“ונזכה שיתקבצו כל אחינו בית ישראל לארץ הקודש. וכיוון שיקובצו נדחי ישראל” מתרוממת קרן צדיקים. וכיוון שתתרומם קרן צדיקים” ירושלים נבנית. וכיוון שנבנית ירושלים” משיח בן דוד בא ויבנה בית המקדש. גדול יהיה כבוד הבית האחרון” ומלאה כל הארץ דעה” ועלה כבוד ה’ לעולם ועד כן יהי רצון אמן”. (מתוך הקדמתו לספרו ” תקלין חדתין ” על מסכת שקלים).
ר’ ישראל ב”ר שמואל אשכנזי נולד בשנת ה’תק”ל בשקלוב שבליטא למשפחת רבנים” שאהבת ארץ ישראל הייתה יוקדת בלבם. סבו” ר’ עזריאל” עלה לא”י בשנת ה’תקל”ב. בספרו “אמת מארץ תצמח” מייחס עצמו ר’ ישראל לסבו” ורואה בו ממשיך דרכו.
ר’ ישראל זכה לשמש את הגר”א בשנתו האחרונה” ובימים האחרונים לחייו לא מש ממיטתו. הוא נחשב לאחד מחשובי תלמידי הגר”א ולאחר פטירת רבו שקד על הוצאת כתביו לאור. עם עליית תלמידי הגר”א לא”י עמד ר’ ישראל בראש הקבוצה השלישית שהגיעה לצפת בתחילת ה’תק”ע. בעקבות הקשיים הכלכליים העצומים שהיו מנת חלקם של העולים” נאלץ ר’ ישראל לצאת לליטא בשליחות הקהילה כדי לסייע לביסוסה הכלכלי. ר’ ישראל” שציפה כ”כ לחונן את עפר ארץ הקודש קיבל את הגזרה בצער גדול” “שהרי כבד עלי ככובד אבן ונטל החול המשא הכבד הזה לצאת מארץ הקודש אשר נקשרתי אליה בייסורים וגעגועים רבים” וחביבה לי ומתוקה לי מכל” ולעזוב כל בית אבי וביתי שהיה לי אז פה”. (מתוך הקדמתו לספרו פאת השולחן).
לאחר שלוש שנים שב ר’ ישראל לצפת כדי להתמסר ללימוד התורה ולהנהגת הקהילה. אך אז” פרצה מגפה בצפת שהפילה חללים רבים וביניהם אשתו” שני בניו” בתו וחתנו. שארית הפליטה נמלטה לירושלים”שם נודע לרבי ישראל כי גם הוריו מתו במגפה. בכאבו” הוא כותב “והייתי כשוכב בלב ים באש התבערה” ואוהבי ורעיי רחקו ממני” והייתי שוכב על גג בוכה ומתנפל ומתחנן לפני אבינו שבשמים. ובתי הצנועה מרת שיינדל תחי’ הייתה גם כן חולה מוטלת על ידי” ודמעתי על לחיי” עיני ירדו מים על כל אשר עבר עליי” וגדול כים שברי ובגליל הקדוש הלכו עדרים עדרים אנשי אמת” גדולי חבורתנו הצדיקים”. אז נדר ר’ ישראל כי אם תינצל בתו יכתוב ספר שיעסוק במצוות התלויות בארץ ע”פ שיטת הגר”א. לאחר מכן נרדם” וחלם כי מישהו נוגע בו ואומר: “נגוף ורפוא”. אכן בתו הבריאה” ור’ ישראל קיים את נדרו וכתב את הספר “פאת השולחן”. בשנות ה’תקפ”ה היה חורף קשה במיוחד ובתים רבים בצפת התמוטטו וקברו תחתם את יושביהם. גם ביתו של ר’ ישראל התמוטט” ובני ביתו ניצלו בדרך נס. ר’ ישראל ראה בכך אות משמים על כך שעלא להזדרז לשלם את נדרו” להדפיס את הספר “פאת השולחן”. לאחר מספר שנים” בשנת ה’תקצ”ד” מסר ר’ ישראל את כתב היד לבית הדפוס של ר’ ישראל ב”ק” אך אז בדיוק פרץ המרד הערבי בגליל. הערבים פרעו בכל אשר נקרה בדרכם” החריבו את בתי היהודים בצפת” וגם את בית הדפוס. בנס מופלא ניצל כתב היד של “פאת השולחן”” שיצא לאור שנתיים לאחר בשנת ה’תקצ”ו. במהלך השנים ניסה ר’ ישראל” כחלק מהפעולות לקרוב הגאולה” לחדש את הסמיכה” על מנת להקים את הסנהדרין” בהסתמך על דברי הרמב”ם “כי טרם יבוא משיח צדקנו” צריך שיהיה בא”י בית דין הגדול סמוכים” ובעוונותינו הרבים ע”י הגלויות וכובד הגזרות בטלו הסמיכות..” בניסיון למצוא חכמים סמוכים” נשלח מטעמם שליח מיוחד במטרה לחפש את עשרת השבטים האבודים” מתוך תקווה כי ביניהם נותרו חכמים סמוכים איש מפי איש. השליח” ר’ ברוך מפינסק” יצא לדרכו ובשלב מסוים הגיע לתימן שם הצליח לרפא את האימאם הראשי ומונה לרופאו. זמן קצר לאחר מכן נרצח השליח” בעקבות עלילה שהעליל עליו רופאו הגוי של האימאם” ובכך למעשה נסתיימה השליחות בכישלון. בשנת ה’תקצ”ז נחתה על היישוב היהודי בצפת מכה נוספת” רעידת אדמה עזה החריבה את העיר” כ2000 יהודים ניספו ועוד אלפים נותרו ללא קורת גג. כך חוסל היישוב היהודי בצפת ושארית הפליטה התיישבו בירושלים יחד עם מנהיגם האהוב והמדוכא בייסורים ר’ ישראל. בשנת ה’תקצ”ט יצא ר’ ישראל לטבריה כדי להירפא במעיינות החמים שם החמירה מחלתו והוא נפטר בט’ בסיוון” בדיוק היום לפני 174 שנים. לפני מספר שנים נתגלתה בבית העלמין העתיק בטבריה מצבה שבורה ועליה חקוק שמו ושם ספרו “פאת השולחן”. המצבה שוקמה והוצבה במקום בו נמצאה.
ר’ ישראל אשכנזי משקלוב. תלמיד הגר”א שמסר נפשו על תחיית יישוב א”י. זכותו תגן עלינו .אמן.
