ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמיני
פרשה נוכחית: תזריע, מצורע
פרשה הבאה: אחרי מות, קדושים
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

הגאון רבי שמואל מוהליבר זצ"ל

הרב רונן טמיר

חורף ה'תק"צ. בתלמוד תורה שבעיירה הקטנה הלובוקה שליד וילנא משננים הילדים את פרשת השבוע, פרשת חיי שרה. לפתע שאל אחד הילדים: "מדוע צריכה התורה להאריך ולפרט כל כך את כל המשא ומתן בין אברהם לעפרון ובני חת, ואת המחיר המדויק של קניית מערת המכפלה?". בטרם הספיק המלמד להשיב, קפץ שמואל הקטן ואמר: "התורה באה ללמדנו מסר לדורות, כי בשעה שנצטרך אנו לגאול את ארצנו הקדושה מיד זרים- נדע גם אנו לעמוד על המקח ולשלם בכסף מלא עבור כל שעל אדמה..."
איש לא ניחש אז ששמואל, הילד הפיקח והחריף, יגדל ויהיה לאחד מגדולי האומה, ויקדיש את כל מרצו וכוחותיו לגאולת אדמת ארץ ישראל, ממש כפי שהוא עצמו ניבא. ("שרי המאה" לרה"ג י.ל. הכהן מימון)
רבי שמואל מוהליבר, נולד בשנת ה'תקפ"ד בעיירה הלובוקה, לאביו הגאון ר' יהודה ליב, נצר למשפחת רבנים מפוארת, שעפ"י המסורת העמידה גדולי תורה במשך 22 דורות רצופים. סבו, ר' יוסף, היה מחשובי תלמידיו של ר' חיים מוולאז'ין, שהיה מכנה אותו בחיבה "יוסף דעת".
כבר בהגיעו לגיל 10 נתפרסם שמואל בשם "העילוי מהלובוקה", ורבותיו העידו עליו כי הוא עתיד להיות אחד מגדולי הדור. בגיל 15 התחתן, ולאחר שלוש שנים בהם היה סמוך על שולחן חותנו, הצטרף ר' שמואל לישיבת וולאז'ין, שם קיבלוהו בכבוד הראוי ל"עילוי מהלובוקה". הוא סירב לקבל תמיכה כספית מהישיבה, והעדיף להתפרנס מהיותו סוחר פשתן. לאחר מספר שנים מונה לרב בעיר הולדתו הולובוקה, ובשנת ה'תר"כ נתמנה לרבנות בעיר המחוז סובלאק- שם יצא שמו לפניו לא רק כגדול בתורה, אלא גם כעוסק בצרכי ציבור, למען קהילתו ולמען ארץ ישראל. בזמנו הייתה העיר סובלאק במרכז המרד הפולני בשלטון הרוסי, ויהודי העיר הואשמו, כמובן, על ידי כל צד כמסייעים לצד שמנגד. פעם אחת, בתוך עשרת ימי תשובה, גברו הרוסים על הפולנים והשתלטו על העיר. הצבא הרוסי תפס כמה עשרות תושבים שנחשדו בשיתוף פעולה עם האויב, ובהם שני יהודים. בערב יום הכיפורים הלך ר' שמואל למושל הצבאי וביקש לשחרר את היהודים לעשות בביתו את היום הקדוש, והבטיח להחזירם למעצר מיד לאחר יום הכיפורים. דברי הרב עשו רושם רב על המושל, שהסכים למסור את השניים לידו. כאשר הגיעו השניים לבית הכנסת, פרץ כל הקהל בבכי תמרורים שלא יישכח, ולא משו מבית הכנסת כל ליל יום הכיפורים ויומו. לאחר תפילת נעילה באו האסירים להיפרד מר' שמואל, אך הוא הרגיע אותם והסביר להם כי אצל הגויים הולך הלילה אחר היום, ולכן הם יכולים ללכת לנוח בבתיהם עד למחרת בבוקר, ועד אז ירחם ה'. למחרת בבוקר צרו על העיר אלפי פולנים והכוחות הרוסים נסוגו- ובא לציון גואל...
בשנת ה'תרל"ד, במלאת לשר משה מונטיפיורי 90 שנה, החל ר' שמואל מוהליבר בפעילותו הציבורית לחיזוק היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא הפך לאחר מראשי תנועת "חיבת ציון". לימים כתב באגרת לקונגרס הציוני הראשון בבאזל: "ישוב הארץ- היינו לקנות אדמה ולבנות בתים, לנטוע פרדסים ולזרוע שדות- היא אחת המצוות היותר גדולות שבתורתנו, ויש מקדמוננו האומרים כי היא שקולה כנגד כל המצוות. והטעם הפשוט של גודל המצווה הזו- באשר הוא יסוד קיום לאומתנו. האיש המאמין הוא חובב ציון בכל לבו ונפשו".
