ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


ומה היה אומר הרב סולובייצ'יק על הלכה יצירתית?

הרב שלמה אבינר

הגאון הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל התייחס ל'הלכה יצירתית', 'הלכה גמישה', 'הלכה חדשה', 'הלכה בעלת משמעות' - בשתי הרצאותיו, 'זה סיני' בשנת תשל"ו (דברי הרב עמ' קיב') ו'שיחה לפרשת קורח' בשנת תשל"ה, והדברים נראים כאילו נאמרו בימים אלו ממש. והנה מקצת מדבריו:
יסוד הכול הוא ענווה מול ריבונו של עולם. בעל גאווה לעולם לא יוכל להיות תלמיד חכם גדול, יש לקבל ללא סייג רצון ד', ולא להחליפו בהגיון היומיומי שלנו, המאוד תועלתני.
חז"ל משתמשים בביטוי 'עול מלכות שמים' ולא 'קבלת מלכות שמים' - " כי אם אומרים קבלת מלכות שמים, אז הנך מקבל אותה בגלל נוחיות, כיוון שזה מתאים לרצונותיך. זו הסיבה שחז"ל השתמשו בלשון עול, כלומר בלי להתחשב בעובדה שקבלת מלכות שמים היא לעתים מאוד לא נוחה אלא עול כבד".
"כדי להצטרף לשורות חכמי המסורה, עליך להימנע מלנסות להסביר את חוקי התורה על ידי הסברים מבחוץ. אין לשפוט, להעריך חוקים ומשפטים של תורה, על פי אמות מידה של שיטה ערכית חילונית. נסיון כזה - בין אם יהא מבוסס על פרשנות היסטורית או פסיכולוגית, בין אם יבוא מכיוון אוטיליטריסטי (תועלתני) - חותר תחת עצם אושיות התורה והמסורה, ומוביל לבסוף לתוצאות היותר טרגיות".
"אסור לנו להיכנע רגשית, אסור לנו להרגיש נחותים, לפתח תסביך נחיתות. הסובל מתסביך נחיתות, נכנע בפני הקסם החולף של סיסמה מודרנית, פוליטית או אידיאולוגית. אני אומר שלא רק שלא להתפשר - ודאי שלא להתפשר - אלא אפילו שלא להיכנע רגשית, לא להרגיש נחות. אסור שאי פעם יעלה על דעתו של מי שקיבל עליו עול מלכות שמים, שחשוב לשתף פעולה אפילו במשהו עם כיוון של פילוסופיה מודרנית חילונית. לדעתי אין היהדות זקוקה להתנצל לא בפני האישה המודרנית ולא בפני נציגים מודרניים של הסובייקטיביזם הדתי (הטוען ל'אמת אישית')".
"אין לנסות להתאים את הנורמה ההלכתית הנצחית לערכים חולפים של חברה נוירוטית (עצבנית חולנית)".
"קבלת עול מלכות שמים דורשת מאתנו לרחוש כבוד ואהבה ולהעריץ את דבריהם של חכמי המסורה, בין שיהיו תנאים, אמוראים או ראשונים, הם הסמכות הסופית". "התבטאות בלתי אחראית כלפי חז"ל, גובלת בכפירה".
"אני ער לכך שהחיים המודרניים הם מאוד מורכבים. יודע אני את בעיותיכם... אנו עומדים מול בעיות מחרידות - חברתיות, תרבותיות, פוליטיות, כלכליות; בעיות במשפחה, בקהילה; ובעיות של החברה בכלל. מרגישים אנו לפעמים כאילו שוחים אנו נגד הזרם, שהוא נע במהירות באמצעות כוח אחר לכיוון מנוגד לזה שאנו מתקדמים בו... ההמון ברובו הגדול נטש אותנו. אנו עומדים מול אתגר אדיר, אך אם אתם חושבים שהפתרון מונח בפילוסופיה רפורמיסטית או בפרשנות חיצונית של ההלכה, אתם טועים טעות מרה".
"ברור מאליו שבעיות רבות לא ניתן לפותרון... אם אנחנו נאמר ליהודים דיסידנטים (מתנגדים להלכה): זו עמדתנו - לא נמצא חן בעיניהם. הם יגידו שאנחנו לא גמישים; שאנו אכזריים; אבל הם יעריכו אותנו".
"התורה קוראת ליהודי לחיות חיי גבורה הרואית, חיי הקרבה - מסירות נפש".
"אך לומר שההלכה איננה רגישה לבעיות, אינה נענית לצרכים של אנשים, זהו שקר מוחלט. ההלכה נענית לצרכים גם של הקהילה וגם של יחיד, אך להלכה יש המסלול שלה... קריטריונים ועקרונות משלה".
"האמינו לי שר' חיים (מבריסק) היה רגיל לנסות בכל כוחו להיות מֵקל. אבל ישנם גבולות גם לקולות של ר' חיים. כשאתה מגיע לקו הגבול, כל שתוכל לומר הוא: אני נכנע לרצון העליון-על-כל יתברך שמו לנצח נצחים".
"לדבר על הלכה כעל מאובן, רחמנא ליצלן, זה מגוחך... אנו מתנגדים לשינויים, אבל חידושים הם בוודאי עצם מהות ההלכה. החידושים הם מתוך המערכת ולא מן החוץ".
"קורח התקומם נגד סמכות ההלכה: כל היהודים שווים! הִלכך לכל אחד זכות לפרש את ההלכה".
"מה שקורח רצה, ורבים רוצים אפילו עכשיו... הוא שכלי הפרשנות של התורה יהיה common sense, הדעת האמפירית (המצויה למעשה) היום-יומית... השכל הרגיל".
"תורה שבעל-פה לא ניתנת להיות מזוהה עם common sense ... יש לה מתודולוגיה של עצמה... יודע זאת כל מי שמכיר מהי תורה שבעל פה".
"אתם מודעים לתנועה לשחרור האשה? ולתלונות נגד תורה שבעל פה, נגד ההלכה שלנו, שהיא מקפחת את האשה, שהאשה אינה שווה לאיש בהלכה?... יש רבנים המוכנים להיכנע כדי לפייס כמה גבירות של שחרור האשה. באופן בסיסי, כל מי שלמד חומש, ויודע חומש היטב, כל מי שלמד גמרא, יודע שהאשמה זו הינה הוצאת דיבה מוחלטת, כיוון שהחומש בבראשית אומר שאלקים יצר אדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם, אז השיוויון הוא נתון".
"תנו לי להסביר את שיטתם של חסידי ההלכה על פי common sense, ולא משנה איך יכנו את זה: בין שיקראו לזה הלכה בעלת משמעות, הלכה יצירתית, הלכה חדשה... הם מובלים בטעות על ידי דוקטרינה פילוסופית פשטנית, שכוללת חצאי אמיתות ואמירות נדושות שקריות. הם מביאים ... תאוריה של דתיות סובייקטיבית".
"כאשר אני שומע אנשים מדברים על הלכה בעלת משמעות, הפשרת קיפאון ההלכה, הלכה אמפירית, אני יודע למה הם מתכוונים... בדיוק מה שהיה בדעתם של קורח וחסידיו".
"כמובן, משה ניצח, וְעדת קורח הודתה לבסוף: משה אמת ותורתו אמת".

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: