ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


לקראת שבת זכור ופורים ה'תשע"ג

הרב אלישע וישליצקי

לב טהור ברא לנו אלוקים ורוח נכון חדש בקרבנו (ע"פ תהילים נא' יב')
א.זכרון של אחוה
שעת חירום, טבעה שמקלפת את הקליפות החיצוניות. הסרת טבעתו של אחשורוש ונתינתה לצורר היהודים, היא סכנה לאומית ועולמית. ומול עמלק העולה לשלטון - כפי שאנו חווים היום על בשרנו את חומרת המצב - עלינו לדעת היטב מי אנחנו ומה ערכנו (מסכת מגילה יד' א').
אמנם אנו עדים בינינו למחלוקות, להעלבויות, למשקעים שעולים, להשמצות וכד', אך כל אלה הם תופעות מלאכותיות וזמניות. לעומתן - המשותף האלוקי הנצחי, האחוה, היא המציאות האמיתית הקיימת, שאותה צריך להציף. היא הזכרון האמיתי העמוק החי.
"זכור האחוה - בתוך ישראל- ושכח השנאה" (רמב"ן מצות השבח אבידה דברים כב, "אחיך").

ב. למחות את הקנאה למחוק את התחרות
כך נפגש השבת פרשת תצוה, ובמיוחד השנה, בגעגועים עם דמותו של אהרון הכהן. מי שזכה שהאורים והתומים יהיו על ליבו, רק בגלל נקיות לבו באהבתו את אחיו, ללא שמץ של קנאה ותחרותיות (רש"י שמות שם). זהו האות והמופת של מי שעליו אמר הנביא: "תורת אמת היתה בפיהו ועוולה לא נמצא בשפתיו" (מלאכי ב' אבות דרבי נתן יב'), ומכוחה של תורת אמת כזאת, אמר שלום לרשע, והשיב אותו לעצמיותו הטהורה, וכך נמנע מן העבירה בהימנעו משיפוט חיצוני.

ג.ותשחק ליום אחרון
זו היתה גבורת הנפש של אסתר המלכה. לב נקי וטהור, אשר אין בו גאווה ולא אנוכיות, עד כדי "אנכי תולעת ולא איש" (תהילים כ"ב, מדרש שוחר טוב).
ובאמת פורים הוא חג של ענווה ופשטות, שוויון אמיתי בנטל של מלחמת עמלק. ודווקא משום כך יכולה אסתר המלכה להוביל את כולנו אל מחוז הגבורה, מתוך "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל" (תהילים שם). זוהי שמחה של מצווה שיש בה התעוררות אמיתית אצלנו מלמטה, מכוח השראת שכינה מלמעלה המתגלית דרך הכלל (שבת ל' ב'). ולכן "כאשר אבדתי אבדתי" - זוהי המסירות העליונה של בעלת העוז והענווה (מגילה טו').

ד.דורש טוב לעמו
הענווה היא היסוד לרוח הקודש גם אצל מרדכי היהודי. אין במגילה תואר של "דתי", "תורני" או "חרדי", ושלל קטלוגים מלאכותיים וחיצוניים של ימינו, אלא רק - "יהודי". פשוט עממי, ומחובר לכלל באמת (מגילה יג'). עובר את הנהר, מארמון הבירה אל עיר הבירה (רש"י מגילה טו' ו"יערות דבש") ומתחבר אל הציבור, ומתוך כך כונס את כל היהודים.
אם באנו לעולם לחיי שקט ופינוק ולדאוג רק למעמד הבינוני, אז איש כמרדכי עלול להפריע לנו ולהפר את שלוותנו, גם הרוחנית, ואולי אם היינו חיים אז...היינו מהחולקים עליו.
אבל אם קיבלנו את חיינו לשם משימות קודש, להיות מאוחדים באמת, לבנות עצמאות ומדינה על פי זהותנו המקורית, ולנצח את כל הרשע והאכזריות, אז דווקא מרדכי היהודי הוא המוביל במלחמת עמלק, והוא באמת "דורש טוב לעמו" (אסתר ט'), ואנחנו כולנו על כל גוונינו - לוחמים במלחמה הצודקת הזאת.

ה.מלחמה ביאוש ובפאסיביות ובקטרוגים
אסתר המלכה מטהרת את לבה "לשמוע לקול ד'" (על פי שמואל טו' במלחמת עמלק), ומבינה כי אין כאן משימת הצלה גרידא אלא מלחמת מצווה נגד שורש הטומאה בעולם.
אשר על כן, בעקבות הבירור הנוקב - מתורתו ורוח קודשו של מרדכי היהודי, מתייצבת אסתר המלכה הנביאה ומשתחררת מ"החרש תחרישי", ואדרבה, היא נכנסת מרצון למהלך המלחמה, ע"י כיבוש המלך, אתו בביתו, עד שתוכל להכריע את המן.
כנסת ישראל היא גילוי השכינה, המוחקת כל סימן ורמז לייאוש. ואסתר המלכה מלמדת סנגוריא על עמה ומובילה לניצחון (מדרש רבה אסתר פרשה ז').

ו. להיכנס פנימה
רשב"י, הענף היונק משורשינו העמוקים, מלמדנו כי אכן היתה השתתפות יהודית בסעודת אחשורוש, גם נהנו בה, ואפילו ראו שם את כלי המקדש, והדבר לא הפריע להם. הספיקה להם 'כשרות פרטית' של מזון להסיח דעתם מ'הכשרות הלאומית' של העם והמקדש. ובכל זאת, היה זה רק גילוי חיצוני. נשמתם לא התלכלכה. הפּנים היהודי לא מכזב ולא משקר.
ובאמת בפורים, באופן אישי ובאופן ציבורי - זוהי שעת רחמים ועת רצון מלפני אלוקי מערכות ישראל. לחיות באמת את עצמיותנו האלוקית, ומכוחה - את עצמאותנו. אל הנס הזה, אל גילוי הקודש שבנשמת כולנו, אנחנו מייחלים להיכנס בשני ימי החג המאחד פרזים ומוקפים. השתייה בו אמורה להיות מתוך חופש אמיתי של משמעת פנימית, ולא מתוך סחף והפקרות אלא "ונהפוך הוא" אשר ישלטו היהודים המה ביצריהם.

ז. לחדש הלב והרוח ולקדשם
מתוך כל ההתפרצות הטבעית הפנימית-היהודית בפורים, הנפש רוצה להתחבר באמת למקורה, ומכך צומח הרצון לקבל את התורה מחדש (שבת דף פ"ח).
הלב נטהר, והרוח, הדעת, התפיסה, המחשבה, והכוונה - מתיישבות. יש מפגש חי בין פנים הנשמה, לסרגל אלוקי עליון מוחלט הנקרא "אורה - זו תורה".
ובימים ההם בזמן הזה מתעוררות הנפשות ונפתחים הלבבות למשלוחי מנות, לאו דווקא על פי נורמה חברתית-חיצונית, של אנ"ש. אלא לפי אמת מידה כללית-לאומית-פרטית-קהילתית-חברתית באמת. וישוב לישוב יביע אומר. ותנועה חדשה של ענווה וגבורה, טהרה ואחוה, צומחת מכח שבת זכור ופורים. וכמו שדוד המלך לא יכול לעסוק בטהרת נפשו ובהתקדשות רוחו בלי ירושלים וחומותיה (רד"ק תהילים נא' כ'), כך אנחנו צמאים ומתאמצים להסיר את קליפותינו ולמסור את הנפש כפשוטה וכמשמעה על תקומת ישראל לניצחון מוחץ על כל אויבינו.

וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן תהיה לנו ולכל ישראל.


תגיות: מסירות נפש | מרדכי היהודי | אסתר המלכה | מגילת אסתר | שבת זכור | פורים



מאמרים נוספים מעלון פרשת תצוה ושבת זכור ה'תשע"ג:
הכיפה הגדולה - הרב שלמה אבינר
לבסומי בפוריא עד דלא ידע - הרב אלישע אבינר
שמחה - ד"ר מיכאל אבולעפיה
אחר הדברים האלה. - הרב אייל ורד
התורה הגואלת - הרב דוד לנדאו
וגם - הרב יוני לביא
מזבח הקטורת - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
אור וטוב - הרב חגי לונדין
איך נשמר הסוד? - הרב ליאור אנגלמן
חג שמח - אורי מלמד
בית שמח - הדסה גהלי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: