לאחר שזכינו לקרב מחדש את כל ארבעת הבנים לשורשם” כל אחד לפי דרכו” נשארת לנו עתה משימה חשובה ויקרה – לקרב את הבן החמשי. הוא הבן שלא היה אתנו בליל הסדר אלא בילה את הלילה הזה במקום אחר כמו מועדון לילה” או שהוא בחו”ל או שפשוט הלך לישון כמו בכל הלילות… כמו בכל סוגיה עלינו להבין תחילה למה הבן הזה כרת את הענף שעליו הוא יושב” והוא מוצא את עצמו ללא גזע וללא שורש לינוק ממנו.
אלא ש’כרת’ הן אותיות ‘כתר'” ולרוב” הוא דווקא הבן העדין והאציל שלא מצא עדיין את מקומו” שהרי ככל שהאדם גדול יותר” יצרו גדול הימנו.
הורים דתיים הגיעו אלי מהדרום למרפאה בעניין בנם בן ה-30″ אך בלעדיו” מפני שסירב לבוא כי אני מטפל דתי… ואמנם התגלה שהוא בחור אצילי” איתן” אמתי” שאינו מוכן שהתורה תהיה עבורו תרופה” שהרי היא אינה תרופה. והוא צודק” היא אינה תרופה כל זמן שלא קדמה לה דרך ארץ.
הבן הזה סובל ממחסור בכלים חיצוניים כלומר בדרך ארץ. הוא לא נהנה מכלום” הוא בלחץ כי הוא חסום רגשית” חושב באופן ביקורתי על עצמו ועל אחרים ולא משתוקק כלל לפתח את כוח המדמה.
לכן עלינו לעזור לו” לא בדרך שנחזיר אותו בתשובה דתית” אלא בזה שנעזור לו לאהוב קודם כל את עצמו. התשובה הדתית של הבן החמשי תבוא רק ממנו עצמו. כי הוא מצפה לדרגה רוחנית שאולי אין לנו יכולת לספק לו…
הוא מצפה כנראה שהנבואה תחזור” הוא מחכה לאליהו הנביא שישיב לב אבות על בנים” הוא מצפה לבית השלישי שהוא סמל להרמוניה ולשלום אמתי. הוא מחכה שנתקן לגמרי את ארבעת הבנים המצוירים בנפשנו” עד שנזכה לשתות גם את הכוס החמשית…