ללמוד וללמד ולקיים – באהבה

מנהג בישראל כשהילד מגיע לגיל שבו הוא מתחיל לדבר” מרגילו אביו לומר “תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב”. כבר משחר ילדותו הילד שומע שהתורה היא מורשה” דהיינו ירושה” ושייכת לכל קהל ישראל. התורה אינה שייכת רק לפרט זה או אחר” או לתנועה זו או אחרת” אלא היא שייכת לכל עם ישראל – לדורותיו.
לפני מעמד הר סיני עשה עם ישראל תשובה” עזב את המחלוקות והתאחד” ככתוב “ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר” ויחן שם ישראל נגד ההר” (שמות יט ב)” כפירוש רש”י “ויחן שם ישראל” – כאיש אחד בלב אחד. מאז קבלת התורה לפני כשלושת אלפים שנה ועד היום” לא הפסיקו בעם ישראל ללמוד וללמד ולקיים את תורתנו הקדושה. והתורה” תורת חיים. ככתוב “עץ חיים היא למחזיקים בה”.
נכון לעכשיו” דורנו” דור קיבוץ גלויות ותחיית האומה” עובר משברים רוחניים” חברתיים ומדיניים” כפי שאנו חשים היום. התיקון לכל המצב המורכב הזה הוא לחולל שינוי בתרבות ובחינוך” להעמיד את לימוד התורה כערך לאומי ממדרגה ראשונה – שכל ילדי ישראל וכל אזרחי ישראל ילמדו תורה” כפי שהיו הדברים בתקופת חזקיהו המלך אשר חקק חוק חינוך תורני חובה. אם בגלות החשוכה לימוד התורה האיר את נשמתם של היהודים ושרדו כיהודים” קל וחומר בארץ ישראל ובמדינת ישראל שלימוד התורה של רבבות עמך בית ישראל – יחזק את רוח האומה.
תורתנו הקדושה שייכת לכל עם ישראל ולכל אחד ואחד מישראל. ובוודאי תתקיים בנו הברכה “אבינו אב הרחמן” המרחם רחם עלינו” ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל” לשמוע ללמוד וללמד” לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה” (ברכות ק”ש)
בברכת חג מתן תורה שמח
בציפיייה לישועה השלמה