מקובל לחשוב שהורים שמחים ומאושרים כאשר ילדיהם טובים” מוכשרים ומצליחים. גם החברה מעריכה את ההורים במידה רבה על פי התמסרותם והשקעתם הנותנות אותותיהן בילדיהם.
אבל ילדים זה (לא) רק שמחה” גם הורים שמשקיעים מאמצים רבים וכנים מוצאים עצמם לא פעם מתוסכלים ואובדי דרך” מאוכזבים מעצמם כשפתאום מגלים שהחזון החינוכי שלהם רחוק מהמציאות. גם הפער בין גודל האחריות לבין מורכבות המשימה החינוכית בעולם המודרני מעורר פעמים רבות חרדות” אשמה” חוסר ביטחון וקונפליקטים ביחסי הורים וילדים.
לבד מקבוצות להנחיית הורים וסדנאות למכביר” מתפרסמים מידי שנה ספרים רבים בנושא הורות” חלקם מכוונים לאנשי מקצוע” ורבים מוצעים להורה הנבוך” המתחבט בתפקידו. כותרות הספרים מציעות להורים עצות ורעיונות כדי לעזור להם “לייצר” ילדים ‘מצליחים’ ‘חכמים’ ‘מחוננים’ ‘רגישים’ ועוד. לרוב” ההתייחסות אל ההורים היא כמי שעליהם מוטלת החובה והאחריות לגידול הילדים” בעיקר לפי ‘מבחן התוצאה’.
רוב הגישות התיאורטיות והמחקרים” מעמידים בפני ההורים מתכונים רבים שמבוססים על ידע” טכניקות לפתרון בעיות. המשפט השגור שבפי מטפלים כי “אין רצפטים” לפעמים מחליש ומייאש הורים.
אז מה כן נותן כוח ועידוד במילוי המשימה של גידול הילדים?
חווית הורות משותפת – תחושת הביחד” במיוחד בתקופתנו” כשערכים רבים מוטלים בספק” היכולת של הורים לגדל ביחד את ילדיהם היא הכרחית” הנשיאה המשותפת בעול מהווה תמיכה הדדית ומקילה בה במיוחד במצבי תסכול ולחץ – ‘אני לא לבד במשימה החשובה והתובענית’. כאשר הורים מצליחים להתגבר על חילוקי הדעות שלהם ולשדר ב”קול אחד” זה מבטיח התפתחות בריאה ותקינה של הילדים. עמדה אחידה בחינוך יש לה השפעה עצומה גם על ההורים וגם על תפקוד הילדים. הם חווים נוכחות הורים בטוחה” רגועה והם לא ינסו להשיג דברים בדרכים שליליות. ההורים מתנהגים בזוגיות טובה” כל אחד תורם את היכולת הייחודית שלו” נעזרים בהגמשה ואיזון עמדות” למשל אם הורה מאד נוקשה השני יכול לעדן ולמתן. ישנם אמירות נפוצות בין בני זוג “לא פלא שהוא מתנהג כמו אבא שלו”” “בטח למד לדבר כמו אמא שלו”. הקשר והחיבור המתחשב ומכבד בין ההורים משפיע נעימות ושמחה בבית.
לתפישה ההורית יש השפעה על מצב הרוח של ההורים ועל אופן תגובתם כלפי הילדים” למשל הורה שמפרש את התנהגות הילד כמו “עושה דווקא”” “בודק את כוחנו”” “ילד מאבק שמזמין מלחמות” או ש”הוא במצוקה ולא מצליח להכיל את המצוקה” וכו’. האופן שבו אנו מפרשים התנהגות הילד מקבע את התנהגותו. גם כלפי עצמם” הורים שמפרשים את הטעויות שלהם ככישלון מרגישים חסרי ביטחון” וכשהפרשנות שלילית אנחנו מתמלאים כעסים ואכזבות שמעיבים על השמחה שלנו כהורים.
אבן היסוד בחינוך היא – כי האמונה סוללת דרך וגישה בחינוך. גם אם יש קושי היא נוטעת תקווה לשינוי” היא מאפשרת לראות נכון את הבעיה” כנקודה קטנה במכלול האישיות של הילד” התנהגות שלילית היא “תופעה חולפת” במיוחד בשנים הראשונות לחיי הילד” והמתבגר נמצא כל הזמן בשלבי התפתחות ושינוי” רוב הקשיים מתקשרים למעברים השונים בחיי הילד כשלב התפתחותי. האמונה מציידת את ההורים במבט לרחוק” הם מכווננים אל היעד” היא ממלאת את הילד באופטימיות ואת ההורים בביטחון בדרכם. הורים שסומכים על עצמם” גם אם מלאכת החינוך ארוכה” מעייפת ומבלבלת” תחושת ביטחון מאפשרת לפעול בצורה משוחררת מלחץ או חרדה” הם פחות עמוסים ברגשות שליליים” מקרינים יותר שמחה והנאה מגידול הילדים.
מרדכי היהודי עומד בשער” מחכה ומצפה במציאות של אין תקווה” ומה שמחזיק אותו זו האמונה שמשהו גדול צריך לקרות. והיפה והעמוק בסיפור הוא שכל שנה אנחנו נדבקים באמונה שלו ובמתח הזה שהנה הנה עומד לקרות הנס” כאילו אנחנו לא יודעים מה יהיה הסוף…
עוד על שמחה של הורים בהמשך.
hadasage@walla.com
