״כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה״ (דברים כד פסוק כ)
לקט ושכחה בקיבוצנו כנרת?! אכן כן! נחמה ניחמנו הקב”ה בעיצומו של חודש אב: קטיף המנגו בפתח ורבים תולין עיניהם ב״לקט ושכחה״ מפירותיהם האקזוטיים של זני המאיה” הטומי והקיט. תחילה” קטיף זן המאיה (שאין לקיטתו כאחת בדומה לתאנים)” גון פריו ירוק-כתום” גודלו כביצת בת יענה ואין קץ למתיקותו. אחריו” זן הטומי שגונו צהוב-ירוק והוא נופל במתיקותו מן הראשון. ואחרון אחרון חביב אחר יום הכיפורים קטיף זן הקיט ובו חותמים את עונת המנגו שהשיב את נפשנו בימות הקיץ הלוהטים.
כבר סמוך לראשית הקטיף כל כלי תשמישו של אבי מוכנים בידו” טרקטורון המיול המתוחזק להפליא” איתו הוא נכנס בינות לשורות העצים” שקי האיסוף לתוכם יכנוס את שללו” ומקל עץ ארוך כמידת אמירו של עץ המנגו שאנקול טבעתי מוברג בראשו למלוק בו מעוקצן של פירות הנחבאים בצמרות העצים” שעין הקוטפים לא השגיחה בהם ונשכחו. זריזים מקיבוצנו מקדימים למצות הזדמנות זו עד תום אך אבי שיחיה יחיד ומיוחד שבהם” מי ישווה לו ומי ידמה לו” ואם תשים אותם כולם בכף אחת ואת אבי בכף שניה הוא מכריעם ולא נודעו כי באו אל קרבו. מרצו” כוח רצונו” פיקחותו” חושיו החדים” מתינותו” דיקנותו וצניעותו” הם לפלא בעיני כל. ״אוי מי יחיה משומו מיכאל״ (כך שם אבי).
עז כנמר – לצייר בדמיונו הנועז את אסמיו מלאים בפירות המנגו מזן אל זן עוד טרם קטפם” וכצדיק גוזר והשם מקיים נעשה תיכף קל כנשר להשכים ולהעריב למלאכת הליקוט” ועיניו כעיני הנשרים שאין פרי נסתר מחמתן ואז הולך ומוסיף מחיל אל חיל ונעשה רץ כצבי להתייצב כמטחווי קשת אחר “הקוטפים״ לראות מה יותירו” הם נכסים והוא נגלה….הוא נגלה והם נכסים. ותיכף הוא מתגבר כארי ללקט אחריהם עד שבשמים ממעל – בצמרות העצים – ועל הארץ מתחת אין עוד ולו פרי מנגו אחד לפליטה.
וכאותה נמלה שבדקו בחורה ומצאו בו כמה וכמה כורים כן אבי שב מן המטע דבר יום ביומו ועגלתו עמוסת שקי פרי אותם הוא פורק במטבח ביתנו ומהם ניזונים בניו ובני בניו” דודים ובני דודים וסתם אורחים… זן ומפרנס לכול ביד רחבה” בלי שמץ של צרות עין. וכך מנהגו גם בלקט ושכחת התמרים ואגוזי הפאקן. בחנו נא אותו בזאת ותראו אם לא כסעודת שלמה בשעתו יערוך לפניכם מכל פרי עץ הגן .
אך יש גם כאלה שעיניהם צרות בו באבי וטוענים כנגדו שבזריזותו ותחבולותיו אינו מותיר אחריו ברכה לשאר ״עניים״ וכלחוך השור את עשב השדה כן הוא” ואם זריזים שבבני קיבוצנו מלינים כן מה יאמרו הנמושות?! כך מספר לי אבי שיחיה מחויך ומפטיר: ״שיתאמצו אז ימצאו! לא כך אומרים: יגעת ומצאת?!״
