הרה”ג ר’ איסר יהודה אונטרמן

“הסך הכל של התיאור” משנות דור ודור הוא כי ב”ה לא הסחתי דעתי מהחובה הקדושה הרובצת עלי” (הקדמתו לספרו “שבט מיהודה”)
הרב איסר יהודה אונטרמן” נולד בערב פסח ה’תרמ”ו בעיר בריסק. כבר בגיל 12 הצטרף לישיבת “ענף עץ חיים” בראשות הרה”ג זלמן סנדר שפירא זצ”ל” ובהמשך היה לתלמידו של הרה”ג ר’ שמעון שקופ זצ”ל. הרב אונטרמן תמך בכל ליבו בתנועת “המזרחי”” ובנאום בועידת המזרחי אמר: “אינני גורס ציונות המבוססת על שלילת העוני והלחץ שבחיי הגלות” שכן ציונות כזו עלולה להוליד תכנית נֶפל כהקמת מדינה יהודית באוגנדה. הציונות זקוקה לנשמה” ליסוד רוחני איתן המושתת על מורשת דורות”. לאחר תקופה בה כיהן כרב העיר ליברפול שבאנגליה ועשה חיל בהרמת קרן התורה בקרב יהודי אנגליה” עלה לארץ ישראל ונבחר לרבה הראשי של תל-אביב” שם גם הקים את כולל “שבט יהודה”. בשנת ה’תשכ”ד נתמנה הרה”ג איסר יהודה אונטרמן לרבה הראשי האשכנזי של מדינת ישראל” לצידו של הראשון לציון הרה”ג יצחק ניסים זצ”ל. לאחר מלחמת ששת הימים” כתב הרב אונטרמן: “לאור הניסיונות וההישגים שזכינו להם בעזרת ה’ גואל ישראל ומושיעו” ביום העצמאות ובנס הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים” כדאי שנתבונן בתוך תוכו של המאורע ההיסטורי הגדול של הכרזת הקמתה של מדינת ישראל” ומאידך צריך להתבונן גם בניסים הגלויים של ההשגחה העליונה במלחמת ששת הימים ובשחרור ירושלים וסביבתה… אנו מביטים בגאון ובשמחה על העוז והעוצמה של הישוב המצומצם בארץ” שהכריז אז על מדינה עצמאית מתוך נכונות להתמודד עם כל כוח עוין שיתייצב נגדו. הנכונות הזאת כשלעצמה מוכיחה כי רוח הגבורה והתושייה של בני ישראל בעבר המזהיר שלנו” חיה וקיימת גם עתה בקרב העם. הניצחון שנחלנו אחר כך בהדיפת התקפותיהם של שכנינו וניצחוננו במבצע קדש” עודדו את רוח העם” חיזקו את עמידתם והגיעו לשיא בניצחוננו המזהיר ובניסים הגלויים של מלחמת ששת הימים. כל אחד מאיתנו שמע בעמקי לבבו את קולו של הנביא ישעיהו: ‘צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל’… יום הכרזת המדינה מראה על האמונה החזקה בעם כי נצח ישראל לא ישקר” ובכוח זה העזו לנהוג את ספינת ישראל בין גלים זדוניים של אויבים מזויינים אשר שאפו לשבור אותה. ואילו במלחמת ששת הימים בלטה ביתר שאת יד ההשגחה העליונה” שהכרענו את האויבים שנאספו עלינו בכוח גדול ובנשק רב להשמידנו” במשך ימים אחדים”. כרב ראשי לישראל” פעל הרב אונטרמן רבות להעמקת הצביון היהודי של מדינת ישראל. בהופעתו האצילית ובסגנונו הבהיר” תרם לגישור בין חלקים שונים בציבור ולמניעת מתחים חברתיים. בערב פסח ה’תשכ”ה” כאשר הגיעו ידיעות על מצוקה קשה של היהודים בברית המועצות ובמדינות ערב” חיבר הרב אונטרמן תפילה שנאמרה בליל פסח בבתי הכנסת: “ריבון העולמים” בליל שימורים זה של חג הפסח נודה ונהלל לשמך הגדול שהפלאת עם אבותינו להוציאם ממצרים” מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה” ואנו עורכים את סדר הפסח כמצוה עלינו בתורתך בשמחה ובחדוות הנפש. אכן לבנו הומה ברגשי צער וחמלה על אחינו היקרים” המון בית ישראל” השוכן בגלויות קשות” באין יכולת לחוג את חג המצות” ומחוסר אונים לשמוח בזמן חירותינו. אנא” אבינו שבשמיים” יגולו נא רחמיך עליהם לקבץ נידחים ולהושיבם על אדמת ישראל” שם יקרבו לאמת ואמונה ואור תורתך יאיר עליהם להחיות את רוחם ולשובב נפשם ולחדש ימיהם כקדם. החש את גאולתנו השלימה” ע”י משיח צדקך” ונזכה לעשות הפסח כהלכתו בבית הבחירה במהרה בימינו” אמן.” ביום כ”ד שבט ה’תשל”ו” השבוע לפני 37 שנה” נתבקש הרה”ג ר’ איסר יהודה אונטרמן לישיבה של מעלה” והוא בן 90 שנה. זכותו תגן עלינו” אמן.