התייצבות

אתם ניצבים היום… כל איש ישראל… לעברך בברית ה’.
כוחו של עם ישראל באחדותו” ערבותו” ואהבתו לכל אחד מישראל. “וכל ישראל ערבים זה בזה” (סנהדרין כז ב).
חיי האדם מציבים אותו בתפקיד המחייב אותו לקבל אחריות על הסובב אותו.
וכדברי האור החיים הקדוש: “אתם ניצבים” צריך לדעת כוונת מאמר זה” ונראה כי כוונת משה בברית זה” היא להכניסם בערבות זה על זה” כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל יעבור פי ה’… וזה שיתחייב כל אחד” על אחיו העברי כפי היכולת שביד כל אחד. מעתה באנו להבין מאמר אתם ניצבים” שהכוונה ע”ד אמרו: ‘הניצב על הקוצרים’ (רות ב ו)” לשון מינוי ותפקיד. ואומרו ‘כולכם’ פירוש כולם יש עליהם עול זה. כל אחד לפי מה שהוא. כאומרם (שבת נד) ‘כל מי שיש בידו למחות בכל העולם” ולא מחה” נתפס על כל העולם’…” מי שיש בידו למחות על אנשי עירו ולא מחה נתפס על אנשי עירו וכו’.
המטרה של חיוב הערבות ההדדית היא “שלא יאמר אדם: למה יעשה ה’ כה לעבדיו” להכביד עולם ולחייבם במעשה הזולת. לזה אמר כי אלקים חשבה לטובה” למען הקים אותך לו לעם. פירוש” שזולת זה יהיו ישראל חוזרים לאחוריהם (נסיגה רוחנית). היום יפשע אחד מהם בקלה” ולמחר בחמורה. ויהיו נשמטים מהדת הקדושה” ומתבוללים מעט מעט. עד שיפשע ישראל מהיות עם ה’. ובמה שעשם ערבים” יתנו לב כל אחד ואחד לעובר עברה אחת קלה כבחמורה” ויתקיימו לעם סגולה. הא למדת” שכל מעשי ה’ לטובתנו” להקימנו” (בהיותנו עם הנצח).
ערבות הדדית זו החלה רק לאחר שעברו את הירדן וקיבלו את הברית בהר גריזים והר עיבל (סנהדרין מז ב)” כי רק בארץ ישראל נחשבים הם לעם אחד. כדברי הזוה”ק “אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”. רק בארץ הנם גוי אחד. מה שאין כן בחו”ל שם הם פרטים.
זכינו בדורנו להתקבץ מחדש בארצנו ומתוך כך מתחזקת חובתנו לערבות הדדית כתפילתנו בראש השנה “ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם”.