הגאון ר’ מאיר שמחה הכהן מדוינסק – “משך חכמה”

הימים” ימי המעבר בין החורף והאביב. הקור המקפיא ששרר ברוסיה התמתן מעט” והשלגים החלו מפשירים.
שבת קודש. העיירה דוינסק כמרקחה. מי הפשרת השלגים זורמים בשצף קצף” וכיון שנהר דווינה הסמוך עדיין מכוסה שכבת קרח עבה- המים גואים בזרם אדיר ומאיימים להציף את העיירה. המים התנפצו אל הסוללה המקיפה את דוינסק ואיימו לשטוף אותה. כל התושבים ארזו במהירות את חפציהם היקרים ביותר- ועלו לגגות הבתים” ממתינים בחרדה לבאות.
בעיצומה של תפילת שחרית” כאשר זעקות המתפללים בוקעות שערי רקיע” פרצו כמה יהודים אל בית הכנסת והודיעו שהמים גאו מאד והם עומדים לשטוף את העיר בכל רגע. ר’ מאיר שמחה קם ממקומו” ושם פעמיו אל עבר הסוללה כשהוא עטוף בטליתו. אחריו הלכו כמובן כל שאר המתפללים. הרב עלה על הסוללה” והחל להתפלל בתחינות עצומות” לנס. בתוך דקות ספורות נבקע הקרח שבנהר” ומפלס המים ירד באופן דרמטי. בין התושבים הנדהמים שעמדו על הסוללה היה גם הנער איסר הלפרין” לימים איסר הראל- ראש המוסד” שהעיד על המעשה בספרו “ביטחון ודמוקרטיה”.
ר’ מאיר שמחה הכהן” נולד בשנת ה’תר”ג באיזור וילנה שבליטא” לאביו שמשון קלונימוס ולאמו הרבנית אסנת. מצעירותו התפרסם ר’ מאיר שמחה כגאון וכבעל זיכרון פינומינלי. לאחר שנשא לאישה את הרבנית חיה עבר להתגורר בבית חמיו בביאליסטוק ובמשך שנים ישב ולמד בהתמדה עצומה” ואשתו קיבלה עליה את עול הפרנסה.
בשנת ה’תרמ”ח נתמנה כרב העיר דוינסק” תפקיד בו כיהן עד לפטירתו במשך כ-40 שנה.
ר’ מאיר שמחה התברך בסובלנות מופלגת. פעם נפטר אחד מחשובי הקהילה” ובנו היה עובר לפני התיבה כ”חיוב”. לאחר זמן מה ” נפוצה שמועה כי הלה מעשן בשבת” ולאחר שהקול הגיע אל אותו הבן- פסק מלבוא לבית המדרש. ככשמע ר’ מאיר שמחה אודות המעשה” זימן אליו מיד את הבן ואמר לו: “בוודאי לא נכונה השמועה שהנך מעשן בשבת” ולכן חזור בבקשה ועבור לפני התיבה כפי שהיית רגיל”. פעם נכנס בחור לבית המדרש” התפרץ כנגד הרב והתריס: “הרבנים מתלבשים במשי על חשבון העניים!”. מאז הקפיד ר’ מאיר שמחה לא ללבוש עוד בגדי משי. (מתוך “מרן רבנו מאיר שמחה הכהן”” מאת הרב זאב אריה רבינר)
נחת גדולה היתה לו לר’ מאיר שמחה בחיבור המופלא “אור שמח” על הרמב”ם” עד כדי כך שכשנפגש עם ר’ חיים מבריסק בועידת רבנים” ביקש ר’ חיים להביא את הספר “אור שמח” כדי שיוכל להראותו ברבים” ואף כינה את ר’ מאיר שמחה “שר התורה”. עם זאת” ייחס ר’ מאיר שמחה חשיבות יתירה לחיבורו השני “משך חוכמה”” והיה אומר: ” את ה’אור שמח’ יכולתי לחבר גם בצעירותי” אבל את ה’משך חוכמה’ מוכרח הייתי לחבר בזקנותי”. ספרו “משך חוכמה” נדפס רק כשנה לאחר פטירתו.
חיבה יתרה חיבב ר’ מאיר שמחה את ארץ ישראל. בפירושו “משך חוכמה” לפרשת בחוקותי כתב עשרות שנים לפני השואה: “והנה” מעת היות ישראל בגויים” ברבות השנים… חכמתם יעשו חיל” עד כי ישכח היותו גר בארץ נוכריה” יחשוב כי זה מקור מחצבתו” בל יצפה לישועת ה’ הרוחנית בזמן המיועד. שם יבוא רוח סערה” יזכיר אותו בקול סואן ברעש: ‘יהודי אתה” ומי שמך לאיש?! לך לך אל ארץ לא ידעת!’ …עוד מעט” ישוב לאמר ‘שקר נחלו אבותינו'” והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן” יעזור לימודי דתו” ללמוד לשונות לא לו” יחשוב כי ברלין היא ירושלים” אז יבוא רוח סועה וסער” יעקור אותו מגזעו” יניחהו לגוי מרחוק…”
ובענין שיבת ציון” כתב בפירושו לפסוק בפרשת ניצבים “ושב ה’ אלוקיך את שבותך ורחמך” ושב וקבצך מכל העמים” : “כי ישראל אשר המה בשבי” שמשתוקקים אל ארץ ישראל ורוצים לברוח מחוץ לארץ- המה ישיב מקודם” “ורחמך”” והישראלים אשר מצאו קורת רוח בארץ נוכריה” ובטל מהם התשוקה לארץ הצבי- גם הם יקבצם ה’ וישיבם אחר זה”.
ר’ מאיר שמחה תמך מאוד בתנועה הציונית” וכאשר טענו נגדו כי בתמיכתו הוא מחזק ידי פושעים” השיב: “יפה כוחם של הציונים” שהם מקיימים ‘יתגדל'” ובטוח אני” כי סוף סוף יגיעו גם ל’יתקדש’…”
כאשר נוסד ארגון “קרן היסוד”” פנו ראשי המזרחי אל ר’ מאיר שמחה וביקשוהו לפרסם דעתו אודות היוזמה לסייע ליישוב ארץ ישראל. ר’ מאיר שמחה נאות מיד” וכתב מכתב תמיכה מיוחד. כשסיים” הבחינה הרבנית כי הדיו מעט דהוי” והציעה לו לכתוב שוב” למחרת” את המכתב החשוב” בדיו מתוקן. ר’ מאיר שמחה סירב להתעכב” והסביר: “ברי לי שמתנגדי הציונות הריחו כבר כי חברי ה’מזרחי’ פנו אלי וביקשו איזה מכתב בדבר הציונות. ואם יצאו מביתי בידיים ריקניות- מובטחני שעם שחר יסובבו מתנגדים אלו בעיר ויפרסמו ברבים” כי ה’מזרחי’ יצא ריקם מלפני. מוטב שיקבלו תיכף את המכתב כמו שהוא” ולא לתת למתנגדי הציונות לשמוח ב”נצחונם” ולו לרגע…”
ואכן” למחרת נתפרסם המכתב” ובו נכתב בין השאר: “אולם במאה הזאת זרחו קוי אור על ידי גדולי המעש כמו מונטיפיורי וכיו”ב בהתעוררות רבה ” לבנות ולשכלל ירושלים ולהסיר את שוממותיה כמעט.. וכעת הסבה ההשגחה אשר באסיפת הממלכות הנאורות ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל” וכיוון שסר פחד השבועות” וברשיון המלכים קמה מצוות ישוב ארץ ישראל” ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה” למקומה. ומצוה על כל איש ישראל לסייע בכל יכולתו לקיים מצוה זו…”.
בשנת ה’תרפ”ו” נפטרה אשתו” הרבנית חיה. בשעת ההלויה התכופף ר’ מאיר שמחה כלפי המיטה ואמר: “חיה” חיה” אל תדאגי” עוד בשנה הזאת אבוא אלייך”.
ואכן” בליל שבת” ד’ אלול ה’תרפ”ו” היום בדיוק לפני 87 שנה” נסתלק הגאון הגדול ר’ מאיר שמחה הכהן מדוינסק. גדולי הדור הספידוהו בהתרגשות רבה” כיאה לגאון שכזה. הוא השאיר אחריו תלמידים רבים וגם בת יחידה” שנפטרה בגיל צעיר לאחר מחלה קשה” ללא ילדים.
הגאון ר’ מאיר שמחה הכהן מדוינסק. זכותו תגן עלינו” אמן.