ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


דרכי החינוך ב"ספר חסידים" (ג)

הרב אלישע אבינר

במאמר הנוכחי לקט נוסף של הדרכות חינוכיות מ"ספר חסידים". כמה מהן "קשות לעיכול". במבט ראשון הן נראות נוקשות מאוד, אבל במבט שני, מתברר שהן שקולות.
היחס לבן זולל וסובא - "אם יש לאדם בנים ואחד ביניהם זולל וסובא לא יעקור את עצמו ואת בניו בשביל האחד כי לסוף יצא לתרבות רעה. לכך מוטב לו שקודם יעשה כאִלוּ לא היה בנו מעולם, ואל יעשה לו רעה בשביל האחד" (סימן תרפה'). לפני שנסביר את דבריו, נקדים ונאמר: רבי יהודה החסיד עוסק כאן באחת הדילמות החינוכיות הקשות של הורים לבן שפנה לדרך קלוקלת ואיננו מפסיק להעלות דרישות כספיות מהוריו. האם להיכנע לדרישותיו על מנת להרוויח שקט תעשייתי בבית ולשמור על ערוצי תקשורת פתוחים איתו, או לסרב לדרישותיו גם על חשבון ניתוק הקשר איתו, להתעלם ממנו ואף להתנכר אליו. רבי יהודה החסיד נוטה לאפשרות השנייה!
נשוב לדבריו ונבאר אותם: הרקע הוא משפחה עם כמה ילדים, ואחד מהם "זולל וסובא", כלומר: נהנתן ובזבזן באופן לא חיובי על חשבון הוריו. בתרגום עכשווי: מוציא סכומים ניכרים על סיגריות ובגדים, או מכור לאלכוהול וסמים. את הכסף לרכישתם הוא לוקח מהוריו. ואין לזה סוף. קובע "ספר חסידים" שאין ההורים צריכים להקריב [= לעקור] את עצמם ואת שאר הילדים בשביל האחד, "כי לסוף יצא לתרבות רעה". הכניעה לדרישותיו איננה פתרון חינוכי, היא לא תרפא אותו אלא תקלקל אותו יותר, עד שיתדרדר לגמרי. רבי יהודה החסיד מציע להורה להתעלם ממנו "כאִלוּ לא היה בנו מעולם", ואל יפגע בגללו בכל המשפחה - "ואל יעשה לו [= לעצמו] רעה בשביל האחד".
יש שהתקשו לקבל את ההדרכה החינוכית הנ"ל: כיצד זה נדרשים הורים לנטוש את בנם בעת שהוא מתדרדר ולהתייחס אליו כאלו אינו בנם?! התשובה היא שהנושא איננו האם לגרש אותו מהבית אלא האם להיענות לדרישותיו הכספיות. בדרך כלל משתדלים ההורים ללכת לקראת בניהם בכל בקשותיהם, כולל הכספיות, אבל במקרה זה עליהם לגלות נוקשות ולסרב בגלל שתי סיבות: א. דרישותיו הכספיות מכבידות על קיום המשפחה ועלולות לפגוע ביתר בני המשפחה. אסור להקריב את כל המשפחה עבור אחד מבניה. ב. ההיענות לדרישותיו איננה צעד חינוכי נכון. לא רק שהיא תתקן את המצב אלא עוד תחמיר אותו. הסיבה הראשונה לוקחת בחשבון את טובת המשפחה. הסיבה השנייה - את טובת הבן.
שירי ערש - "מי שיש לו בן קטן מוטל בעריסה, כדי שלא יבכה לא ירננו לו שירים וזמירות של גוים וגם לא ניגונים של ישראל שהם להקב"ה. אבל אם יש חרוזות מפסוק ותלמוד, והוא מנגנם כדי שיזכירם ולא ישכחם אף על פי שהתינוק שותק ונהנה, מותר" (סימן רלח'). השאלה הנידונה כאן היא איזה סוג של שירי ערש רצוי להשמיע באוזני תינוקות? רבינו יהודה החסיד שולל הן שירים של גויים, והן "ניגונים של ישראל שהם להקב"ה". שלילת שירי גויים מובנת: אולי מדובר בשירי כנסייה, או אפילו בשירי עם של הגויים. אנחנו מעוניינים שהתינוק יגדל על טהרת הקודש, לכן הסביבה שלו צריכה להיות קודש. כל מה שתינוק קולט מבחוץ נבלע בתוכו ומשפיע על נפשו. רבי יהודה החסיד סבור שלא נכון להתחשב רק בהשפעות הגלויות והניכרות. קיימות גם השפעות עדינות מאוד ובלתי מדידות, אבל גם תורמות את חלקן בעיצוב האישיות. האדם הוא תוצר כל ההשפעות הסביבה עליו. לכן, שירי גויים אינם רצויים.
אך תמוה, מדוע "ספר חסידים" שולל גם את ה"ניגונים של ישראל שהם להקב"ה"? אולי הכוונה למזמורים מנוסח התפילה, ואולי אף לכל שירי הקודש. ספר חסידים מתנגד להפיכת שירי קודש לשירי ערש ולמוסיקת רקע על מנת להרגיע תינוק או להרדים אותו. זהו חילול הקודש. על עיקרון זה חוזר רבי יהודה החסיד כמה פעמים ב"ספר חסידים: "אותם ההולכים ואומרים המקראות דרך לצים והם בפיהם כשיר של עגבים עתידה תורה שתצעק עליהם ואומרת: רבונו של עולם, בניך עשאוני ככינור" (סימן קמז'). (בספר "עלי תמר" על הירושלמי שבת כתב שנמצא דבר דומה בירושלמי. הירושלמי אוסר להניח עליו ספר או תפילין על מנת שיישן).
"אבל אם יש חרוזות מפסוק ותלמוד, והוא מנגנם כדי שיזכירם ולא ישכחם אף על פי שהתינוק שותק ונהנה מותר". אם השמעת הפסוקים באוזני התינוק איננה רק להרגיע אותו אלא גם על מנת ללמדו תורה בדרך שירה אין בכך כל פסול, למרות שהתינוק רק מאזין ואף נהנה.

לתגובות: [email protected] לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: