הרבי הראשון של חב”ד רבי שניאור זלמן מלאדי נקרא לתורה לקריאת פרשת הקללות בספר “ויקרא”. עם סיום הקריאה החוויר” וכמעט התעלף. חסידיו המבוהלים שאלו מה פשר החולשה? ותשובתו: קריאת הקללות הלמה בי כפטיש חזק. רבנו” שאלו” לפני שנה עלית לקריאה זו” ולא קרה דבר? נענה הרבי: בעבר הקורא קרא את הקללות בנועם. השנה קרא בעל הקורא בתקיפות ובפסקנות כמכה בפטיש עד שהקללות הבהילו אותי” חלשה דעתי וכוחי עד כדי עלפון. זה ההבדל בין דיבור קשה ובין אמירה. אותה תורה” אותו נוסח” אותן מילים. יחי ההבדל הקטנטן: תלוי איך הדברים נאמרים” ומתי.
משה רבנו בקש שאמרתו תיזל כטל. כמות הטל היורדת אינה מרובה” אך היא ניתנת בקביעות בכל יום ומרווה את פני תבל. ירידת הטל אינה בזעף” אינה מכה ואינה מכופפת את הצמחים” הם נשארים זקופים ומקבלים את ההשקאה בשמחה. זו דרכו של לימוד תורה באהבה” לימוד שאינו מכופף” אינו פוגע” אלא מפתח את האישיות” פותח שערי חכמה ונשמה. תלמידים נקראים בנים משום שקומתם הרוחנית נבנית על ידי מלמדיהם הבונים את אישיותם בניין-עולם.
חזון ישעיהו בן אמוץ הוא הצריך להנחות את דרכנו” “וכל בניך” לומדי תורה. כל הבנים באשר הם שם יהיו קשורים למסגרת תורנית. צאו וראו את היקף המגמות והכיוונים הקיימים כיום במסגרות החינוכיות שלנו – מישיבה קטנה עד אוניברסיטה גדולה” ממעונות יום לפעוטים/ות עד לכוללי פנסיונרים בגיל הזה”ב.
דרכי התורה הן דרכי נועם. הדרך” הכיוון והמטרות יהיו ברורים לרב ולתלמיד. מאמצי המלמד צריכים להיות כך שתהליך הלימוד לא יהיה קל מדי ולא קשה מדי” מותאם ליכולת הריכוז ההבנה. קשר נפשי וקשר לבבי הדוק בין הלומד והמלמד” כי גם לקח טוב זקוק לליבוב. הלמידה” ההבנה והקליטה צריכות להיות מותאמות לפי כוחו של כל אחד ואחד. השגחה פרטית חינוכית והיכרות מעמיקה של כוחות הנפש מלוות כל אחד בהתפתחותו. הן המנחות את המחנך בשלבי עבודתו החינוכית.
אנשי תנועת התשובה שבציבור שלנו וגם בבית מדרשנו “תורה בציון” עושים מאמצים לקדם ולהרוות את הלומדים בטל-תורה. משתדלים לעקוב אחר התפתחות כל אחד לפי כוחותיו” כישוריו והשקעתו. ההתייחסות האישית נוטעת בלב באי בית המדרש תחושה שהם נמצאים בידיים נאמנות. הביטחון העצמי וההכרה העצמית מתחזקים ומתעצמים.
ישתבח שמו הגדול שבס”ד אנו רואים שטל תורה מחיה ומפריח. שתחיית-המתים שבה ומתחדשת מכוח טללי אורות התורה” התשובה” והתחייה.
