ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


"אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו"

הדסה גהלי



חז"ל מנמקים את סיבת מותם הטרגי של תלמידי רבי עקיבא במגפה, "שלא נהגו כבוד זה בזה". תמוה, כיצד בבית מדרשו של רבי עקיבא ממנו יצאה ההוראה "ואהבת לרעך כמוך" קרה דבר נורא ובלתי נתפס.
אכן, אפשר לאהוב את הזולת גם בלא לכבד אותו. כבוד מתייחס בעיקר ליכולת לתת כובד משקל, ערך, לאדם אחר, גם אם הוא שונה ממך. בין בני זוג ישנם הבדלים בתכונות, בהרגלים וברצונות, בהרגשות, בדעות ובהתנהגות, ועוד. ההבנה הזאת והקבלה של בן הזוג השונה ממך באישיותו הן הכבוד שאנחנו רוחשים לאחר. הכבוד משמר ומעצים את רגש האהבה בין בני זוג.
בחיי הזוג ישנה עשייה יומיומית שגרתית ואפרורית, שלפעמים בגלל החזרתיות שבה היא מאבדת כביכול את ערכה. החובות היומיומיות יוצרות הרבה מתח ולחץ, יש נשים המרגישות חסרות ערך, "אני מוצאת את עצמי כל היום בכיור, מגהצת, מכבסת, מנקה..."
מה שמרומם את העשייה השגרתית הזאת זו ההערכה שבן הזוג מייחס לעבודות אלו. מה שמרומם את האישה ומעורר בה מוטיבציה זה הפרגון - המשקל שנותנים למעשים, כבוד - מלשון כבד - משקל. ההפך הוא להקל בזה, להוריד את ערך המעשה.
שוני יוצר ויכוחים ומריבות והרבה פעמים זוגות מגיעים למסקנה שהם לא מתאימים, כיוון שכל אחד חושב שהאמת אצלו, וקשה לכבד מישהו שחושב או מבין אחרת ממנו. אחד הכלים החשובים שזוגות חייבים לעבוד עליהם כבר בהתחלה, הוא ללמוד להכיל זה את זה, לקבל את ההבדלים ולהגיע לאיזון.
כיצד עושים זאת?
לוותר על עמדותי, על האמת שלי, זה קשה ודורש גמישות נפשית, מחשבתית, ענווה. בן זוג 'מתנשא' ירגיש חוסר כבוד כלפי בת/בן הזוג, ויותר מזה, הוא (או היא) יבוז לה. אחד הכלים שחשוב לאמץ כדי שמערכת היחסים בין האיש ואישה לא תישחק הוא פתרון קונפליקטים, אם לא פותרים אותם הם חוזרים כאבן נגף והזוג מוצא עצמו חוזר בכל פעם לאותם ויכוחים, ביטויים, כעסים...
פתרון קונפליקטים פירושו, לדבר על הנושא לא כדי להגיע למסקנה מי צודק, או להתנצח, אלא לדבר ממקום של רצון להגיע להסכמה - אם זה לאזן בין הדעות השונות, התרבויות וההנהגות, ואם להגיע להבנה - לאמת משותפת. אסור לשמור בלב כעסים או עלבון צריך לדבר ולהתפייס. כעסים בחיי הזוג נערמים ומתחזקים ויוצרים חומה שפוגעת בקשר האינטימי, ואז כל הבדל או אי הבנה מציתים את הזעם שהצטבר והופכים למתקפה.
אהבה אמיתית אינה מתעוררת מאליה, היא תהליך ממושך שביסודו הכרת תודה וטובה לבן הזוג על הטוב שעושים זה לזה. החשיבה שאמורה לנהל אותי בחיי הנישואים ולחזק את קשר האהבה היא: איך אעשה טוב לבן/ת הזוג שלי, מה יעשה אותו שמח ומאושר? נישואין זו החלטה נחושה ומחייבות לעזור במסירות זה לזה ולנהוג בכבוד - כלומר להתייחס אליו כפי שארצה שיתייחס אלי. קשר רגשי זה מבסס את ההרגשה שאני הכי חשוב/ה לך ולהפך.

התאמה בין בני זוג ומה שמגשר בין הפערים, זה המבט העמוק שמתעלם ממה שנראה כלפי חוץ, וחודר אל הפְּנים שבאדם, שרואה לעומק.
ומי שקרובה אלינו בימים אלו ומלמדת אותנו זאת, היא רחל, בתו של כלבא שבוע, שעל אף הייחוס המכובד שלה ואישיותה המושלמת ידעה לכבד את רבי עקיבא ולחדור מבעד להיותו רועה, עם הארץ, שהכירה. היא ראתה את הגודל והענקיות שבו, את המעולה והצנוע שבו, וזה מה שהפך אותו לתלמיד חכם מופלא. הכבוד, מלמד רבי עקיבא את תלמידיו, אינו תלוי במעמד או בייחוס אלא הוא ביטוי של אהבה אמיתית שמבוססת על הכרת הטוב, ולכן "שלי ושלכם - שלה".

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: