שְׁנַת 2656
– “יְלָדִים יְקָרִים”” אָמַר הַמְּלַמֵּד” “אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁכְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנוּ סוֹבְלִים תַּחַת עֹל יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא. [1] מִי יוֹדֵעַ לָמָּה?”
– “אֲנִי יוֹדֵעַ”” אָמַר חַיִּים” “כִּי אָנוּ חוֹטְאִים.” [2]
– “נָכוֹן מְאוֹד”” אָמַר הַמְּלַמֵּד” “לְצַעֲרִי נָכוֹן מְאוֹד. יֵשׁ לָכֶם עוֹד תְּשׁוּבָה?”
– “כֵּן” הָרַב” יֵשׁ לִי תְּשׁוּבָה”” אָמַרְתִּי.
– “מַה תְּשׁוּבָתְךָ” אַבְרִי?”
כַּמּוּבָן” אֵינִי אוֹתוֹ אַבְרִי מִלִּפְנֵי שָׁבוּעַ” שֶׁזֶּה הָיָה בְּעֵרֶךְ בִּשְׁנַת 2636″ זֶה הָיָה אֲבִי מוֹרִי.
– “כִּי אֵינֶנּוּ מְאֻחָדִים. אָנוּ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בָּאָרֶץ” כָּל שֵׁבֶט לְעַצְמוֹ.”
– “יָפֶה מְאוֹד דִּבַּרְתָּ” אַבְרִי. אִם הָיִינוּ מְאֻחָדִים תַּחַת מַנְהִיג אֶחָד” הָיִינוּ מְנַצְּחִים אֶת אוֹיְבֵינוּ.”
– “אָז לָמָּה אֵין לָנוּ רֹאשׁ אֶחָד?”
– “שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה שָׁאַלְתָּ” אַבְרִי. לָכֵן” יְלָדִים יְקָרִים” אֲנִי מַצִּיעַ לָכֶם דָּבָר: אָנוּ נִתְאַמֵּן לְזֶה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ רֹאשׁ אֶחָד. אַתֶּם תְּבַצְּעוּ בְּחִירוֹת.”
– “בְּחִירוֹת לְמַה?”
– “לְרֹאשׁ הַכִּתָּה” כְּלוֹמַר רֹאשׁ לַתַּלְמִידִים. תַּחְשְׁבוּ הֵיטֵב מִי אַתֶּם חוֹשְׁבִים הֲכִי מַתְאִים לַעֲמֹד בָּרֹאשׁ” וּבְעוֹד שָׁעָה אָנוּ נְבַצֵּעַ הַצְבָּעָה: כָּל אֶחָד יָכִין פֶּתֶק עִם שֵׁם וְנַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לַקַּלְפִּי.”
אֲנִי לֹא צָרִיךְ שָׁעָה כְּדֵי לַחְשֹׁב” בָּרוּר לִי שֶׁאֲנִי הֲכִי מַתְאִים לִהְיוֹת רֹאשׁ” כִּמְעַט מִכָּל הַבְּחִינוֹת: כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי מִתְוַכֵּחַ עִם יְלָדִים אֲחֵרִים” תָּמִיד אֲנִי צוֹדֵק. אָמְנָם הֵם לֹא מַסְכִּימִים אִתִּי” אֲבָל זוֹ בְּעָיָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם עַקְשָׁנִים וְכָל אֶחָד חוֹשֵׁב שֶׁהוּא הֲכִי חָכָם” וְאֵין לוֹ מַסְפִּיק שֵׂכֶל וַעֲנָוָה לְהָבִין שֶׁאֲנִי הַצּוֹדֵק. עַכְשָׁו יֵשׁ פִּתְרוֹן מַבְרִיק: אֲנִי אֶהְיֶה לְרֹאשׁ” וְאָז סוֹף סוֹף הֵם יִשְׁמְעוּ לִי. הוּצַפְתִּי בְּאֹשֶׁר וְחִכִּיתִי בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לִשְׁעַת הַהַצְבָּעָה.
בְּבוֹא הַזְּמַן עָבַרְנוּ לְיַד הַקַּלְפִּי הַמֻּנָּח בִּפְנֵי הַמְּלַמֵּד” וְהֵטַלְנוּ בּוֹ פֶּתֶק בִּרְצִינוּת גְּדוֹלָה.
הֲרֵי אָנוּ עוֹמְדִים לְהַחְלִיט מִי יִהְיֶה לְרֹאשׁ – כְּלוֹמַר אֲנִי – וְזוֹ תִּהְיֶה הַתְחָלָה טוֹבָה וּצְנוּעָה לְכָל הָאֻמָּה.
הָרַב הוֹצִיא אֶת כָּל הַפְּתָקִים” וְרָשַׁם אֶת הַתּוֹצָאוֹת עַל נְיָר. הַמֶּתַח בַּכִּתָּה הָלַךְ וְגָבַר. כַּאֲשֶׁר הָרַב סִיֵּם” הוּא הִתְגַּלְגֵּל מִצְּחוֹק” וּבְקֹשִׁי יָכֹל לַעֲצֹר. אֵינִי מֵבִין לָמָּה הוּא צוֹחֵק” הֲרֵי אָנוּ עוֹסְקִים בְּדָבָר רְצִינִי. בַּסּוֹף הוּא הִצְלִיחַ לְהִתְאַפֵּק” וְהִתְחִיל לְהַקְרִיא:
אַבְרֵי 1
אִיצִיק 1
קוֹבִּי 1
דּוּדִי 1
חַיִּים 1
מוֹיְשׁי 1
רוֹנִי 1
וְכֵן הָלְאָה” כָּל תַּלְמִיד קִבֵּל קוֹל אֶחָד. כַּאֲשֶׁר גָּמַר לִקְרֹא” הִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ בְּחִיּוּךְ רָחָב” קְצָת מוּזָר.
חֲבָל מְאוֹד” יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת רֹאשׁ הַכִּתָּה. אַךְ אֵינִי מִתְיָאֵשׁ” יוֹמִי יָבוֹא.
אֲבָל הַגִּידוּ” קוֹרְאִים יְקָרִים” אוּלַי תַּסְבִּירוּ לִי לָמָּה הַמְּלַמֵּד הִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ בְּחִיּוּךְ מוּזָר?
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)
מקורות:
1. שופטים ד א-ג.
2. שם.