סמכות הורית (סיום)

סמכות הורית היא טבעית בגיל ילדות” אבל התנהלות חינוכית לא נכונה עלולה לפגוע בה בגיל הילדות ולהאיץ את התרופפותה בגיל הבגרות. מהי התנהלות חינוכית לא נכונה? – התנהלות חינוכית קיצונית: אם זה עודף סמכות הורית או העדר סמכות הורית. על עודף לחץ וסמכות הורית עסקנו במאמר הקודם. במאמר זה נתמקד בהעדר סמכות הורית.
הנזקים של העדר סמכות הורית הם חמורים. בעבר הלא-רחוק היו אנשי מקצוע שדגלו בצמצום הסמכות ההורית עד כמעט אפס” על מנת להגן על העצמאות והחופש של הילדים והמתבגרים” כי הם ערכים עליונים הנחוצים להתפתחותם התקינה” כי רק באווירה של חופש מוחלט יצליח הילד לפתח את עצמו ולהביא לידי ביטוי את עולמו הנפשי. אבל” מחקרים הצביעו על תוצאה הפוכה: בני נוער שגדלו באווירה כזו לא הצליחו לבנות את אישיותם ולגבש את זהותם” ונוסף לכך גם גדל היקף ההתנהגויות השליליות (חוצפה” אלימות ועוד).
כיצד מרפאים את מחלת העדר הסמכות ההורית? בראש ובראשונה על ידי נוכחות הורית. סמכות מתחילה בנוכחות” בהכוונה חינוכית” במעורבות ובליווי. הסמכות היא השלב האחרון בשרשרת חינוכית ארוכה. מי שמזניח את ילדיו – מפני שהוא טרוד ואין לו “ראש” בשבילם – ולפתע מתעורר ומחלק להם פקודות (סמכות הורית!)” אל יצפה שהם יעמדו דום ויצייתו. הבית איננו צבא שמתנהל על פי משטר של פקודות. את הסמכות ההורית בונים על גבי קשר עמוק עם הילדים. התרופפות הקשר איתם מחלישה את הסמכות ההורית כלפיהם.
יש הורים שאינם מצליחים להטיל מרות חינוכית על ילדיהם” וסבורים שהפתרון הוא להיות קשוחים יותר כלפי ילדיהם. פתרון זה נכון ויעיל עבור הורים שדגלו בחינוך ליברלי” ללא כל סמכות. אבל” לרוב” שורש הבעיה איננו העדר קשיחות אלא חוסר קשר עם הילדים. במקרה זה” ההקשחה לא תפתור את הבעיה אלא אף תחריף אותה. לעומת זאת” השקעה בהעמקת הקשר עם הילדים תחזיר באופן טבעי את הסמכות ההורית.
בשולי הדברים שתי הערות נחוצות:
א. סמכות הורית וכיבוד הורים. יש הסבורים שסמכות הורית ומצוות כיבוד הורים הן מושגים זהים. זוהי טעות. טעמה העיקרי של מצוות כיבוד הורים הוא הכרת תודה. הילדים חייבים בהכרת תודה להוריהם אשר הביאו אותם לעולם והעניקו להם כל טוב. לכן” הם צריכים להיטיב להוריהם” לשרת אותם ולדאוג לכל צרכיהם. לדעת פוסקים רבים” מצוות כיבוד הורים איננה מחייבת את הילדים לציית להוריהם במה שאיננו נוגע להם [= להוריהם] אלא לעצמם. לדעתם” מצוות כיבוד הורים איננה אמצעי להעברת מסרים חינוכיים אלא רק להכיר תודה. לעומת זאת” המטרה של הסמכות ההורית היא חינוכית. היא כלי עזר לחינוך.
לכן” טועים ההורים שמנסים לשכנע את ילדיהם לציית להם על ידי טיעונים שמבוססים על חובת הילדים לכבד אותם. בכך הם הורסים את מצוות כיבוד הורים. ספק גדול אם טיעון זה ישכנע את הבן ויביא אותו לציית. סביר יותר שהוא לא יציית” ויפתח יחס שלילי כלפי מצוות כיבוד הורים.
ב. החינוך איננו בנוי רק על הסמכות הורית. אין חולק שילדים זקוקים להכוונה חינוכית” אבל זה איננו הצורך הבלעדי שלהם. יש להם צרכים נוספים. הם זקוקים לחום ולהערכה. הם צריכים להרגיש שיש משמעות לקיום שלהם ושהם “חשובים” לסביבתם הקרובה. תפקידם של ההורים להעביר להם את התחושה החיובית הזו. יש הורים הסבורים שזה לא תפקידם” אלא תפקיד הילדים עצמם. הם צריכים לעבוד על כך בעצמם” ללא סיוע חיצוני של הוריהם. גישה זו היא בעייתית מפני שהיא מובילה לביטול כל האחריות ההורית לחינוך ילדיהם. עוד צעד אחד וידרשו מהילדים להיות אוטודידקטיים ולהתמודד לבדם עם מכלול משימות החיים.
כשם שבסוגיות חינוכיות” אנחנו מגלים מעורבות אקטיבית” תומכים בהם” מסייעים להם ומכוונים אותם” כך גם בפיתוח הערכה ואמון בעצמם עלינו לתרום את חלקנו. עלינו לשדר להם שהם חשובים ויקרים לנו. זה יחזק את כוחותיהם הפנימיים למען יעמדו במשימות המורכבות של החיים.
כך נוהג הקב”ה כלפינו” עמו וצאן מרעיתו. הקב”ה דורש מאיתנו לציית למצוותיו” אבל תורתו גדושה בביטויים המעידים על אהבתו לעם ישראל ועל יקרת מעלתו בעיניו.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.