ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישלח
פרשה נוכחית: וישב
פרשה הבאה: מקץ
 


הגאון הרב ישראל זאב גוסטמן זצ"ל

הרב רונן טמיר

(רוב הסיפורים מתוך ספרו של הרב אליעזר מלמד שליט"א: "רביבים" על גדולי ישראל)
הרב ישראל זאב גוסטמן נולד בשנת ה'תרס"ז בליטא. בנערותו למד בחברותא עם ר' חיים שמואלביץ', שנודע לימים כאחד מגדולי הדור, ושמע שיעורים מפי ר' שמעון שקופ זצ"ל, ראש ישיבת גרונדה.
במהלך לימודיו הגיע לביקור בישיבה גדול רבני וילנא ר' חיים עוזר גרודזינסקי, ובפניו הוצג חידוש מבריק של אחד התלמידים, הלא הוא ר' ישראל זאב. החידוש הרשים מאוד את ר' חיים עוזר, שהזמין את התלמיד הצעיר לחזור על הרעיון במשרדו שבוילנא. ר' ישראל זאב לא ידע כי הרעיון שהציג שימש כבסיס לפתרון סוגיה סבוכה בבית הדין הגדול- ואיפשר להתיר עגונה. באופן חסר תקדים לבית הדין הגדול והוא בן 21 בלבד. לימים, התייחס ר' ישראל זאב גוסטמן למינוי המדהים בביטול ואמר בצניעות: "בסך הכל הייתי במקום הנכון ובזמן הנכון..."
מספר שנים לאחר מכן, כבשו הכוחות הנאצים את וילנא ורדפו את היהודים כולם, ובראשם הרבנים והדיינים. בתקופת האקציות פסק הרב גוסטמן, יחד עם רבנים נוספים, כי על ראש היודנראט חל איסור חמור להסגיר יהודים, גם אם יש בדבר סיכון לרבים. הנאצים ימ"ש ריכזו את כל רבני וילנא כדי להוציאם להורג. בדרך נס הצליח הרב גוסטמן להסתתר בתוך אחד השיחים שבחצר ביתו, משם נמלט אח"כ עם אשתו ובתו ליערות. כהכרת הטוב לשיחים שהצילו את חייו, נהג הרב גוסטמן במשך עשרות שנים להשקות בכל יום את השיחים שבחצר ישיבת "נצח ישראל" שהקים בירושלים. (מובא בשיחות הרב נבנצל לפרשת שמות).
לפני שהספיק לברוח, נלקח מידיו בנו יחידו, מאירק'ה, ונזרק על משאית הילדים ב"קינדראקציה" הידועה לשמצה. לאחר שנרצח בנו, לקח הרב גוסטמן את נעליו הקטנות כדי למוכרן תמורת מעט אוכל. את הגזר והקמח שהשיג תמורתן החביא בקשרי מכנסיו ובתוך נעליו. כשחזר לגטו מסר את האוכל לאשתו ולבתו, וכן לאלמנת ר' חיים עוזר. הוא עצמו לא היה מסוגל לטעום מהאוכל הזה, "מפני שלא יכולתי לקיים בעצמי את קללת התורה 'ואכלתם בשר בניכם'." לאחר תום המלחמה חזר הרב גוסטמן לוילנא כדי לסייע בשיקום שארית הפליטה. הוא טיפל בענייני נישואין והתרת עגונות, שבת וכשרות, כל זאת כמעט ללא ספרים ובהסתמך על זכרונו המופלא.
לאחר שיצאה כנגדו פקודת גירוש לסיביר, ברח הרב גוסטמן עם משפחתו מוילנא, ולאחר תלאות רבות הגיע לצרפת דרך צ'כיה. משלא ניתן אישור עליה לארץ ישראל, עברו לארה"ב ושם נתמנה הרב גוסטמן לראש ישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד. בשנת ה'תשכ"א עלה הרב גוסטמן לארץ ישראל, ובעצת הגאון מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה שבירושלים. הוא היה מלמד שיעור בעיון מעמיק בימי שני, שיעור שנמשך כארבע שעות (!). סביב הישיבה התקבצו תלמידי חכמים רבים שהיו משומעי לקחו, וגם אנשי אקדמיה נודעים- בהם השופט מנחם אלון, פרופ' הלפרין ופרופ' ישראל אומן- לימים חתן פרס נובל.
לשאלת תלמידים מדוע הוא כה מכבד את תלמידיו האקדמאיים ואף מושיב אותם ב"מזרח", השיב קצרות: "פה בארץ ישראל צריכים לדאוג למלכות, ואנשים אלה מסמלים את המלכות".
בימים עברו נהוג היה לארגן תהלוכה של ילדים שצעדו ברחובות ירושלים. הרב גוסטמן היה מקפיד להגיע ולצפות בתהלוכה, ומשנשאל על כך הסביר: "מי שאיבד ילדים בשואה, נהנה לראות דור של ילדים שרים ורוקדים ברחובות ירושלים".
הרב גוסטמן אהב את ארץ ישראל בכל מאודו, והעריך מאוד את חיילי צה"ל. למחרת "מבצע יהונתן" התרגש מאוד הרב גוסטמן מגילויי הגבורה של החיילים ומשחרור השבויים, ואמר בישיבה בקול רם פסוק אחר פסוק, את שירת הים שבפסוקי דזמרה.
בזמן מלחמת שלום הגליל, אמר שאם היה צעיר יותר- היה מתגייס בעצמו למלחמה. ומי שרוצה להישאר בישיבה, צריך ללמוד בתנאי מלחמה- ללמוד בשקידה עצומה וללכת לישון בלי לחלוץ נעליים. כאשר פנו אליו חיילים משדה הקרב בשאלות בטלפון- השיב מיד גם אם הדבר היה באמצע שיעור כללי. במהלך המלחמה הגיעה השמועה כי שלמה אומן, בנו של תלמידו פרופ' ישראל אומן, נפל. הרב גוסטמן בא להלוויה, ולאחריה הסתובב ביגון בין הקברים הטריים של החיילים הנופלים, ומלמל: "כולם קדושים". אחד המלווים שאל: "כולם? גם החילונים?", והרב השיב נחרצות: "כולם! כולם!". כשבא לנחם אבלים בבית משפחת אומן, סיפר בהרחבה על בנו מאירק'ה שנרצח בשואה, ואז, כשכולו נרגש הוסיף: "עכשיו אגיד לכם מה שקורה בעולם האמת. מאירק'ה שלי אומר לשלמה: אשריך שלוימל'ה שזכית! אני לא זכיתי! אני לא זכיתי לזרוק את עצמי מנגד כדי להציל את כלל ישראל. אתה זכית!". פרופ' אומן חיבק את הרב גוסטמן ואמר: "ניחמתני, ניחמתני".
וכשנשאל על גיוס לצה"ל, השיב: "בתורה של משה רבינו כתוב: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!", אח"כ הוסיף: "זה מה שאני אומר לכל מי ששואל אותי. אבל מי שואל אותי..."
כאשר הגיע פעם לבקר קרובת משפחה שהתגוררה בקיבוץ חילוני, ליווהו תלמידו ואשתו. כאשר ראתה האישה את חוסר הצניעות בקיבוץ, אמרה: "איפה אנחנו, בגיהנום?!". מיד נזדעק הרב גוסטמן: "לעולם אל תוציאי מילים כאלה על האנשים הללו. הם בנו את ארץ ישראל בשבילנו ובשביל עם ישראל. זכותם גדולה מאוד!".
בכ"ח סיוון ה'תשנ"א, אתמול לפני 22 שנה, נתבקש הרב ישראל זאב גוסטמן לישיבה של מעלה, והוא בן 84 שנים. הוא נטמן בהלוויה רבת משתתפים בבית העלמין בהר הזיתים.
הרב הגאון ישראל זאב גוסטמן, אוד מוצל מאש. שארית הפליטה של גאוני וילנא. זכותו תגן עלינו, אמן.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: