במאמר הקודם פגשנו את ההצעה החינוכית של שניים מגדולי ישראל – הרב יוסף יוזל הורביץ” מראשי תנועת המוסר” מייסד ישיבת נובהרדוק” והרב קלונימוס קלמיש שפירא הי”ד” האדמו”ר מפיאסצנה (מחבר ספר “חובת התלמידים”). אף שבאו מעולמות רוחניים שונים – תנועת המוסר ותנועת החסידות – הם היו שותפים לשיטה חינוכית אחת: חברות ב”חבורה” לעבודת ה’. במקום שכל אחד יעבוד את ה’ בעצמו” לבדו מול קונו” עמלים בני החבורה יחד ותומכים זה בזה.
עבודת ה’ לא היתה זהה בנובהרדוק ובפיאסצנה. בנובהרדוק – עבודת המידות היתה עיקר: לשרש את המידות הרעות” לשבור את הגאווה ולחשוף את הנגיעות האישיות המטעות את האדם ומרחיקות אותו מהשלמות. בפיאסצנה – הלהט החסידי” הדבקות בה'” השמחה” עבודת הדמיון היו עיקר. מה שמחבר בין נובהרדוק לפיאסצנה הוא הכלי המשותף להשגת המטרה: החבורה.
בנובהרדוק” קבעו בני החבורה תכנית לעבודת המידות” וביצעו אותה בכוחות משותפים. החבורות התכנסו לעיתים קרובות” וכל אחד היה מוסר דין וחשבון על פעולותיו (במסגרת התכנית שנקבעה) בפני יתר בני החבורה. בני החבורה היו שומעים את חברם” בוחנים” מעירים ומבקרים. כך כל אחד לפי תורו היה מוסר דו”ח על מאמציו בעבודת המידות” וחבריו היו שואלים” מעירים ומבקרים” מחפשים דרך לתיקון” מטילים עליו “תרגילים” מסוימים להתקדמות ושיפור עצמי.
בפיאסצנה” בני החבורה היו מתכנסים ללימוד משותף בספרי חסידות” ובוחנים כיצד ליישם את הרעיונות החסידיים בחיים. כלומר” החבורה עוסקת בהפנמה של התורות החסידיות. “כשילמדו יחד איזה עניין מענייני הדרכה” לא יעברו עליו כעל איזה סיפור מעשה אלא ילמדו בנחת ועיון ויתאימו אותו העניין לעצמם איך יקיימו הם את דברי ההדרכה של הספר ואיך יקבעו את הדבר בקרבם” (“הכשרת האברכים” עמ’ קמט). כל אחד ישתף את בני החבורה ברעיונותיו בעבודת ה’. גם “אם ט’ פעמים לא יהיה ממש בדבריו יכול להיות בפעם העשירי דבר טוב”. כדרכם של החסידים” ישתו בני החבורה “משקה” ביחד (“לא להשתכר ולהולל ח”ו”!!!)” ואחר כך “יזמרו איזה זמר של התעוררות… ואם תתלהב נפשם וירצו לרקוד יחד – ירקדו” ובלבד שלא יבלו את הזמן בשתייה” זמרה ורקידה בלבד” (שם עמ’ קנ).
עם כל יתרונותיה של ה”חבורה” יש בה גם סכנות. גם בנובהרדוק וגם בפיאסצנה הצביעו על סכנות אחדות. בנובהרדוק” העלו את החשש של שהחברות ב”חבורה” תיצור בה תלות” וכשיעזוב את חבורתו לא יהיה לו כוח עמידה: משל “למי ששואל בגדים” כלים ובית מהרבה אנשים. בזמן השאלה” הוא מתראה כעשיר” והכל מכבדים אותו ומחזיקים אותו לנכבד”. אבל כשייגמר זמן ההשאלה הוא יישאר עירום וחסר כל. לכן בנובהרדוק” הדריכו שלא להסתמך על ה”חבורה” בלבד אלא לשלב בה עבודת ה’ ביחידות” בינו לבין עצמו” על מנת לחשל את כוחותיו שיוכל להחזיק מעמד גם כשהוא לבד.
בפיאסצנה” העלו כמה חששות. א. חששו שה”חבורה” תהפוך ל”כת” מתבדלת המתרחקת מכלל הציבור. לכן” הורה האדמו”ר מפיאסצנה לבני החבורה שלא להקים להם “מניין” נפרד אלא להתפלל עם הציבור. “כי אדרבה ככל שיעלו החברים בעבודת קודשם צריכים יותר להתקשר בישראל עובדי ה’ בכלל” ובהחסידים בפרט” (שם קמז). ב. החברות ב”חבורה” (קבוצה אקסקלוסיבית של בני מעלה!!) עלולה להוביל לגאווה” לכן בני החבורה “לא יתפארו לעיני זולתם”. ובכלל “כל עבודה קדושה שיש בה התגלות נפש מתנגדת היא לשאון ולפרסום” ונוח לה ההסתר ולא ברעש ה’ “. ג. האדמו”ר הזהיר שלא לבלבל בין המטרה לאמצעי: המטרה היא עבודת ה’ ולימוד תורה. האמצעי היא ה”חבורה”. לא ה”חבורה” עיקר אלא עבודת ה’!! החברות ב”חבורה” איננה תנאי לעבודת ה’ אלא אמצעי אחד מבין רבים. לכן גם מי שאיננו יכול להצטרף ל”חבורה” חייב בעבודת ה’.
על אף כל הסכנות הנ”ל” הכריעו בנובהרדוק ובפיאסצנה לטובת ה”חבורה” מפני שיתרונותיה עולים על חסרונותיה. (להרחבה: על נובהרדוק – הרב דב כ”ץ “תנועת המוסר” כרך ד’. על פיאסצנה – ד”ר רון וקס “להבת אש קודש”).
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.
