חג האילנות” ראשוני הממהרים כבר פורחים” והטבע שולח קרני התעוררות ראשונים שעוד ילכו ויתעצמו באביב.
אמנם” על פי השוואת הפסוק” כי האדם עץ השדה” יש בו בזמן הזה גם התבוננות פנימה” אל יסוד הצמיחה וההתחדשות של האדם עצמו. או אל יסוד הצמיחה של האילן באדם עצמו.
למי אנו דומים? על פי סדר הבריאה – לחי. ואם כן המילה השייכת לנו היא גדילה. אך נקודה מיוחדת בצומח מזכירה דווקא את האדם – הזקיפות כלפי מעלה” בניגוד לחיה המאוזנת. זקיפות” משמעה עולם ערכים” תחתון ועליון” התקדמות והתעלות. לפי השוואה זו מתאימה לנו יותר המילה צמיחה” המאפיינת צורת התפתחות ערכית מלמטה למעלה. גדילה לגוף וצמיחה לנשמה” לצד הנפשי ההולך וצומח.
גם הצמיחה עצמה היא בעלת שני ממדים. צמיחה אחת כמו העץ – מלמטה למעלה” התפתחות חינוכית איטית משנות ילדות עד זקנה.
אך הנשמה מאפיינת לנו גם צמיחה הפוכה” מלמעלה למטה” בצורת השתלשלות” מנקודת השורש הפנימית שלנו” ועד לפרי החיצוני. ולפי צמיחה זו אנו הולכים ומגלים כל החיים את השורש הפנימי הגנוז שלנו.
ננסה להתבונן יחד בארבעת חלקי האילן” ובהקבלתם לאילן הנפש שלנו בתוכנו פנימה.
אנו עוסקים בשורשים” בגזע” בענפים ובפירות.
שורשים – הם הרומזים לשורש האישיות” הנקודה הפנימית” הבלתי ממומשת” הסוד. כנגד האות י’ (שבשם ה’)” שהיא תלויה באוויר” נקודה” המרמזת על פוטנציאל שאצור וגנוז בתוכה פנימה. ושעתיד ללכת ולהתרחב” ולהופיע בעולם.
גזע – השורש הקטן מתעבה” ונהפך לגזע” יציב” נוכח” ששנות החיים טבועות בו בטבעות. וכך גם אנו נעים מעגלים מעגלים כמו העץ” הופכים את הנקודה לשטח” דרך ההתפתחות האישית הפרטית של האדם. אלו הן שנות הינקות והילדות” שבהן מתעצבת לה אישיות” נוכחות מופיעה” מעובר במעי אימו” אל תינוק נטול אישיות ההופך לילד” וגזע של הופעה עצמית מתחיל לצמוח” כנגד אות ה'” היציבה והמבוססת” השולחת שתי רגלים על הארץ” וביחד עם השורש יש לנו אותיות י-ה שמהוות שם בפני עצמן.
ענפים – כאן אנו פוגשים כבר התפתחות” פנייה אל העולם” יצירת משהו משותף מתוך הנקודה הפנימית שלי” ומה שאני פוגש” תהליך הפוטוסינתזה הוא המתרחש בענפים ובעלים ועניינו – מפגש עם אור מבחוץ והפיכתו לאנרגיה פנימית. ובעין האדם מקבילים הענפים לגיל הנעורים” שבו עסוקים רבות בקבלה מן החוץ” מהחברה” מדמויות שהן מחוץ לבית” שאינם חלק מהשורשים האישיים. הענפים מתפשטים” מבקשים ללמוד עוד” להפוך עוד אור לאנרגיה פנימית. יש והגזע מתקומם כנגד התפשטות זו” שכן היא עלולה להראות לו מסוכנת למדי” מסכנת את יציבותו שלו” ואת יציבות השורשים. אך זהו שלב הכרחי” הענפים צריכים להתפשט. שלב זה הוא כנגד האות ו’ המוארכת והרומזת להתפשטות.
פרי – זהו תוצר התהליך כולו. היכולת להבשיל לכלל הבאת פרי” שהוא תמצית העץ” וכל כוח העץ גנוז בפרי” בשלות זו היא התכלית.
היכולת לתת לאחרים משהו משלי” משהו שהוא על פי הקוד הגנטי שלי” ואחרים אוכלים ומתאחדים. זו היציאה אל הפועל” הוצאת פירותי המיוחדים” והיכולת לתת אותם למישהו אחר – זהו שיא תהליך הצמיחה. הפרי קל לניתוק” ואם לא ייקטף – ירקב וייפול. העבודה היא לדעת לזהות את הפרי המיוחד שלי” ואותו לפתח ולשכלל כדי שיוכל להינתן לאחרים שייהנו מן הפירות המיוחדים שרק האין המסוים הזה יוכל להפיק. ושוב אנו כנגד האות ה’ המבטאת התרחבות ונוכחות של נתינה.
כתוב בספר ‘בני יששכר'” וזו לשונו:
“מה שקיבלנו מאבותינו להתפלל בט”ו בשבט על אתרוג כשר ויפה ומהודר שיזמין השי”ת בעת המצטרך למצוה” כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות” והוא כפי הזכות של כל אחד מישראל – הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיחה” שיזמין לו השי”ת לעת המצטרך את הפרי עץ הדר. והנה תפילתו תעשה פֵּרות”. עד כאן לשונו:
ט”ו בשבט הוא הזמן להתפלל על הפרי שאותו אחזיק בתחילת השנה” פרי עץ הדר שהוא כעין שיקוף של הפירות שנעשה במשך השנה כולה” פירות אילן הנפש שלנו” הנרמזים באתרוג הנופל בחלקנו ביום ראש השנה. כעת” בזמן החנטה” בנקודת השורש זה הזמן להתפלל על הפרי הזה. יהי רצון שנזכה כולנו לפירות יפים ומהודרים” אתרוג דומה ללב” פרי הלב” המשמח אלוקים ואנשים.
