ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


לבסומי בפוריא עד דלא ידע

הרב אלישע אבינר

"אמר רבה: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז' ב'). בפוסקים נחלקו כיצד מקיימים הוראה זו של "עד דלא ידע" להלכה ומעשה, האמנם נצטווינו להשתכר עד אובדן הדעת? יש שפירשו "עד דלא ידע" ולא עד בכלל, כיוון שאסור ליהודי לוותר אפילו רגע אחד על דעתו. מוֹתר האדם מן הבהמה בדעתו בלבד, ואם תסתלק הדעת כבהמות נדמה. לכן, עד דלא ידע ולא עד בכלל. ויש שפירשו עד ועד בכלל, מפני שבפורים זוכים אנו להגנה אלוקית השומרת על הגוף שלנו גם בעת שאנו נעדרי דעת. בפורים מתברר שלא רק דעתנו קדושה אלא גם גופנו קדוש. לכן איננו חוששים לעמוד בלא דעת. בטוחים אנו בקדושת גופנו.
שיטה מיוחדת יש לרמב"ם בפירוש דברי חז"ל הנ"ל. "עד דלא ידע" - פירושו: עד שיירדם, וממילא איננו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. ותמוה הדבר: וכי תכלית ה"בסומי בפוריא" הוא להירדם ולישון?! וכי פסגת היום ושיאו היא שינה עמוקה מתוך שכרוּת היין?!
כן, התכלית היא להירדם ולישון, מפני שהשינה תורמת להסחת הדעת מכל המצוקות שנתון בהן האדם. אדם הולך לישון עם מועקות גדולות, עם משא כבד על הלב, והוא קם לאחר מכן רענן, רגוע ושלו. וכיצד זה מתקשר לפורים? מגילת אסתר היא מגילת הגלות, וחג הפורים הוא חג הגלות. פורים הוא נס שבחו"ל, שאין אומרים עליו הלל, מפני ש"אכתי [=עדיין] עבדי אחשורוש אנן". המגילה פותחת באחשורוש ומסתיימת באחשורוש. חזרנו בסופה לנקודת ההתחלה. כך נראו תולדות עם ישראל בגלות: מצב התחלתי נמוך. ופעם אחר פעם, מבקשים שונאינו להשמיד אותנו, ובחסדי ה' עלינו דרך ניסים גלויים ונסתרים נושענו, וחזרנו למצבנו הנמוך. בגלות התנדנדנו בין צרות קטנות לגדולות, וחוזר חלילה. כיצד ניתן לשמוח בסיטואציה כזו? כיצד יכול הלב להתרונן? רק מתוך הסחת דעת מכל הצרות! ואין לך דרך להסיח דעת טובה יותר משינה מתוקה. בדרך כלל, איננו מתחמקים מהתמודדות עם הצרות הפוקדות אותנו, אבל לפעמים אין דרך להתמודד עם צרות הכלל ועם קשיי היחיד אלא על ידי הסחת דעתנו מהם. הצרות לא נעלמות בשל כך, אבל הן מעיקות פחות.
ויש מימד נוסף בשינה: החלום. השינה בפורים איננה התכלית אלא אמצעי לחלום. כאמור לעיל, גאולת פורים היא חלקית, לכן השמחה היא חלקית. אנחנו משלימים אותה בחלום, בחלומות מתוקים על הגאולה!! אנחנו שותים, נרדמים וחולמים. חולמים על מלכות ישראל, על ארץ ישראל, על בניין בית המקדש... חולמים על ערים מוקפות חומה לכבודה של ארץ ישראל גם בעת שהארץ שוממה...
"בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים". אבל גם לפני שיבת ציון, עם ישראל חלם. שונים החלומות אלו מאלו. בשוב ה' שיבת ציון, חולם עם ישראל בהקיץ. החלומות מתגשמים לנגד עיניו. לעומת זאת, לפני שיבת ציון, בעומק הגלות, חלם עם ישראל בשינה חלומות על הגאולה, חלומות שהיו רחוקים מאוד מהמציאות הממשית.
מידי שנה בפורים, בעת שאנו מודים לה' על הניסים הנסתרים שבמצבים המסובכים והבלתי שלמים, אנחנו מתבסמים "עד דלא ידע", עד שאנו נרדמים, מסיחים דעתנו מהצרות וחולמים חלומות נפלאים על תיקון עולם.
בשולי הדברים נזכיר, שיש מראשי הישיבות שאסרו על תלמידיהם להשתכר עד אובדן דעת ובלבול, והורו להם לנהוג כרמב"ם, לשתות עד שנופלת עליהם עייפות ונרדמים. וכך ראשי הישיבות נהגו בעצמם. יש מהתלמידים שסבורים שיש בכך ויתור על הקיום המלא של "עד דלא ידע". טעות היא בידם: התרדמה בפורים היא עבודה רוחנית מיוחדת. הלוואי ונזכה בפורים הבעל"ט להסיח דעתנו מכל המשברים ולחלום על הגאולה השלמה, על בניין המקדש ועל חזרת השכינה.

לתגובות: [email protected] לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - http://levavot.org.il. באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.



תגיות: חלומות | שינה | פורים | שתיית יין | עד דלא ידע



מאמרים נוספים מעלון פרשת תצוה ושבת זכור ה'תשע"ג:
הכיפה הגדולה - הרב שלמה אבינר
שמחה - ד"ר מיכאל אבולעפיה
אחר הדברים האלה. - הרב אייל ורד
התורה הגואלת - הרב דוד לנדאו
וגם - הרב יוני לביא
מזבח הקטורת - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
אור וטוב - הרב חגי לונדין
איך נשמר הסוד? - הרב ליאור אנגלמן
לקראת שבת זכור ופורים ה'תשע"ג - הרב אלישע וישליצקי
חג שמח - אורי מלמד
בית שמח - הדסה גהלי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: