ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישלח
פרשה נוכחית: וישב
פרשה הבאה: מקץ
 


תורה עם וארץ

הרב חנוך בן פזי זצ"ל

שלמותה ושבחה של ארץ ישראל מתעלים ומתחזקים רק כשעם ישראל שוכן בה ומקיים מצוותיה והוגה בתורתה כי "אין עם ישראל אומה אלא בתורותיה".
חשיבותה של ארץ ישראל באה לידי ביטוי בציווי הראשון שמקבל העברי הראשון אברהם אבינו: "לך לך מארצך...אל הארץ אשר אראך", ומפתיע לראות כי גם התנ"ך מסיים בעלייה לארץ ישראל כדברי כורש (דברי הימים ב' לו כג): "מי בכם מכל עמו ה' אלוקיו עמו ויעל".
אור החיים הקדוש (בבראשית יב) על הפסוק "אשר אראך" כותב: "אראה אותך לה, לארץ ישראל, ואראה אותה לך כי זה בלא זה אינם ראויים להשראת שכינה ולרוב ההצלחות". בתחילת הקטע מביא את הספרי (במדבר לה לד) "אשר אני שוכן בתוכה... כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל". אין שכינה שורה אלא בתוך בני ישראל ובעודם בארץ ישראל, והוא שאמר ה' לאברהם "אל הארץ אשר אראך". ובדומה לפירוש זה מצאנו במצות הראייה בשלושת הרגלים "יֵראה כל זכורך" - כדרך שבא לראות כך בא להיראות (חגיגה ג א). ומה שנרמז לאברהם נאמר במפורש בדברים (יא יב): "ארץ אשר ה אלוקיך דורש אותה"... כותב על כך אוה"ח: "דקדק לומר תיבת 'אלוקיך', להעיר כי שבח הארץ שה' מייחד אלוקותו על ישראל, אבל בזמן שישראל גולים ואין השכינה בתוכם, אין שבח כ"כ לארץ". למעשה, לא ניתנה הארץ לבני ישראל אלא ע"מ שיקיימו בה את התורה. וכדברי אוה"ח הקדוש (ויקרא כה א) ד"ה 'בהר סיני' - "מחמת הר סיני, פירוש מה שקבלו בו (תורה) הוא שנגמרה המתנה של ארץ ישראל, שעל ידי תורה נתן ה' את הארץ".
בפתיחת עשרת הדברות (שמות כ ב): "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" מציין אוה"ח שתורה, ארץ ישראל ועם ישראל, הם שלושה חלקים של שלמות אחת. והם שייכים זה לזה באורח מהותי. בני ישראל היו משועבדים במצרים וכשרצה ה' לגואלם לא הפכם שם לאדונים על מעבידיהם. אף ש: "יש בזה יותר נחת רוח לישראל והגדת עוצם היכולת של ה', אלא הוציאם מארץ מצרים לצד שהיא בית עבדים, לתת להם ארץ, אשר היא בית אלוקים", הנתונה להשגחתו ולמרותו הבלעדית של הקב"ה.
הקשר המיוחד של הארץ עם העם מתבטא גם בתחום החומרי. היא מניבה את מלוא פריה, היא ארץ זבת חלב ודבש רק כאשר בני ישראל יושבים בה. וכדברי אוה"ח הקדוש בסוף פרשתנו (ויקרא כ, כד) "ואומר לכם - אתם תרשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה, ארץ זבת חלב ודבש...ואמר 'לכם' וקשה, אחר שאמר 'לרשת אותה', מה צורך לומר 'ואני אתננה'? עוד - למה סמך שבח הארץ לזכיון הירושה? ונראה לי שהכוונה היא שמלבד מה שיירשו עוד יתן להם שתהיה הארץ זבת חלב ודבש יותר מהשיעור מה שלפניה, גם שלל שלא בזמן ירושתם, אחר כך שהוא זמן החורבן שלא תהיה זבת חלב ודבש, כמו שסיפרו מכיריה בזמן הזה, בעוונותינו". ועיין בדברי הרמב"ן על הפסוק בפרשת בחוקותי "ושממו עליה אויביה". וכדברי הגמרא בסנהדרין על הפסוק ביחזקאל לו "ואתם הרי ישראל, ענפכם תיתנו, ופרייכם תשאו, לעמי ישראל: כי קירבו לבוא" - כשארץ ישראל נותנת פריה בעין יפה אין לך קץ מגולה מזה.


תגיות: ארץ זבת חלב ודבש



מאמרים נוספים מעלון פרשיות אחרי מות קדושים התשע"ג:
לכבודו של רבי עקיבא - הרב שלמה אבינר
מדוע מזלזלים? - הרב אלישע אבינר
אחרי מות - הרב דוד לנדאו
הַכֹּל מִסְתַּדֵּר - הרב שלמה אבינר
גאולה קמעה קמעה - הרב יורם אליהו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: