תורת הרב קוק?!

מידי פעם צפה ועולה השאלה – מדוע דווקא תורת הרב קוק? מה יש בה בתורת הרב זצ”ל (שהשבוע חל יום ההילולא שלו) שאין ב’תורות’ אחרות? מובן שאיננו מזלזלים בתורות אחרות” ובפרט שהרב קוק בעצמו אמר “אל תהיו לי קוקיסטים”” אך נראה שלשאלה זו נדרשת התייחסות ברורה ובהירה.
ראשית” עצם ההגדרה ‘תורת הרב קוק’ מוטעית ביסודה” כי הרב לא המציא שום תורה חדשה” אלא תרגם בעומקו הייחודי” במבטו הכולל ובסגנונו המיוחד” את התורה האמיתית והשלמה שנתן לנו ריבונו של עולם.
מהי אפוא ייחודיותה של ‘תורה’ זו?
נזכיר שלושה עקרונות יסודיים:
א. תורת הכללים. עולמנו נקרא עלמא דשקרא כי הוא עלמא דפירודא. היינו” עולמנו מכיל אינספור כוחות” כישרונות וכו’ הנראים פעמים רבות כאילו אינם קשורים זה לזה” עד כדי כך שלפעמים חלק מהכוחות נראים כמיותרים בעולם הזה. זהו השקר הגדול ביותר. ואילו האמת היא שיש מקור אחד לכל הכוחות” יש מטרה אחת לכולם” וכולם קשורים זה בזה ונצרכים להבאת העולם אל גאולתו.
הרב קוק זצל עסק בעיקרון זה רבות – לגלות את ה’אחדות הכוללת שבבריאה’ – הקודש עם החול” הטוב עם הרע” האמת עם השקר” השכל עם הרגש” ישראל עם האנושות” העולם הזה עם העולם הבא” וכיו”ב. כשהגרעין החיובי האלוקי הנמצא בכול” צריך להתגלות ולהופיע” וכך” ורק כך” יתגלה כבוד ה’ באמת בבריאה שהרי “הכל ברא לכבודו”” ומתוך כך יגיע העולם לגאולתו.
ב. תורת האגדה – לימוד אמונה. שני מקצועות מרכזיים בתורה: ההלכה והאגדה. ההלכה עוסקת בפרטי החיים המעשיים באופן נקודתי ספציפי. האגדה כשמה כן היא” מאגדת את הכול ומחברת את הכול.
מקצוע האמונה נעזב במהלך הדורות” והרב ראה את עצמו כשלוחא דרחמנא” בעקבות המקובלים בדורות שלפניו” להחיות את המקצוע הגדול הזה” וראה בו את העיקר שבו תלוי הכול” וכפי שכתב במקומות רבים כגון (אדר היקר – עבודת אלוקים) – “שאין הלימוד של מה ששייך למחשבה ורגש (לימוד אמונה) דבר עראי וטפל” גם לא דבר של רשות או איסור” וקל וחומר שאיננו דבר של איבוד זמן ומעין בטלה” כי אם עיקר יסוד החיים” עיקר מעיין הישועה”.
הרב ראה תפקיד גדול זה באחריותם של תלמידי-חכמים שבדור” ובפרט אלה המוכשרים לכך. וכך כתב (שם)” “פתיחת מעיין האגדה בהרחבה גדולה” ודווקא על ידי תלמידי חכמים גדולים וקדושים” שקנו את התורה” היראה והדבקות האלקית” בלב עצמותם ובדם התמצית של לבבם”.
לימוד אמונה – האגדה – הוא הלימוד החושף את תורת הכללים” גם את הכלל ה’איכותי’ שממנו נובע הכול” וגם את הכלל ה’כמותי’ המכיל את הכול.
ג. תורת ארץ ישראל- תקופת הגאולה. כלל גדול הוא שבכל פרק זמן הסטורי מופיע הקב”ה בעולם באופן ייחודי ומדויק. כפי שאין דומה התגלות הבורא בתקופת הילדות להתגלותו בתקופת הבגרות אצל האדם הפרטי” כך אין דומה ההתגלות האלוקית בחוץ לארץ לזו שבארץ ישראל. וההתגלות שבתקופת גלות לזו שבתקופת גאולה.
ההתגלות האלוקית הייחודית לכל תקופה” מקיפה את כל תחומי החיים “ומשפיעה” עליה באופן משמעותי ביותר.
וכך כתב לדוגמא באיגרת שעח (איגרת התשובה המפורסמת) ביחס לתשובה: “ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה (לדוגמא) בזמן הזה” ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט (תקופת הגאולה)” לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו”…
ייחודיותה של תורת ארץ ישראל ובוודאי בתקופתנו – הגאולה האחרונה – היא היכולת להכיל את הכול” ולכוון הכול למטרה אחת. וכפי שכתב בין היתר במאמרי הראיה (מאמר תורת ארץ ישראל עמ’ 78-9) “כל מה שהוא קטן ופרטי מכל הרעיונות הרוחניים” כשהוא נסקר מצד תורת חוץ לארץ… נעשה גדול וכללי מיד כשהוא שואף את אווירא דארץ ישראל בקרבו”” ובאורות התורה יג כתב: “אנו צריכים להתרומם לאותה המדרגה של הבנת הכללים וכללי הכללים” והפרטים והצעותיהם” היו נסמכים עמם” זאת היא חמדה המיוחדת של תורת ארץ ישראל”.
אם כן תורת הכללים המתגלה על ידי לימוד אמונה – מקצוע האגדה – ודווקא בארץ ישראל בנקודת גאולה – היא התורה השלמה באמת שלה אנו משתוקקים כל כך. ובעז”ה כל עם ישראל יטעם מטעמה של תורת אמת ותורת חיים זו” ברעיונינו ובמעשינו.