצאן שאינם ראויין לפרייה ואוכלן, אבל אני אילי צאנך לא אכלתי". אם כן, יעקב אבינו הקפיד שלא להשתמש ברכושו של לבן לצרכיו האישיים.

המדרש הגדול (שם) דורש על הנאמר ביעקב: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד" (בראשית ל, מג): "בוא וראה שכל שכיר העושה באמונה נוטל חלקו בעולם הזה יותר על חלקו הצפון לו לעולם הבא. למד לך מיעקב אבינו שבתחלה היה ריקן ולבסוף 'ויהי לו צאן רבות' (שם)". ולכן ככל שהעובד ישמור על 'הקוד האתי' ויחתור למקצועיות וישקיע בעבודתו כראוי, כך הוא יצליח יותר ויראה ברכה בעמלו.



תגיות: עבודה | יחסי עובד מעביד | יעקב אבינו



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויצא ה'תשע"ג:
חבר זה חבר - הרב שלמה אבינר
חרדות בעת מלחמה (א) - הרב אלישע אבינר
"אדם שיש לו מקום" - הרב עזריאל אריאל
ברית אבות וזכות אבות - הרב דוד לנדאו
סוֹף לְרִשְעָתַיִם - הרב שלמה אבינר
החולם והלוחם - הרב חנוך בן פזי זצ"ל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: