דרך ארץ קדמה לתורה
אם דרך ארץ קדמה לתורה זהו סימן שיש שכינה השוכנת בעולם הכללי” והיא התנאי לעבודת ה’ עד שכל יום הוא כעין קבלת התורה מחדש” כפי שטוענת הברכה: ברוך אתה ה’ … נותן התורה! בהווה. הוא ית’ נותן לנו אותה כל יום” אך לנו כנראה אין כלים ראויים לקבל אותה…
מהי איפוא הדרך ליצור כלים נפשיים?
נדרשים ארבעה שלבים של עבודה מצדנו. לצורך הבנת השלב הרביעי עלינו להבין.
אם כן” ארבעה שלבים יש:
1. הרפיה: האדם בכוח בחירתו מסוגל לשחרר שרירים. כלומר” עליו לדעת להיכנס פנימה” להרגיש את המתח השרירי המתמיד והלא מודע ולשחרר” וכך לחיות. זה כולל נשימה נכונה” שהרי אנחנו נושמים כ-30% מהיכולות שלנו. כמו כן יש לעשות כל יום כ-20 דקות פעילות גופנית. כל זה נותן תחושה נעימה ומהווה תנאי לעבודה עצמית בדיוק כשם שלא זורעים באדמה יבשה.
2. עבודה רגשית: השלב השני מחייב אותנו לעבוד עם הרגש. כלומר” לתת מקום לרגש בצורה טבעית” לחוות אותו ולדעת לדבר עליו” לתת מקום לחדוות היצירה שכלואה בתוכנו” “להיות שם”. כיוון שאנחנו אנשי פתרון ותיקון” קשה לנו לפעמים לאפשר לרגש “להיות”. בית שבו רצים לספק פתרונות” לפעמים לא מאפשר לילד לשאת תסכול” להתמודד מתוך תחושה לא נעימה” ומשם ליצור כוחות. ומדוע חשוב כל כך לאפשר לרגש להיות? כי אם אני מנסה כל הזמן להשתלט עליו או להדחיק אותו” קול קורא נשאר פנימה במערכת הלימבית ואומר: עכשיו התגברת” אבל מה יהיה מחר? לעומת זאת” מי שאינו בורח ולומד לחיות את הרגש ללא היסטריה ופחד כשהןא נתון בו” מאפשר לגל לעבור” אומר הקול: ישר כוח” לא היה נורא בכלל!
3. עבודה על הדעות: השלב השלישי עוסק בעיקר בשינוי דעות” והוא שלב הכרחי בעבודה. האמת היא שגם כל מחשבה מוטעית בשורשה היא נכונה” ועל כן עלינו ללמוד בהבנה פנימית את המשמעות האמתית שלה” ואז נבין את הטעויות שלנו. לדוגמה אדם רוצה להיות עשיר ומשתעבד להרבה מערכות עד כדי משבר” אך בעצם” עומק הרצון שלו היה לחיות ברוחב תפיסתי או להתקרב אל השלמות הנשמתית” והצורך הזה שאין הוא מודע לו” היתרגם אצלו לרדיפה אחר עושר. אבי אבות הטומאה המחשבתית הוא הספק” והוא הופך את חיינו לגהינום” כי הרי לא משנה מה אתה חושב” בכל שלב הוא יטען שאולי הכל טעות אחת גדולה” לכן עלינו להיות מודעים ובטוחים ברצון האמתי שלנו” שבשורשו הוא טוב. שלב זה תלוי בשלב השני” כלומר בחוזק הרגשי. כשאנחנו ברפידים כלומר ברפיון אסוציאטיבי” בחולשה דמיונית של הרגש” אז תוקף הספק” העמלק שבלב (ראה רבי צדוק הכהן מלובלין). כשמגיעים ל רפידים יש סכנה שנשאל: “הֲיֵשׁ ה’ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן”: ואז התשובה היא מיד: “וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם” (שמות יז” ז-ח).
4. קליטה נכונה של דבר ה’: אלו הם שלושת השלבים להכין את עצמנו לקבלת תורה” דרך ארץ. אך השלב הרביעי הוא כבר נתינה מצדו ית’ – והוא מצריך מאיתנו קליטה נכונה ולכן עלינו ללמוד את הדרך להתחבר אל המציאות בצורה מתאימה” “דרך שמים”” שעליה נחלקו הדעות: האם המוח שהוא פסגת האדם הוא בעיקר משכן השכל או האם הוא משכן הכוח המדמה? שלוש שיטות מתייחסות לסוגיה זו: לפי הרמב”ם “הוא מקום במוח נכבד מאוד בו משכן השכל הפועל” (מוסר הרמב”ם לבנו רבי אברהם). המהר”ל מדבר על שכל עליון” שכל של תורה” שכל אלוהי כלומר על שכל החוקר עד כדי מפגש עם האמונה לפי הנוסח “הבן בחכמה”. אבל הראי”ה קוק בעקבות האר”י ז”ל (שער קיצור אבי”ע” עץ חיים) מדבר על המוח כמשכן לשני כוחות אחד ענק ואחד קטן: “השכל הרציונאלי שלנו אינו כי אם תלמיד קטן” המסביר קצת את כל אור החיים שיש באוצר דמיוננו” העשיר והקדוש” החי בחיי מציאות עליונה” המכרעת את המציאות הריאלית” באתניות עצמיות הווייתה” (אורות הקודש א'” אור הדמיון” עמ’ רכג’). עיקר ההופעה המוחית הוא כוח המדמה שהוא הפוך מהדמיונות שהם מנתקים את האדם מהמציאות” והמדמה מחבר אותו ארצה. לפי זה עלינו אפוא להשתמש בכוח המדמה” הוא השכל האלוקי” שכל של תורה” ולצייר יפה כל לימוד בראיה רוחנית עמוקה” בראייה נשמתית. ועל זה נאמר: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר” אִם אֵין תּוֹרָה” אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ” אֵין תּוֹרָה (אבות ג'” יז’).
