ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


החולם והלוחם

הרב חנוך בן פזי זצ"ל

יציאת יעקב מארץ ישראל וחזרתו מאופיינת בשני חלומות נבואיים. בתחילתה חלום סולם יעקב ובסופה חלום העתודים נקודים וברודים. גם בנו יוסף נודע בחלומותיו.
בשני האישים מופיעה מילה החוזרת על עצמה כמה פעמים עם חשיבות מיוחדת, וזו המילה 'והנה'. "ויחלום והנה סולם... והנה מלאכי... והנה ה'... והנה אנכי...". בחלומו של יוסף בפר' וישב: "שמעו נא החלום... והנה אנחנו מאלמים... והנה קמה אלומתי... והנה תסובינה...".
ריבוי במילה 'והנה' הלוא דבר הוא. המקור למילה 'הנה' הוא 'הן' - במובן של אמת וקיום ממשי, כשאדם רוצה לתאר דברים כהוויתם ללא זיוף.
מה בין חלום לחלום נבואי? החלום, מקורו בדמיון האנושי ואילו החלום הנבואי הוא מראה עליון המוגשם בדמיון. חז"ל בברכות זה אמרו ש"החלום אחד מששים בנבואה". כלומר נקודת אמת, אך קשה להבחין בה כיוון שבטלה ב-60.
לעומת זאת, החלום הנבואי כולו, על כל ששים חלקיו (הנה גימטריה 60), אמת מוצקה ללא זיוף, ועל כך אמר הנביא ירמיהו: "הנביא אשר אתו חלום... ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת, מה לתבן את הבר" (ירמיהו כג כח).
החלום מופיע לאדם בערפול ובטשטוש בין מציאות לדמיון, ואילו החלום הנבואי מופיע בבהירות ובעצמה. והנביא רואהו כדבר חי העומד לנגד עיניו.
המילה 'והנה' החוזרת על עצמה (גימ' 60) באה להדגיש שלפנינו חלום נבואי שכולו אמת. וכדברי האוה"ח הקדוש (כח' יב'):
"טעם אומרו והנה, להיות שאין החלום מוחלט בבחינת הצדק כי החלומות שוא הם, גם שעל כל פנים יהיה בהם תבן, כי הם במראה השעמום (ערבוב המחשבות) לזה אמר 'והנה', כי הדברים בלא שעמום ודמיונות, אלא כל דבר נגלה אצלו ומבואר כיום יאיר. ואין זה דומה לשאר החלומות שרואה דבר ואינו מחליט בראייתו מה שהוא רואה, ולזה תמצא שדקדק לומר 'והנה' בכל פרט... הכוונה בזה שהיתה נבואה ממש".
ובפרשת וישב כותב אוה"ח (לז' ז') "אמר ג' פעמים והנה. דע כי החלום אשר יהיה מראה הנבואה והודעה מהמודיעים שלפני ה', האות והמופת הוא אם יהיה החלום בהיר וצהיר כיום יאיר שיהיה הדבר בעיניו כאילו הוא בהקיץ ממש... כי החלומות אשר הם צעירים ישחקו בו יהיה בלבול הרעיון והגזמת הנדמה. על כן סיפר יוסף ואמר והנה בכל פרט, שכל דבר שהראוהו היה ברור בעיני שכלו כאילו היה רואהו עתה שהוא בהקיץ בהשלמת דעתו ואין זה אלא חלום צודק".
חלומותיו של האדם, הם המצע שעליו מיושמים שאיפותיו. החלום הראשון שבו מלאכי אלקים עולים ויורדים הוא חלום רוחני המחבר שמים וארץ. כאותו נווד המראה לרבה בר בר חנה מקום שבו שמים וארץ נושקים (בבא בתרא עד').
חיבור שמים וארץ הוא בבחינת התורה כולה על רגל אחת. לדבוק בעולם הרוחני בעודי קבוע בחיים המעשיים.
בחלום השני המתמקד בצאן וברכוש לאחר עשרים שנה בבית לבן, יש מעין ניתוק בין מגמת חיבור שמים וארץ. ומשום כך רואה יעקב צורך לחזור ולהתחבר לא"י, משום שבה גם הארציות מקודשת והוא גם מקבל על כך הוראה נבואית: ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך" (לא' ג'). "עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך" (שם יג').


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: