הוא פראי” אנרגטי ומפר כל שלווה. לא מדובר רק בעשיו האדמוני אלא בעיקר בצבע האדום” צבע שלא מתייאש מלדרוש תשומת לב ומצליח לשבות כל מבט. צבע הקוטע את נסיעתנו בתמרורי אזהרה או סימון- עצור!. ‘צבע אדום’ מקפיץ את כולנו לחדרי בטחון” איש לא נותר אדיש. צבע אדום של תות על עוגת קצפת יכניס את כולנו למאבק מול תיאבון פראי. צבע שמפר את האיזון בכוחות הנפש פנימה” מלבה יצרים ומוציא אנרגיה משליטה. צבע דם שפרץ את מסגרת העור” צבע נפש ההולכת לאיבוד! נורה אדומה לא תמיד תצליח לבלום את פראיות הצבע האדום. אז אולי נמחק לגמרי את הצבע האדום מהחיים ונחיה על טהרת הגוונים הרגועים?
ת.ז. אדומה
‘הוא אדום ומאכלו אדום וגבוריו אדומים ולבושו אדום ומגיניו אדומים וארצו אדומה’ כך מאפיין מדרש תנחומא את עשיו” המתקדם עם ארבע מאות שכירי חרב לעבר אחיו התם. הוא פשוט פרא אדם. אדום משולב במספר ארבע מאות מצלצל בפעם השניה גם מתוך מסכת ברכות: מעשה ברב אדא בר אהבה שראה כותית יוצאת בכרבלתא (לבוש) אדומה לשוק. חשב שהיא בת ישראל וקרע ממנה את הכרבלתא. לאחר מעשה הסתבר שהיא כותית ו’מתון’ שמה” חייבוהו השופטים לפצות אותה בארבע מאות זוז. אמר לעצמו ‘מתון מתון” ארבע מאה זוז שווה המתינות…’.
את תעודת הזהות של עשיו הרשע אפשר לתמצת במילה אחת- אָדום. מאז” המשיך לו הצבע האדום להופיע בשלשלת הרומית כדגל הקרב הרומי. ‘רומי- היא אדום הרשעה’. עד היום” אותו אדום מסורתי מופיע ברקע סמל רוסיה וכן בציפורני העיט בסמלה הרשמי של גרמניה” שניהם ראו עצמם כממשיכי הסמל הרומאי ובנו את סמלם על סמך סמלי רומא (האדום וציור העיט הרומי. במאמר מוסגר אציין שגרמניה בחרה דגל שכולו צבעי דין- שחור” אדום וזהב” לעומתה ישראל בחרה צבעי חסד- לבן ותכלת. במאמרים נוספים אולי אזכה להרחיב קצת על משמעות צבעים נוספים בטבע).
מתייאשים ממנו?
אין ספק” העולם היה מסתדר טוב ללא אכזריות רומא וממשיכי דרכה ובכלל בלי הצבע האדום. היינו מוותרים עליו. אלא שפתאום צץ לו הצבע האדום מתוך פרוכת המקדש- תולעת שני וארגמן. פתאום נזכרים במלך המוערץ דוד ‘אדמוני עם יפה עיניים’. ובכלל נקראו משפחות יהודה על שם האדום- משפחת תולע ופואה (צמח שיצרו ממנו אדום) וכן זרח” ובכלל אמר לי ידידי זרחיה ליאור כי אבנו של ראובן אודם היא” איזה חושן ססגוני. כנראה שהיהדות החליטה לא לוותר על הגוון הפראי הזה.
כבדהו וחשדהו
ומה הטבע אומר על הצבע האדום? בניגוד לתכלת השמים או ללובן העננים הקב”ה לא הציב את האדום כצבע רקע בטבע. הטבע שולף לרגע קט את גווני האדום הבוהקים ומיד מעלים אותם חזרה. הוא מופיע בתחרות השיווק הצעקנית בפריחת האביב המשוועת למאביקים. הוא צובע את נוצות העופות בלבוש הקיץ” מעיר את הטבע מתרדמת החורף ומכניס תנועה של התחדשות. צבע שמעורר חיים ומקסים גם אותנו.
אך” אומר הטבע- הברכה שבאדום מותנית בכך שיופיע בזמן המתאים ובמקום המתאים לזמן קצוב. כך גם ביהדות- מעולם לא מאסנו בצבע האדום” להיפך” לַכֹּל זמן ועת לכל חפץ. עם כזו אנרגיה הוא קיבל מקום של כבוד” במקדש ובמלוכה.
הדובדבן שבקצפת
יש אדום- יש חיים. אור השמש הלבן מורכב מכל גווני הקשת” אך בשקיעה כאשר קרן האור נאלצת לעבור מסע ארוך באטמוספרה שלנו” רוב הצבעים נשברים בדרך. רק האדום הפראי והחזק מכולם” חוצה את הרקיע ומגיע אלנו כאופק אדום שובה מבט. טעם החיים זה לא הסמל של קוקה קולה” זה הצבע האדום במקום ובזמן הנכון” נתפעל נהנה ונתעורר ממנו. אנו מכילים אותו והוא חלק קטן ומשמעותי בחיינו. מינון שרואים בטבע הוא מודל של אמונה. ידי עשיו הופיעו בעולם שלובות בקול יעקב.
