2524-2516
לִפְנֵי שָׁבוּעַ סִפַּרְתִּי לָכֶם סִפּוּר קָשֶׁה עַל פֶּסֶל מִיכָה” סִפּוּר עַל גֶּזֶל וַעֲבוֹדָה זָרָה. הַשָּׁבוּעַ אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר לֹא פָּחוֹת קָשֶׁה. כָּל זֶה קָרָה בִּזְמַן כּוּשַׁן רִשְעָתַיִם” [1] וְעַכְשָׁו אַתֶּם מְבִינִים שֶׁבִּגְלַל פָּרָשִׁיּוֹת מִסּוּג זֶה הַשֵּׁם גָּזַר עָלֵינוּ שֶׁאוֹתוֹ רָשָׁע יִשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ.
***
אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וּפִילַגְשׁוֹ יָצְאוּ לְדַרְכָּם מִבֵּית לֶחֶם לְהַר אֶפְרַיִם אַחֲרֵי צֵאת הַכּוֹכָבִים. [2] חֹשֶׁךְ מִסָּבִיב” תַּנִּים מְיַלְּלִים” נְמֵרִים נוֹהֲמִים” וְהַלְּבָבוֹת דּוֹפְקִים מִפַּחַד מִפְּנֵי שׁוֹדְדִים.
הִנֵּה חוֹמַת הָעִיר יְבוּס.
– “אוּלַי נִכָּנֵס?” שׁוֹאֶלֶת הָאִשָּׁה אֶת הָאִישׁ.
– “לֹא” אֵין פֹּה אַף מִשְׁפָּחָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל” כֻּלָּם פֹּה גּוֹיִים” יְבוּסִים. נַמְשִׁיךְ הָלְאָה לָעִיר ‘גִּבְעָה’ שֶׁבְּנַחֲלַת בִּנְיָמִין” שָׁם נוּכַל לָלוּן אֵצֶל בְּנֵי עַמֵּנוּ”” אוֹמֵר הָאִישׁ.
אַךְ מַה נּוֹרָא הַדָּבָר” אֵיזוֹ אַכְזָבָה” דּוֹפְקִים הֵם עַל הַדְּלָתוֹת וְאֵין אִישׁ פּוֹתֵחַ לָהֶם. אִישׁ אֵינוֹ אוֹסֵף אוֹתָם לְבֵיתוֹ. אֵין מִשְׁפָּחָה שֶׁרוֹצָה לְהַכְנִיס אוֹתָם לְבֵיתָהּ אֲפִלּוּ רַק לְלַיְלָה אֶחָד. [3] קַר לָהֶם” מְאֹד הִתְעַיְּפוּ מֵהַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה שֶׁעָבְרוּ” וְהֵם מַרְגִּישִׁים רַע כָּל כָּךְ. לֹא מְבִינִים לָמָּה הָאֲנָשִׁים פֹּה אַכְזָרִיִּים כָּל כָּךְ. הֵיכָן יִישְׁנוּ?
וְהִנֵּה” הַפְתָּעָה! אִישׁ זָקֵן בָּא מֵעֲבוֹדָתוֹ בַּשָּׂדֶה” וְרוֹאֶה אוֹרְחִים בָּרְחוֹב. שׁוֹאֵל הַזָּקֵן:
– “אָנָה תֵּלֵךְ וּמֵאַיִן תָּבוֹא?” [4]
עוֹנֶה הָאוֹרֵחַ:
– “אֲנִי עוֹבֵר כָּאן בְּדַרְכִּי לְבֵיתִי שֶׁבְּהַר אֶפְרַיִם” וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתִי הַבַּיְתָה. לֹא חָסֵר לָנוּ דָּבָר” יֵשׁ אִתָּנוּ מַסְפִּיק אֹכֶל.”
הָאִישׁ הַזָּקֵן אוֹמֵר:
– “אַל תִּישַׁן בָּרְחוֹב” כָּל מַחְסוֹרְךָ עָלַי.” [5]
הָאִשָּׁה מְנַגֶּבֶת אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְהָאִישׁ מְחַבֵּק אֶת הַזָּקֵן בְּהִתְרַגְּשׁוּת. בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזָּקֵן הֵם מִתְרַחֲצִים” אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים.
רַק עָלוּ הָאוֹרְחִים עַל הַמִּטּוֹת שֶׁהֵכִין לָהֶם בַּעַל הַבַּיִת” וְהִנֵּה נִשְׁמַעַת דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת. לִפְנֵי שֶׁהַזָּקֵן מַסְפִּיק לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת נִשְׁמָעוֹת עוֹד שָׁלוֹשׁ דְּפִיקוֹת חֲזָקוֹת וְנִשְׁמַעַת צְעָקָה:
– “פְּתַח מִיָּד! הִזְדָּרֵז! פְּתַח כְּבָר!”
כִּתְרֵיסַר אֲנָשִׁים עוֹמְדִים מוּל הַדֶּלֶת שֶׁנִּפְתְּחָה” וְצוֹעֲקִים:
– “הוֹצֵא אֵלֵינוּ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִכְנַסְתָּ לְבֵיתְךָ! אֲנַחְנוּ לֹא אוֹהֲבִים אוֹרְחִים! אֲנַחְנוּ נָצִיק לָהֶם!”
הָאִשָּׁה חוֹשֶׁבֶת בְּלִבָּהּ: “מַמָּשׁ כְּמוֹ בִּסְדוֹם”.
בַּעַל הַבַּיִת נִבְהָל וְנִפְחָד” וְאוֹמֵר לְאַנְשֵׁי הָעִיר:
– “אַל נָא תָּרֵעוּ” אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּא הָאִישׁ הַזֶּה אֶל בֵּיתִי” אַל תַּעֲשׂוּ אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאת.”
וּמֵרֹב פַּחַד הוּא מַצִּיעַ הַצָּעָה מְרֻשַּׁעַת:
– “קְחוּ אֶת בִּתִּי וְאֶת פִּילַגְשׁוֹ” עָשׂוּ לָהֶם מַה שֶּׁתִּרְצוּ. רַק לָאִישׁ הַזֶּה לֹא תַּעֲשׂוּ נְבֵלָה כָּזוֹ”.
הָאִישׁ הָאוֹרֵחַ מִתְאַכְזֵר גַּם הוּא” וְדוֹחֵף אֶת פִּילַגְשׁוֹ הַחוּצָה לִידֵי הַפּוֹרְעִים שֶׁבַּחוּץ. הֵם מְצִיקִים לָהּ כָּל הַלַּיְלָה. לִפְנוֹת בֹּקֶר הִיא מַגִּיעָה חֲזָרָה לְבֵית הָאִישׁ הַזָּקֵן וְנוֹפֶלֶת לְלֹא רוּחַ חַיִּים בְּפֶתַח הַבַּיִת… [6]
הָאוֹרֵחַ חוֹזֵר בַּבֹּקֶר לִמְקוֹמוֹ” וְשׁוֹלֵחַ מִכְתָּבִים לְכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַמַּעֲשֶׂה” וּמוֹסִיף:
– “לֹא נִהְיְתָה וְלֹא נִרְאֲתָה כָּזֹאת מִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם” עַד הַיּוֹם הַזֶּה.” [7]
***
מַה לְּדַעְתְּכֶם תִּהְיֶה תְּגוּבַת עַם יִשְׂרָאֵל לַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא?
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)
מקורות:
[1] רש”י שופטים יז’ א’. אבל עיין רש”י על שמואל א'” כ'” ל'” על בן נעוות המרדות.
[2] שופטים יט’ א’-ט’.
[3] שם טו’.
[4]שם יז’.
[5]שם כ’.
[6]שם כב’- כו’.
[7]שם ל’.