למה ללמוד גמרא?

שאלה שנשאלתי על ידי בחור המתקשה לעמוד במחויבות שלקח על עצמו בלימוד ‘הדף היומי’: מדוע הגמרא תופסת מקום כל כך מרכזי בלימוד התורה? לכאורה” אם המטרה היא לדעת הלכה – אפשר ללמוד קיצור שולחן ערוך (או לשלוח שו”ת סמס לרב אבינר); אם המטרה היא לדעת לפסוק במקרים שלא מופיעים בשולחן ערוך – רובנו לא מתכננים להיות פוסקים (וגם פה אפשר לשלוח שו”ת סמס לרב אבינר); אם המטרה היא לגרות את האינטלקט – ניתן ללמוד מתמטיקה (או לשלוח שו”ת סמס לרב אבינר..); אז מדוע באמת מקדישים כל כך הרבה זמן וכוחות ללימוד גמרא?
התשובה פשוטה. על מנת ליצור קשר עם מישהו או משהו אתה צריך להכיר אותו. כדוגמא” אין לי אפשרות לאהוב את אמא שלי אם לא הכרתי אותה מעודי. ככל שאתה מבין ויורד לפרטי הפרטים של האובייקט העומד מולך – מתחזק הקישור הנפשי ביחס אליו. “על פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה” (רמב”ם).
כאשר אנו מקיימים הלכה אנו נוגעים ב’שטח החיצון’ של עבודת ד’. הגמרא מובילה אותנו לעולם ה’למה?’. כאשר אדם לומד מסכת שבת” וחוקר בעיון בכל פרטי הפרטים של ל”ט המלאכות – הקשר שיתעצב בנפשו ביחס לאיסור ‘בורר’ לדוגמא – יהיה חזק ויציב לאין ערוך מאשר יקיים את האיסור ללא הבנה. הגמרא מכניסה אותה לעולם המהות (או בלשון הבית מדרש: ‘הסברא’) העומדת מאחורי הדברים. זוהי אולי הסיבה שתנועת הלמדנות הקלאסית של לומדי הגמרא היא תנועת ‘חפירה’ עם האגודל – כי זהו עניינה של הגמרא: ‘לחפור’ ולהעמיק בשורש של כל דבר. הגמרא מעצבת אישיות שאיננה מסתפקת במה שעל פני השטח” שאינה מקבלת דברים כמובנים מאליהם. הגמרא מעצבת בנפש את הקשר לפנימיות הדברים. הגמרא היא הפתח לקשר עם אלוקים.