בשנת ה'תרמ"ב יצא ר' שמואל מוהליבר למסע שתדלנות בכל אירופה, במטרה לגייס תרומות לבניין ארץ ישראל. במהלך מסע זה פגש בצרפת את הברון רוטשילד, שבעקבות הפגישה התרגש מאוד והחליט להירתם בכל כוחותיו לבניינה של ארץ ישראל. התוצאה הישירה מפגישה זו הייתה ההחלטה להקים את המושבה "קריית עקרון", שלימים הפכה ל"מזכרת בתיה" על שם אמו של הברון רוטשילד.
פעם אחת נפגש הרב מוהליבר עם אחד מעשירי רוסיה וביקש ממנו תרומה לבניין הארץ. הלה ענה לו בחוצפה שבמקום להשקיע מאמצים בבניין ארץ קטנה ודלה כמו פלשתינה, ראוי להשתדל בפני ממשלת רוסיה להקצות ליהודים חבל ארץ גדול ורחב כמו סיביר. הרב השיב לו קצרות: "אין שעתי פנויה להתווכח עם כבודו בשאלה זו, ולכן אסתפק בברכה קצרה: יהי רצון כי לשנה הבאה נהיה כולנו בירושלים, וכבודו- בסיביר..."
בשנת ה'תר"נ עמד הרב מוהליבר בראש משלחת מטעם "חובבי ציון" לארץ ישראל. מטרת הנסיעה הייתה לבחון את מצב המושבות ואת הדרכים להרחבת היישוב היהודי בארץ ישראל. אנשי היישוב קיבלו את המשלחת בכבוד גדול, ובעקבות ביקורו זה כתב הרב מוהליבר את חיבורו "מטרת נסיעתי לארצנו הקדושה", ובו תכניות מפורטות להתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל. בין השאר הוא כותב שם: "קול קורא ואומר: שובו בנים לגבולכם, השליכו אלילי כספכם ואלילי זהבכם ובואו וחסו בצילי בארץ אבותיכם, אחזו איש איש אתו ומחרשתו ועבדו, כי כל טוב הארץ לפניכם!"
הרב מוהליבר תמך מאוד בתכניתו של הרצל ואף כינה אותו "האיש המצוין ומאוד נעלה". הוא רצה מאוד להשתתף בקונגרס הציוני הראשון, אך בשל מחלתו וחולשתו נבצר ממנו הדבר. בשנת ה'תרנ"ח, יומיים לפני פטירתו, הוא כתב מכתב ארוך, שנחשב כצוואתו, ובו הוא כותב: "יסוד עבודתנו הלאומית צריך להיות תורתנו הקדושה... כן, אחים נכבדים- עבודה רבה לפנינו, ועלינו לעבוד ולעבוד בלי לאות ובלי הרף, עלינו לעבוד שכם אחד בלי פירוד, באהבה גמורה ובאחריות שלימה".
בי"ט סיוון ה'תרנ"ח, השבוע לפני 115 שנה, נתבקש הרב הגאון שמואל מוהליבר לישיבה של מעלה. הוא נקבר בביאליסטוק, ומבנה הוקם על קברו. במהלך השואה באירופה נותץ המבנה, ובשנת ה'תשנ"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונטמנו בבית העלמין במזכרת בתיה. על קברו הוקם מבנה זהה לזה שהיה בביאליסטוק. על שמו נקרא קיבוץ גן שמואל שליד חדרה.
לאחר פטירתו, כתב הרב קוק זצ"ל הספד גדול על הרב שמואל מוהליבר, בו הוא מכנה את הרב מוהליבר "גדול וגיבור", רב רב- פעלים המושל בשני זרמים של חיים ומשקיע בכל אחד מהם את כל תשומת לבו, את כל נפשו ואת כל כישרונותיו. מצד אחד: רב גאון גדול מלא תורה ומעשים טובים, מחמיר על עצמו במילי דחסידותא, גם בדברים כאלה שרבים וגדולים נהגו להקל בהם, ומצד שני: נפש רעננה מלאה עז חיים וצופיה צפיה עמוקה לתשועתן של ישראל באופן מוחשי ובהיר, לגלויות ישראל שישובו, לארץ ישראל שתשתכלל ולהרים וגבעות, לאפיקים ולגיאיות שלה, שיהיו פורחים בכל זיום והדרם". הגאון הרב שמואל מוהליבר זצ"ל. זכותו תגן עלינו, אמן.


תגיות: מבשרי הציונות | הרב שמואל מוהליבר



מאמרים נוספים מעלון פרשת בהעלותך התשע"ג:
אני חולה נפש - הרב שלמה אבינר
מושגים מבלבלים (א) - הרב אלישע אבינר
הכל מהתורה - הרב דוד לנדאו
העדינות של... הקב"ה - הרב יעקב יפת
שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת - הרב שלמה אבינר
קשיי למידה - הדסה גהלי
התחדשות - הרב חנוך בן פזי זצ"ל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: