שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה והאמת והשלום אהבו… הסירו כל גורמי הפירוד והמחלוקת ממחננו וממדינתנו” והעמידו במקומם כל גורמי השלום והאחדות בתוכנו” והיה מחננו טהור ומקודש” מבוצר ומלוכד” כחומה בצורה שלא ישלוט עליה כל כח הורס ומתנקם… (מתוך צוואתו).
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל נולד בירושלים בשנת ה’תר”מ” לאביו ר’ יוסף רפאל עוזיאל שכיהן כנשיא בית הדין הרבני הספרדי” ולאמו שרה שהיתה נצר למשפחת חזן” ממנה יצא גם הרה”ג דוד חזן שכיהן כראשון לציון בארץ ישראל.
כבר בילדותו התבלט הרב עוזיאל בכשרונותיו ובהתמדתו העצומה” ולצד לימודי הקודש שכר אביו מלמדים מעולים שלימדוהו ערבית” תורכית וצרפתית. בגיל 14 התייתם מאביו” ובעקבות זאת הוטל על כתפיו עול הפרנסה של אימו ושני אחיו הקטנים. תקופה זו היתה קשה עבורו מנשוא.
בגיל צעיר מאד” נשא ר’ בן ציון לאשה את רוזה ברכה” נכדתו של ה”ראשון לציון” הרה”ג יעקב שאול אלישר” והוא שימש אותו בהנהגה הציבורית ובפסיקת הלכה.
בהיתו כבן 20″ נתבקש הרב עוזיאל לכהן כרב בישיבת “תפארת ירושלים”” ולאחר מכן הקים את ישיבת “מחזיקי תורה”. בהיותו כבן 31 בלבד” נבחר לכהן כרב הראשי הספרדי של יפו” תל אביב והמושבות” לצדו של מרן הרב קוק זצ”ל. בטקס ההכתרה הסביר הרב עוזיאל את חלוקת התפקידים בינו לבין הרב קוק” ובין השאר אמר: “מאושר אני” וזכות גדולה היא לי” לעמוד במחיצתו הקרובה של מרן הגאון הגדול כמוהר”ר אברהם יצחק הכהן קוק יצ”ו.
יחסי האהבה בין שני הרבנים היו מופלאים” ובהסכמתו לספר “משפטי עוזיאל” כתב הרב קוק: “מאז התאגדנו יחד לעבוד עבודת הקודש שכם אחד” למשא עם ה’ היושב על אדמת הקודש” גדלה ועצמה אהבת אמונים המקשרת את נפשותינו בחיבת קודש של תורה ויראת ה’ טהורה באהבת אומן…”
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה” שהה הרב קוק בחוץ לארץ ללא יכולת לשוב לארץ ישראל” והאחריות הכוללת על יפו והמושבות נפלה על הרב עוזיאל. לאחר זמן קצר” נפטרה אשת נעוריו הרבנית רוזה” והוא נותר לטפל בחמשת ילדיו הקטנים. בתוך מספר חודשים החליט השלטון התורכי לגרש את כל יהודי יפו” תל אביב והמושבות. גם הרב עוזיאל עצמו הוגלה לדמשק” ורק לאחר זמן הותר לו לשוב לארץ ישראל. בשנת ה’תרע”ט התמנה הרב עוזיאל לנשיא תנועת “המזרחי” וכנציגה בועידות בינלאומיות שונות. בשנת ה’תרפ”א ניאות הרב עוזיאל לבקשת יהודי סלוניקי והוא התמנה שם למשרת הרב הראשי” ולאחר כשנתיים שב לארץ ישראל לכהן כרב הראשי של תל אביב. הוא היה פעיל מאד בהנהגת היישוב” ובין השאר נסע לעיראק” שם שכנע את המלך פייסל לתמוך בפעילות הציונית בעיראק(!)” לקראת הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.
הרב עוזיאל עודד מאד העסקת יהודים בעבודה עברית “מצוות עבודה עברית אינה נשלמת רק בהעסקת הפועל העברי” אלא מחייבת את בעל הבית לשלם לפועליו בשיעור זה שיוכל הפועל לפרנס את עצמו במידת רמת החיים שבמקום עבודתו”.
בשנת ה’תרצ”ט” הוכתר הרב עוזיאל ל”ראשון לציון”” לצד הרב הראשי האשכנזי – הרב יצחק הרצוג. בנאום ההכתרה מול הכותל המערבי” נשא תפילה: “והנה ביום הזה” שבחרת בי לשרת את עמך הגדול בארץ הקודש” מתפלל אני עבדך” לפני שריד בית המקדש: שמע נא” ה’ אלוקי” את תפילתי” קרב פזורינו וחזק את לבנו לעובדך” ושמך יתקדש. סלח נא לפשעינו וברך את ארצנו ויקוים בנו ‘וישבתם לבטח בארץ” ושכבתם ואין מחריד’. ” הרב עוזיאל נהג כבוד גדול בכל באי ביתו. “וכי מפני שאני יושב כאן כרב ראשי” יש לי זכות לא להיענות לצרכיהם של יהודים?! מצוה לגרום קורת רוח לבריות” חביבים עלי ביקוריהם וטרדותיהם”. כאשר פלשו צבאות ערב והתקיפו את ירושלים” היה זה הרב עוזיאל בכבודו ובעצמו שחפר תעלות וביצורים ביום השבת” מטעם פיקוח נפש. לאחר מלחמת העצמאות נשא דברים חוצבי להבות: “ממלכות ערב השכנות” הקרובות והרחוקות” קראו עלינו מלחמת השמד .. ולעומתם – עמדו צבאות ישראל מחוסרי נשק ומגן” וישיבו מלחמה שערה באמונתם האיתנה בה’ אלוקי צבאות” וזרוע ה’ בעוזה ותפארתה נגלתה עליהם” ברוח עצה וגבורה נפלאה ומפליאה שהביאה לידי תבוסה מחפירה את צבאות האויב” ולידי ניסת ובריחת האויבים הפנימיים תושבי הארץ. ועוד פעם שר ישראל את שירת גאולתו הקדומה והנצחית: “ימינך ה’ נאדרי בכח” ימינך ה’ תרעץ אויב”.
בשנת ה’תשי”ג חלה הרב עוזיאל בסכרת” שהחמירה מאד עד כדי קטיעת שתי רגליו.
עם כניסת השבת” פרשת “ניצבים-וילך”” בכ”ד אלול ה’תשי”ג” בדיוק היום לפני 60 שנה” נסתלק הרב הגאון בן ציון מאיר חי עוזיאל לבית עולמו. זכותו תגן עלינו אמן.
