קישור לכלל ישראל

רש”י מזכיר בשם חז”ל שמצורע הוא מוציא רע – מוציא שם רע. כאשר השפה חולנית” הלשון חולנית והדיבור חולני” מתגלים נגעים. במצב מתוקן” הלשון מחברת את האדם עם החיים החברתיים הישרים” היפים והנהדרים. על ידי לשון הרע מתקלקל הקשר בין האדם לחברו” ויש צורך בטיפול מיוחד גם על כך. לפעמים יש הרבה מצורעים” הנמצאים מתוך כך במצב חברתי מיוחד” כפי שמסופר בהפטרה שלנו על ארבעה מצורעים.
מצד אחד” המצורע מעוכב לכאורה ביסודו בשייכוּת ובזיקה לכלל ישראל: “בדד ישב מחוץ למחנה מושבו” . ועם כל זה אנו מוצאים בהפטרה שלנו” שארבעה מצורעים דואגים לכלל ישראל” ולמצבו הבטחוני והצבאי. אף על פי שהמצורע נראה לגמרי מבודד” בכל זאת קיימת מציאות של שייכוּת לכלל ישראל.
קיים ביטוי מיוחד של אבא (הראי”ה) זצ”ל בעניין זה. במשנה ברכות נפסק שבזמן תפילה: “אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק”” והגמרא מוסיפה “אבל עקרב פוסק”” כי עקרב מסוכן יותר מנחש. וכך נפסק בשולחן ערוך. בזוהר יש לפעמים דרשנות על דברי חז”ל שבגמרא” וכן בענייננו. כשיש נחש” שטן” סטרא אחרא וכדומה” סכנה במצב המוסרי” בכל זאת לא נפסק הקישור. “אבל עקרב – פוסק”: עקרב פירושו “עקר בית” (=עקר-ב’)” עקירה מבית כלל ישראל – פוסק. כל זמן שיש אחיזה בבית הלאומי של כלל ישראל” עדיין יש אחיזה בקדושת ישראל” לא כן כשיש עקירה מכלל ישראל. כך בהפטרה שלנו אנו מוצאים שהמצורעים דאגו לצד הבטחוני הכלל ישראלי .