אִיצִיק וְקוֹבִּי וַאֲנִי” חֲבֵרִים טוֹבִים מְאֹד. אָנוּ מִסְתַּדְּרִים טוֹב מְאוֹד יַחַד” כִּי אָנוּ יוֹדְעִים לְוַתֵּר. לִפְעָמִים אִיצִיק מְוַתֵּר” לִפְעָמִים קוֹבִּי מְוַתֵּר” לִפְעָמִים אֲנִי מְוַתֵּר. גַּם עִם הַתַּלְמִידִים הָאֲחֵרִים בַּכִּתָּה אֲנִי מִסְתַּדֵּר. אֵיזֶה יֹפִי.
הַכֹּל הָיָה טוֹב וְיָפֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ תַּלְמִיד חָדָשׁ” וּשְׁמוֹ אָסָף. הַיֶּלֶד הַזֶּה לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי. זֶה לֹא יָפֶה לוֹמַר” אֲבָל הֶחְלַטְתִּי לִהְיוֹת כֵּן אִתְּכֶם וּלְסַפֵּר לָכֶם מַה עוֹבֵר עָלַי” בֵּין אִם זֶה לִכְבוֹדִי בֵּין אִם זֶה לֹא לִכְבוֹדִי.
הָאָסָף הַזֶּה” יֵשׁ לוֹ אֹפִי חָזָק” אֹפִי שֶׁל מַנְהִיג” וּמַהֵר מְאוֹד הוּא נַעֲשָׂה מַנְהִיג הַכִּתָּה. כֻּלָּם סוֹגְדִים לוֹ” כֻּלָּם מַעֲרִיצִים אוֹתוֹ” אַף אֶחָד לֹא מֵעֵז לְהִתְוַכֵּחַ אִתּוֹ.
יוֹם אֶחָד שִׂחַקְנוּ בְּכַדּוּר” וְכַמּוּבָן אָסָף הוּא שֶׁמְּחַלֵּק אֶת הַתַּפְקִידִים וְכֻלָּם מְקַבְּלִים אֶת דְּבָרָיו בְּהַכְנָעָה” בְּלִי לוֹמַר מִלָּה. אֲנִי לֹא יָכֹל לְהַכְחִישׁ שֶׁאָסָף מְשַׂחֵק מְצֻיָּן” לְעֻמָּתוֹ חֲבֵרִי אִיצִיק פְּעָמִים רַבּוֹת לֹא מַצְלִיחַ לִתְפֹּס אֶת הַכַּדּוּר. אָסָף הִסְתַּכֵּל לְעֶבְרוֹ בְּבוּז וְקָרָא:
“אִיצִיק-פִּיצִיק-מִיצִיק” לֵךְ הַבַּיְתָה” אֵינְךָ יוֹדֵעַ לִתְפֹּס כַּדּוּר!” אִיצִיק הִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ” וְכֻלָּנוּ שָׁתַקְנוּ. הוּא הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו וְהָלַךְ הַבַּיְתָה.
לִבִּי עָלֶיךָ” אִיצִיק” אֲבָל מַה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עֲבוּרְךָ?
לְמָחֳרָת שִׂחַקְנוּ תּוֹפֶסֶת תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ אָסָף. הוּא בֶּאֱמֶת רָץ מַהֵר” יֵשׁ לוֹ גּוּף חָזָק. גַּם אֲנִי מִסְתַּדֵּר בְּצוּרָה מְכֻבֶּדֶת” לֹא כֵן קוֹבִּי. הוּא קְצָת כָּבֵד” הוּא מִתְנַשֵּׁף” וְלָכֵן נִתְפַּס מִיָּד. עַל טָעוּתוֹ זֹאת הוּא שִׁלֵּם מְחִיר כָּבֵד. אָסָף קָרָא לְעֶבְרוֹ: “קוֹבִּי-דוֹבִּי-מוֹבִּי” אֵינְךָ יוֹדֵעַ לָרוּץ! לֵךְ הַבַּיְתָה!” קוֹבִּי חִכָּה לִתְמִיכָה מֵאִתָּנוּ” לִמְחָאָה כָּל שֶׁהִיא” אָז מַה אִם הוּא רָץ לְאַט” הֲרֵי סַךְ הַכֹּל זֶה מִשְׂחָק” אַךְ אָנוּ מִלֵּאנוּ פִּינוּ מַיִם. קוֹבִּי הִשְׁפִּיל מַבָּטוֹ וְחָזַר לְבֵיתוֹ.
הִרְגַּשְׁתִּי מְאֹד לֹא נָעִים” אַךְ אִם אֶתְוַכֵּחַ עִם אָסָף לֹא יֵצֵא מִזֶּה כְּלוּם. הוּא יִשְׁלַח אוֹתִי הַבַּיְתָה וְגַם לֹא אַצִּיל אֶת קוֹבִּי” לָכֵן שָׁתַקְתִּי.
אֲבָל לְמָחֳרָת קָרָה מַשֶּׁהוּ מִסּוּג אַחֵר: אָסָף אִרְגֵּן מִשְׂחַק מַחְבּוֹאִים. לְדַעְתִּי הִתְחַבֵּאתִי טוֹב” מַה אֲנִי אָשֵׁם שֶׁגִּלּוּ אוֹתִי מִיָּד? צָחַק עָלַי אָסָף: “אַבְרִי-שַׁבְרִירִי” לֵךְ לֶאֱכֹל סֶלֶרִי!” כֻּלָּם הִתְפּוֹצְצוּ מִצְּחוֹק” יֵשׁ אֲפִלּוּ שֶׁחָזְרוּ עַל הַפִּזְמוֹן. רַצְתִּי הַבַּיְתָה בְּבֹשֶׁת פָּנִים וּבְבֶכִי.
“לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה?” שָׁאַל אוֹתִי אַבָּא.
סִפַּרְתִּי לוֹ הַכֹּל.
“אַגִּיד לְךָ” אַבְרִי…” פָּתַח אַבָּא. מַה שֶּׁאָמַר לִי אַבָּא” לֹא אֲסַפֵּר לָכֶם” אַחֶרֶת זֶה יִהְיֶה אָרֹךְ מִדַּי. אֲבָל אִם נִחַשְׁתֶּם” אָנָּא כִּתְבוּ לִי.
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)