ילדות מאושרת

שאלה: כהורים לילד בן שנתיים אנחנו סבורים שאלו השנים המופלאות והקסומות של תום ורוגע” יש לנו שאיפה שהילד שלנו יגדל מאושר” שמח” עם בטחון עצמי” אנחנו משתדלים לשמור ולהגן עליו ולהרחיק אותו ממצבים שדורשים התמודדות קשה” ולחסוך ממנו תסכולים. אחת ההתלבטויות שלנו כהורים האם לתת כמה שיותר חופש לילד” עם התערבות מינימאלית כדי לא להפריע לו לגדול” לזרום אתו” לוותר להעלים עין” או לנקוט בדפוסי תגובה סמכותיים” בהצבת גבולות נוקשים” ובכללי משמעת קפדניים?
אכן הגישה המוותרת” הפייסנית” נראית בטווח הקצר טובה ורצויה” הילד נרגע” מקבל את מבוקשו שמח ומאושר ויש שקט ורגיעה. אולם בטווח הארוך הילד יגדל חסר גבולות” לא יידע לדחות סיפוקים ויזלזל במה שיקבל.
החופש האמיתי” הפתיחות והגמישות” יכולים להתקיים רק כאשר יש מסגרת של חוקים וכללים ברורים ומוגדרים – כאשר היא נובעת מתוך אהבה ורגישות לצרכיו” מתוך כבוד ולא מתוך שתלטנות. המחשבה שילד יגדל מאושר עם התערבות מצומצמת של הורים מוכחת היום במערכת החינוך כלא נכונה” יותר ויותר ילדים מתקשים להסתגל ולקבל את כללי המערכת. כדי לגדול בוגר מאושר ואחראי הוא צריך לחוות את החוויה של “אין ברירה”” “ככה זה”. יכולת ההסתגלות של ילד למציאות היא מתוך “לא” נחרץ על כל דבר שעלול לפגוע בהתפתחותו” אם זו ישיבה מרובה מול מחשב” או ללכת לישון בזמן וכד’.
הצבת גבולות מתחילה כבר בגיל הרך – ילדים שרק נותנים להם ללא גבולות” יוצרים תמונה מסולפת על העולם. הילד חושב שמגיע לו הכל” ואם לא יקבל מה שירצה ירגיש מקופח. גבולות עקביים” הכרחיים להתפתחות הבריאה והתקינה ולהתנהגות הולמת. החוקים והכללים יוצרים מסגרת חיים בטוחה” דימוי עצמי יציב וחזק” ילדים שלא מציבים להם גבולות סובלים מחוסר בטחון עצמי והרגשה שלהורים לא איכפת מהם.
כדי לגדול ילד מאושר – חשוב סגנון דיבור מתוך כבוד” ברוך וברוגע” להסביר לו בטון נעים ומכבד.
ילד בגיל הרך רוצה לעשות הכל לבד” כך הוא מגלה את עצמו ואת יכולותיו. אם הוא מנסה לעשות דברים מעבר לכוחותיו והבנותיו” צריך להמשיך לעודד אותו לנסות ולהתנסות ולעזור לו להצליח. אין מאושר ושמח יותר מילד שהצליח במשימה (פרט כמובן לאתגרים מסוכנים). כדי ליצור עולם בטוח” חשוב לא להשתמש הרבה במילה אסור. כיוון שיצר הסקרנות חזק” הורים ימצאו עצמם אוסרים ומגבילים את הדחף להתנסות. עם זאת אסור שהוויתורים מול הדרישות והתביעות של הילד” ינבעו מחולשה “אין לי כח להתעמת איתו”… אין מינון מדויק בין גישה ותרנית וגישה סמכותית מכוונת” אבל האיזון הוא הכרחי ביחסי הורים וילדים במיוחד בתקופתנו. ילדים זקוקים להורה שימלא תפקיד סמכותי נחוש” שידע להגיד ‘לא’ עם גישה רכה ומתחשבת” עם הבנה ורגישות. ילדים זקוקים להורים בטוחים בעצמם שאפשר להישען עליהם” שיוצרים אוירה נעימה” חמה ומאפשרת תקשורת” מתוך אהבה אמיתית וטבעית. שאינה מקלקלת את השורה.
hadasage@walla.com