ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


קליפות, תחפושות ושמחה מהטבע

הרב נתנאל לוי

מפחיד אבל מצחיק
מדהים לבצע צלילה למרגלות האוקיאנוס, לראות צמחי מים בגוונים נהדרים לאחוז בענף ולגלות שזה זרוע של תמנון. מפחיד אבל מצחיק. תוך שנייה התמנון יפעיל מיסוך דיו וישאיר אותנו מעורפלים בתוך ענן שחור, עד שנתאפס הוא כבר יתחפש לסלע. איך שהגאון המימי הזה משטה בנו... כשהטבע מתקלף ממשחק התחפושות זה פשוט משעשע.
אילו היו מציעים לי להיות דג במעמקי האוקיאנוס החשוכים, סביר שהייתי מסרב. מפני שבתור דג הייתי נמשך לנקודה קטנה זוהרת במחשבה שזה דג קטן. התיאבון היה מתעורר והייתי שוחה לעבר האור, אך בשנייה האחרונה התמונה הזוהרת היתה מתבהרת - לסת אימתנית פעורה של דג חכאי רעב. זה ממש משתק, אז עדיף להיות אדם ולראות מרחוק עד כמה דג חכאי הוא פשוט מרתק. המושג 'ונהפוך הוא' כל כך טבעי, כי הטבע התמים ממש יודע להסתיר...

מה, אנחנו שונים?
מאפרת יכולה לעצב פנים, מעצב תדמית יכול לעצב לך זהות חיצונית, חברתית או ניהולית, גרפיקאי יעצב לך לוגו או כרטיס ביקור אישי, ובונה אתרים ידאג לשדרג אותך לסטטוס נכסף. אפשר לומר: כל העולם במה. בחיים יש פוזות ויש משחקים, יש את החבר שתמיד יכנס לתפקיד הידען וחבר אחר שתמיד יכנס לתפקיד המסכן. באופן טבעי מבלי לחשוב, כל אחד מאיתנו ימשיך את המשחק ויכנס לתפקיד המושיע למסכן או לנוטל העצה מהידען (משחקיהם של בני אדם). אביץ חברי היקר אמר לי: יהודים לא נבהלים מקליפות כי כשיש מגע עם הנשמה, התחפושת פתאום משעשעת ולפעמים ממש מרתקת...

הנהגה טבעית
בניסן נחשפנו לניסים גלויים - לעשר מכות ולקריעת ים סוף. לעומתו חודש אדר מתאפיין בהנהגה טבעית, חושך והסתר פנים אפף את העיר שושן ושם שמים לא הוזכר במגילה. אין חזון נפרץ, עולם כמנהגו נוהג. אז למה דווקא באדר השמחה פורצת?
שמחה נולדת מחיבור כמו בחתונה בין בני זוג שונים, וכמו בכל מעגלי החיים. מהמעגל הרחב - אחדות בין קצות העם מולידה שמחה, עד המעגל הפנימי - שלמות בתוך הלב מולידה אושר. כשהמעשים שלמים עם האמונה שבלב, הנפש מיושבת והשמחה פורצת, אין דילמות קורעות לב אלא תחושה של השלמה פנימית בין הגוף לנשמה.

חודש עם חיוך
ונהפוך הוא, דווקא חודש אדר שלכאורה משדר הסתר פנים בין ההשגחה לאדם, מבטא שלמות וניגון משותף. דווקא ההנהגה הטבעית מגלה את יד ההשגחה האוהבת והבלתי פוסקת, ובלשונו של ר' צבי אלימלך מדינוב 'באדר התחילו ניסים נסתרים מלובשים בטבע, שהיא הנהגה מסודרת מששת ימי בראשית' (בני יששכר ב', קל').

אבנים מדברות אליך
בימי החורף הגשומים התכנס כל צמח בתוך עצמו, כינס עליו, השיל ענפיו, והיה עסוק בשורש - בזהות שלו. בימים אלו, ימי אדר, עלה השרף באילנות והצמחים אוזרים כוח לבטא את אופיים בהופעה רחבה ושלמה יותר. עלים ירוקים מתחילים להופיע והשדה מתחיל לקבל גוונים. עוד מעט יראה השדה כחנות ראווה ססגונית. כל כלנית תצבע את עליה באדום והעופות ילבשו בגדי קיץ מרהיבים. נכון, אלו תחפושות למשוך תשומת לב, אבל הם כל כך משקפים את מה שבפנים...
במאמרים קודמים ראינו עד כמה יש אופי לבעלי חיים או נפש לצמחים. לְזהות צניעות ברקפת זה לא רק אינטואיציה, זה ניכר ממחקרים. ערגת היונים לזוגיות לא מתחילה במדרשים על בת קול המנהמת כיונה, התקשורת אצלם ניכרת בשטח. לכל חי, לכל עשב, ניגון משלו, ניגון שקיבל משמים.
אם נכנסים לעומק כמו בסדנאות או במאמרים מסוימים שכתבתי בגליון זה, רואים שתנודות בעולם הטבע הן ממש דיבור מה'. כן, גם עצים ואבנים מדברים, אבן מקיר תזעק. "שניר וחרמון בשמך ירננו", גם "השמים מספרים כבוד א-ל" ו"מקולות מים רבים אדירים... אדיר במרום ה'". כן, הכל ישבחוך, כי הטבע יודע להסתיר ולגלות לא רק כדי לשעשע אותנו במופע של דיונון או חכאי, אלא כדי להשלים אצלנו את המעגל הכי פנימי, לשמח אותנו בחיבור גוף ונשמה - הגוף של הטבע כולו עם הנשמה שלנו. ברכי נפשי את ה'.



הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: