הכל תלוי בגישה

דבר ברור הוא” שהיחס שלנו לכל מה שאנו עושים בחיינו” תלוי מאוד בגישה שלנו אליו” בנקודת המוצא כלפיו” וממילא לפי הגישה ונקודת המוצא כך תהיה התוצאה…
ובזה” במבט חיצוני ניתן לחשוב” לצערנו” שהתורה היא בסך הכל עוד חכמה בין כלל החכמות הנמצאות על מדף הספרים” וקיום המצוות הוא בסך הכל אוסף הוראות מעשיות למכונה הנקראת אדם. לפי גישה כזו כלפי התורה ומצוותיה” ברור שהתוצאה תהיה ‘פיצול אישיות'” דהיינו” פער בלתי נסבל בין מה שהאדם באמת מעוניין” רוצה ושואף אליו” לבין התנהגותו בפועל” כי כך מקובל ואין ברירה וכד’.
במצב שכזה” האדם חי כאילו הוא צריך להסתדר עם התורה אך לא לחיות אותה באמת” ועל כן היא עומדת כ’קפואה’ מחוץ לאישיותו הפנימית” ולא באמת כחלק מהותי של חייו.
כך מבאר הרב קוק את הסיבה” לנוסח שאנו מברכים לפי דעה אחת בברכות התורה “לעסוק בדברי תורה”” דהיינו שהתורה תהיה בנו כעסק של ממש” ממש כמו אדם המנהל עסק כלכלי בו הוא משקיע את כל כשרונותיו” כל זמנו” כל כספו” את כולו… ללא גבולות וסייגים” ובכל ההשתדלויות והמאמצים הנדרשים” ‘עסק’ הכולל באמת מבפנים את כל הופעות חיינו השונות והמגוונות. וכך מבאר הרב קוק (עו”ר א עמ’ נט) – “קישורנו עם התורה הוא למעלה מגדר של לימוד והבנה בעלמא” שיש דוגמא להם בכל ידיעה של איזה מין חכמה בעולם” אבל הציווי הזה (לעסוק בדברי תורה) בא מצד החיים האמתיים” שהם הם הנם עצמותה של תורה” ושבעסק שאנו מתעסקים בדברי תורה” הרי יש לנו קשר עם המקוריות של החיים… שהיא מאשרת את האדם בתכונה של המגע הרוחני שיש לנשמה” עם שפעת חיי האמת שמונחת בסגולתה של תורה…”” מפנים ולא רק מבחוץ” באמת ולא ב’כאילו'” בכל צדדי חיינו. יהי רצון.